תפילין
תשמיש קדושה יהודי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה[1] ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין. ארבע הפרשיות עוסקות בייחוד השם, שכר ועונש ויציאת מצרים, והתפילין הן מעין תזכורת לעניינים אלו.
תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) | |
מקרא | ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ט' ופסוק ט"ז, ספר דברים, פרק ו', פסוק ח', ופרק י"א, פסוק י"ח. |
---|---|
משנה | משנה, מסכת מנחות, פרק ד', משנה א' |
תלמוד בבלי | מסכת מנחות, דף ל"ד, עמוד א' עד דף ל"ז, עמוד ב' |
משנה תורה | ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרקים א'-ד' |
שולחן ערוך | אורח חיים, סימנים כ"ה-מ"ה |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה י"ב, עשה י"ג ספר החינוך, מצווה תכ"א, מצווה תכ"ב |
מקורות נוספים | מסכתות קטנות מסכת תפלין |
על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג, ונשים לא מניחות תפילין. מצוות הנחת תפילין חלה בעיקרה במשך כל היום, אך כיום נהוג[2] להניחן רק במהלך תפילת שחרית, ובתשעה באב נהוג בהרבה קהילות להניחן בתפילת מנחה.
התפילין מכילות שתי מצוות יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש". ההלכה קובעת שהמניח תפילין צריך להקפיד באופן מיוחד שלא לפגוע בקדושתן כל עוד הן מונחות עליו. הקפדה זאת הביאה לנוהג לפיו מתחילים להניח תפילין רק סמוך לגיל בר המצווה, בניגוד למצוות אחרות, אליהן מחנכים ילדים מגיל צעיר (ואכן, ישנן קהילות רבות המחנכות מגיל צעיר גם לתפילין). בכך הפכו התפילין לאחד הסמלים העיקריים של טקס בר המצווה.