אמנת שנגן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמנת שֶנְגֶן היא הסכם שנחתם בין מדינות באירופה על הנהגת מדיניות הגירה וביקורת גבולות מתואמת. על האמנה חתומות 29 מדינות (כל מדינות האיחוד האירופי מלבד אירלנד, רומניה ובולגריה בתוספת איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושווייץ, שאינן חברות באיחוד). מבין המדינות החתומות רק 27 מיישמות את האמנה הלכה למעשה, והאחרות מתכננות להצטרף במועד מאוחר יותר. בין המדינות המיישמות את האמנה הוסרה ביקורת הגבולות והונהגה ויזה אחידה ("ויזת שנגן", התקפה לכל 27 המדינות). עם זאת, מדיניות ההגירה נשארה באחריותה של כל מדינה בנפרד.
יש לעדכן ערך זה. | |
מדינות אירופה המיישמות את הסכם שנגן
מדינות שחתמו על ההסכם, אך טרם יישמו אותו
הממלכה המאוחדת ואירלנד המיישמות את ההסכם באופן חלקי
|
האמנה נחתמה ב-14 ביוני 1985 באונייה על נהר המוזל, בקרבת העיירה שנגן (Schengen) בלוקסמבורג, קרוב לגבול עם צרפת וגרמניה. על האמנה חתמו חמש המדינות האירופיות השכנות שהיוו כחלק מהאיחוד האירופי באותה תקופה: בלגיה, צרפת, גרמניה, לוקסמבורג והולנד.[1]
האמנה שמה קץ לביקורת הגבולות בין המדינות החותמות ("אזור שנגן"), והביאה להרמוניזציה של מעברי הגבול החיצוניים. במקור לא היה ההסכם קשור לאיחוד האירופי, אבל מאוחר יותר הפך לאחת מסמכויות האיחוד, אם כי בין המדינות החותמות גם מדינות שאינן חברות בו. עם השנים נתווספו מדינות נוספות להסכם, וכיום חתומות עליו, כאמור, 29 מדינות.