תל משוש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תל מָשׁוֹשׁ (בערבית: خربة المشاش - "ח'רבת אל משאש") הוא אתר ארכאולוגי בנגב הצפוני, כ-12 ק"מ מזרחית לבאר שבע.[1] תל משוש הוא למעשה מקבץ אתרים שונים המפוזרים סביב הבארות באזור. היותו של המקום מוקד משיכה להתיישבויות בתקופות שונות מצביעה על חשיבותו הגאוגרפית.[2] התל הוא מן האתרים הגדולים והחשובים שנמצאו באזור בקעת באר שבע,[3] ובעת שגשוגו במאה ה-11 לפנה"ס היה שטחו כ-60 דונם. באתר התקיימו שלוש עונות חפירה ארכאולוגית; הראשונה ב-1972, השנייה ב-1974, והשלישית ב-1975. החפירות נערכו על ידי משלחת ישראלית-גרמנית בראשותם של יוחנן אהרוני, אהרן קמפינסקי מאוניברסיטת תל אביב וו. פריץ מאוניברסיטת מיינץ בגרמניה.[4]
עובדות מהירות היסטוריה, תקופות ...
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה |
אתר ארכאולוגי | |
חפירות | 1972, 1974, 1975 |
ארכאולוגים | אהרן קמפינסקי, יוחנן אהרוני |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°12′47″N 34°58′00″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה