אברהם שטינברג

**אברהם שטינברג**
לידה	25 באוגוסט 1947 (בן 77)
מדינה	ישראל
השכלה	תיכון דתי יבנה
תפקידים נוספים	מנהל כללי
חיבוריו	אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אנציקלופדיה תלמודית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1999)

הרב אברהם שטינברג (נולד בט' באלול ה'תש"ז, 25 באוגוסט 1947) הוא נוירולוג-ילדים ורב ישראלי, מומחה לאתיקה רפואית ולרפואה והלכה ומנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, בכיר וחתן פרס ישראל לספרות תורנית^[1], וכן מנכ"ל "יד הרב הרצוג" ו"האנציקלופדיה התלמודית" ועורך ראשי של "המיקרופדיה התלמודית". הרב שטינברג מכהן כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך זה עוסק ברב ופרופסור לרפואה. אם התכוונתם לרבה של העיר ברודי בראשית המאה ה-20, ראו אברהם מנחם הלוי שטיינברג.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

שטינברג נולד במחנה עקורים בגרמניה לרב משה הלוי שטיינברג, רבהּ של פרמישלני בגליציה, נין הרב אברהם מנחם הלוי שטיינברג. בילדותו עלו הוריו לישראל והגיעו להתגורר בקריית ים, שבה התמנה אביו כרב העיר. למד בבית הספר הממלכתי דתי "סיני" בעיר, בבית הספר התורני "יבנה" בחיפה ובישיבת "מרכז הרב". את השכלתו הרפואית רכש בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנים 1969–1982 שימש מנהל מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה, הפועל ליד המרכז הרפואי שערי צדק. בשנים 1976–1982 התמחה ברפואת ילדים בשערי צדק ובנוירולוגיה של ילדים בבתי החולים מונטיפיורי ואיינשטיין בניו יורק. בשנים 1985–1996 עמד בראש התוכנית לאתיקה רפואית של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, וכן היה מזכיר וגזבר החוג הישראלי לנוירולוגיה של הילד.

בשנים 1999–2002 שימש כיו"ר הוועדה לאתיקה ולבקרה של האיגוד הישראלי לנוירולוגיה של הילד, ובשנת 2002 מנהל המכון להתפתחות הילד בקופת חולים "מכבי" בירושלים. בשנת 2003 מונה למנהל היחידה לאתיקה רפואית במסגרת המרכז הרפואי שערי צדק. פרופסור שטינברג עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות כשאחת הבולטות בהן היא הוועדה הציבורית הרב-תחומית לענייני החולה הנוטה למות. חוק החולה הנוטה למות אושר בכנסת בשנת 2005 ומטרתו הסדרת זכויותיו של החולה הנוטה למות בישראל, כולל הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי אשר החל. כיום הוא יו"ר הוועדה הארצית לענייני החולה הנוטה למות מטעם החוק הנ"ל. כמו כן הוא הועמד בראש הוועדה להשתלות מתורמים חיים במרכז הלאומי להשתלות איברים. משנת 2012 הוא יו"ר-משותף של המועצה הלאומית לביואתיקה. משמש גם כמומחה רפואי מטעם מערכת בתי המשפט בישראל בתחום הנוירולוגיה.

החל משלהי שנת 2006 הוא מכהן כמנכ"ל "יד הרב הרצוג" והאנציקלופדיה התלמודית, ומשנת 2013 הוא עורך ראשי של המיקרופדיה התלמודית.

הרב פרופסור שטינברג כתב מאות מאמרים תורניים ורפואיים וחיבר את סדרת אנציקלופדיה הלכתית רפואית, שבעה כרכים^[2], חיבור מונומנטלי שזיכה אותו בפרס ישראל ובמספר פרסים נוספים. עד שנת 2014 כתב (או ערך) 40 ספרים ב-59 כרכים, כ-280 מאמרים שהופיעו בכתבי-עת הלכתיים ומדעיים, ומעל 4,000 חוות דעת לבתי משפט בנושאים הנוגעים לנוירולוגיה של הילד.

הרב שטינברג ייסד את "כתב העת אסיא - מאמרים, תמציות וסקירות בענייני רפואה והלכה" שיוצא לאור על ידי "מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה" שליד בית החולים שערי צדק בירושלים, וערך אותו מ-1970 עד 1982.

לאחר-מכן הוציא את "ספר אסיא", שמהווה לקט מאמרים מתוך כתב-העת אסיא שיצאו בצורת חוברות. הוא גם ערך את ארבעת הספרים הראשונים בסדרה. שני הכרכים הראשונים בהוצאת ראובן מס, ושאר כרכי הסדרה בהפקת מכון שלזינגר.

הרב שטינברג נחשב לאחד ממקורביו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עימו נשא ונתן בסוגיות הלכתיות-רפואיות רבות והוא מצטט אותו רבות בספריו ובמאמריו^[3].

בשנת תשס"ז במלאת לו שישים, יצא לאור ספר הכבוד "ברכה לאברהם", אסופת מאמרים הלכתיים ורפואיים מאת מומחי הרפואה, רבנים ורופאים, ובנוסף פרק נכבד מתורת אבותיו שנמנו על גדולי ישראל בפולין וגליציה במשך כ-150 שנה, שקובצו לכבודו של הפרופסור שטינברג על ידי בני משפחתו וידידיו ונערך על ידי בנו, הרב יצחק שטינברג.

בשנת תשע"ח הוציא לאור סדרת ספרים בשם "הרפואה כהלכה". הספרים כוללים את כל הלכות החולה, הרופא והרפואה בשלבים השונים של חיי האדם, הסדרה כוללת שישה כרכים.

נשוי ללין-חנה, אב לשלושה וסב ל-13 נכדים ונכדות.