מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים. בעבר היה נהוג להטיל מכס גם על יצוא סחורות^[1].

מטרות

רוב מדינות העולם מטילות מכס משתי סיבות עיקריות:

1. ככלי לגיוס כספים לצורך מימון פעילות הממשלה.
2. כאמצעי לצמצום היקף היבוא על מנת לכוון ולהגן על תעשיות מקומיות.

ההבחנה קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך.

היסטוריה

בית המכס הישן (כיום נטוש) בגשר בנות יעקב, ספטמבר-2007

המילה נזכרת לראשונה בהקשר של מס המושת על שלל מלחמה בספר במדבר: ” וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּאֹ֑ות מִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן” (פרק ל"א פסוק כ"ח)

מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל באימפריה הפרתית וברומא העתיקה, שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר תשלום על שימוש בכבישים, גשרים ונמלים שנבנו ותוחזקו על ידי הממשל ואיפשרו את המסחר.

המוכס בהלכה

ה'מוכס' היה ממונה מטעם המלכות לגבות מס לפי השערתו והערכתו, יש שכתבו שהמוכס היה קונה מהמלך זכות לגבות את המס לעצמו.

בתלמוד נכלל המוכס עם משחק בקוביה ומפריח יונים שחכמים פסלום לעדות כיון שראו שהרבה פעמים הם גבו יותר מהראוי. ואף שדינא דמלכותא דינא כתבו בתלמוד בשם רב חנינא בר כהנא שאמר בשם שמואל שמדובר במוכס שאין לו קצבה, ובשן דבי רבי ינאי תירצו שמדובר במוכס העומד מאליו^[2].

כן, נמנו המוכסים בין אלו 'שתשובתן קשה', מפני שגוזלים את הרבים, וכשהם באים לעשות תשובה ולהחזיר את הגזילה, אינם יודעים למי להחזיר. וכן שנינו בתוספתא (בבא קמא, פרק י, הלכה יד), קשה גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהשיב לו את הגזילה, ואילו הגוזל את הרבים אינו יכול לפייסם ולהשיב להם את מה שגזל מהם, מפני שאינו יודע למי להשיב. למרות זאת, תיקנו חכמים לגוזלים את הרבים, שישיבו את הגזילה למי שהם מכירים שגזלו ממנו, ומשאר הגזילות - יעשו צורכי רבים, באופן שיהנו מכך גם הנגזלים.

בתקופת התנאים הייתה התייחסות שלילית כלפי מוכסים [בגלל שהמוכס מטעם השלטון היה גובה יותר ממה שצריך ושומר את העודף לעצמו ולכן נחשב לגזלן]. לדוגמה, בברייתא מובא המוכס כדוגמה מובהקת לרשע: ”אין לך משפחה שיש בה מוכס ואין כולם מוכסין, שיש בה לסטים ואין כולם לסטין. מפני שכולם מחפים עליו” (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ט, עמוד א'^[3].).

התייחסות זו הייתה רווחת בארץ ישראל, והיא מופיעה אף בברית החדשה. כך למשל, בבשורה על-פי מתי, מורה ישו להתייחס לאלה הפוגעים שוב ושוב באחרים כאל גוי או כאל מוכס: ”וְאִם־לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם וְהִגַּדְתָּ אֶל־הַקָּהָל וְאִם־לֹא יִשְׁמַע גַּם־אֶל־הַקָּהָל וְהָיָה לְךָ כְּגוֹי וּכְמוֹכֵס”^[4]. עם זאת, מתי עצמו היה מוכס במקצועו.

בעולם

מלכי אנגליה בתקופת ימי הביניים הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למיסים אחרים אשר נקבעו באישור הפרלמנט.

בין המאות ה-16 וה-18 שלטה באירופה התפיסה הכלכלית המרקנטליסטית ומדינות כבריטניה וצרפת הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על מושבותיהן). לאחר שאדם סמית', דייוויד ריקרדו ואחרים הראו את יתרונות השוק החופשי והתועלת שבסחר בינלאומי חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.

המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כשוק האירופי המשותף (שהפך אחר כך לאיחוד האירופי) ואזור הסחר החופשי של צפון אמריקה מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. ארגון הסחר העולמי (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי.

בחוק הישראלי

בישראל קיימת רשימת חוקים בהתייחס למכס ולמיסוי, שחלקם קשורים ליבוא ויצוא סחורות ובחלקם קיימת התייחסות למניעת הברחות. מערכת המכס בישראל מוסדרת בחוקים ותקנות, ובראשם פקודת המכס. שמטרתה העיקרית לגבות מסים ולמנוע הברחות, לסייע בשמירה על ביטחון המדינה ולאכוף חוקים שונים הקשורים לייבוא (כגון הגנה על זכויות יוצרים, בריאות הציבור והגנת הצומח). המכס פועל כזרוע אכיפה כלכלית וביטחונית של המדינה, ומאפשר לאזן בין הגנה על התעשייה והייצור המקומי לעידוד סחר בין-לאומי. בנוסף, מהווה מקור הכנסה משמעותי לקופת המדינה. החקיקה בתחום מתעדכנת באופן תדיר בהתאם להסכמי סחר בינלאומיים, שינויים במדיניות הכלכלית וצרכים ביטחוניים.

• תקנות סימני סחורות, 1935
• פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937
• צו המכס (הסדרת יצוא דבש), 1937
• צו מתן רשיונות יבוא, 1939
• צו מתן רשיונות יצוא, 1940
• חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), תש"ט-1949
• חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952
• צו יבוא (מתן הודעה על יבוא), תשי"ב-1952
• תקנות מסי מכס ובלו (שינוי תעריף) (מס על מלאי), תשי"ג-1953
• חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד-1954
• צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מקבלי מטבע חוץ), תשי"ז-1956
• חוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי"ז-1957
• חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז-1957
• צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש רשיון ליצוא ציוד), תשי"ח-1958
• תקנות לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (ביצים), תשי"ח-1958
• צו יצוא (מתן ערובות מאת יצואנים), תשי"ט-1959
• פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961
• צו יצוא (מתן התחייבות וערבות על ידי מבקש הלוואה ציבורית), תשכ"א-1961
• תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פקעות הסיפן), תשכ"ב-1962
• חוק סוכני המכס, תשכ"ה-1964
• צו סוכני המכס (קביעת פעולות מכס), תשכ"ה-1965
• תקנות המכס, תשכ"ו-1965
• תקנות סוכני המכס, תשכ"ה-1965
• תקנות סוכני המכס, תשכ"ה-1965
• רשיון כללי לסחורות במעבר, תשכ"ח-1967
• חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968
• צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט-1968
• צו המכס (תחנות תעופה אזרחית ומקומות לבדיקת טובין), תשכ"ח-1968
• צו המכס (תחנות תעופה אזרחית ומקומות לבדיקת טובין), תשכ"ח-1968
• צו יבוא (מתן ערובות על ידי מבקשי רשיונות יבוא או אישורים מיוחדים), תשכ"ט-1968
• חוק אזורי נמל חפשיים, תשכ"ט-1969
• פקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971
• תקנות אזורי נמל חפשיים (פעולות בטובין וסדרי פיקוח עליהם), תשל"א-1971
• תקנות הנמלים, תשל"א-1971
• צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל"ג-1972
• חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), תשל"ג-1973
• צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל"ג-1973
• תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל"ד-1974
• תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא זרעים), תשל"ד-1974
• תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים), תשל"ד-1974
• תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר), תשל"ד-1974
• צו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975
• צו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975
• תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא פרי הדר), תשל"ה-1975
• תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל"ז-1976
• תקנות המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (רכישת פרי הדר לתעשיה), תשל"ח-1977
• תקנות לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים), תשל"ז-1977
• רשיון יבוא ורשיון יצוא כללי (עסקאות טרנזיט מאושרות), תשל"ח-1978
• רשיון יבוא כללי, תשל"ח-1978
• פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979
• פקודת המכס [נוסח חדש], תשל"ט-1979
• תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל"ט-1979
• פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981
• צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ), תשמ"ב-1981
• תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), תשמ"א-1981
• תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), תשמ"ב-1982
• כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), תשמ"ו-1986
• צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), תשמ"ז-1986
• כללי רשות שדות התעופה (הובלת משגורי יבוא ממסוף המטענים בנמל התעופה בן-גוריון), תשמ"ח-1988
• תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), תשמ"ח-1988
• כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), תשמ"ט-1989
• תקנות מס קניה (ערך טובין שיבא יבואן בהסדר), תשנ"א-1990
• חוק המיסוי על יבוא ויצוא (סיוע למדינות חוץ), תשנ"ב-1992
• חוק בשר ומוצריו, תשנ"ד-1994
• צו המכס (קביעת מחסן מכס), תשנ"ד-1994
• תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"ד-1994
• צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), תשנ"ט-1998
• תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), תשנ"ח-1998
• תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), תשס"א-2001
• צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), תשס"ד-2004
• תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), תשס"ה-2004
• צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו-2006
• תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), תשס"ז-2006
• חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס"ז-2007
• צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים), תשס"ח-2008
• תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני), תשס"ח-2008
• תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות), תשס"ח-2008
• תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט-2009
• צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010
• צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (כינון מועצה למוצרי עגבניות), תשע"א-2011
• תקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר ייבוא כלי תחרותי וחלקי חילוף), תשע"ב-2012
• צו יבוא חופשי, תשע"ד-2014
• חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015
• צו היבוא והיצוא (איסור ייבוא זיקוקין די-נור), תשע"ו-2015
• צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה), תשע"ו-2015
• צו לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (אי-תחולה של החוק ותקנותיו), תשע"ז-2016
• תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), תשע"ז-2016
• תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), תשע"ז-2016
• כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרים שעניינם ייצוא של ציוד ביטחוני מחוץ למדינת ישראל) (הוראת שעה), תשע"ז-2017
• צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, תשע"ז-2017
• תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), תשע"ז-2017
• תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני), תשע"ז-2017
• צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תחילת הוראות החוק לעניין ייצור, ייבוא, ייצוא ושיווק של משקאות משכרים), תשע"ט-2018
• צו הייבוא והייצוא (פיקוח על ייבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה), תשע"ח-2018
• תקנות היבוא והיצוא (הפחתה של סכומי עיצום כספי), תשע"ח-2018
• צו ייבוא אישי, תשע"ט-2019
• צו יבוא חופשי (הוראת שעה), תש"ף-2020
• צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא), תשפ"א-2021
• צו יצוא חופשי, תשפ"ב-2022
• כללי היבוא והיצוא (מסירת מידע), תשפ"ד-2024
• כללי המכס (מועד הגשת הצהרת ייבוא), תשפ"ה-2024
• צו היטלי סחר ואמצעי הגנה (היטל יבוא הנובע מהסכם העדפה) (הוראת שעה), תשפ"ה-2024

ניתוח כלכלי

השפעת מכס על שוק המוצר המקומי

כדי להבין את המתרחש בשוק המקומי של מוצר עם הטלת מכס, נבחן שוק כזה בשלושה שלבים: נתחיל משוק סגור ליבוא ונוסיף בזה אחר זה את היבוא החופשי ואת המכס.

1. בשלב הראשון השוק סגור ליבוא. הכמות והמחיר נקבעים לפי עקומות הביקוש וההיצע המקומיות ${\displaystyle \ S,D}$ כפי שמתואר בתרשים ובשווי משקל הכמות המיוצרת היא ${\displaystyle \ Q3}$ ומחיר המוצר ${\displaystyle \ P3}$.
2. כעת נפתח השוק ליבוא. בהנחה שהשוק המקומי זניח בגודלו ביחס לשוק המוצר העולמי, ניתן לומר בקירוב שההיצע העולמי גמיש לחלוטין: ניתן לייבא כל כמות במחיר הבינלאומי הקבוע ${\displaystyle \ P1}$. בשיווי משקל החדש, ירד המחיר ל-${\displaystyle \ P1}$ וסך הכמות הנצרכת עלתה ל-${\displaystyle \ Q5}$. רווחתם של צרכני המוצר עלתה, אך מצד שני הכמות המיוצרת במפעלים המקומיים ירדה ל-${\displaystyle \ Q1}$ וכתוצאה מזה ירדה רווחתם של היצרנים המקומיים, מה שגרם בוודאי לפיטוריהם של עובדים בתעשייה המקומית.
3. הממשלה החליטה להטיל מכס בגובה ${\displaystyle \ P2-P1}$ על כל יחידה מיובאת של המוצר. המשמעות המעשית היא שההיצע העולמי של המוצר נראה כעת לצרכנים המקומיים כפי שהוא מיוצג בעקומה ${\displaystyle \ S_{t}}$ בתרשים. ניתן לראות כי הטלת המכס קיזזה חלק מההשפעה של פתיחת השוק ליבוא: המחיר עלה ל=${\displaystyle \ P2}$. הייצור המקומי עלה ל-${\displaystyle \ Q2}$ וסך הכמות הנצרכת והמיובאת שניהם נמוכים יותר משהיו בשלב 2, אך גבוהים מאלה של המשק הסגור. כמובן שיש השלכה נוספת: לממשלה יש תוספת הכנסה בגובה ${\displaystyle \ (Q4-Q2)*(P2-P1)}$. סך כל הרווחה במשק ירד לעומת שלב 2 אך עדיין עולה על זה שבשלב 1.

הדוגמה שנבחרה היא רק אחד ממספר תרחישים אפשריים: אם הממשלה מטילה מכס גבוה יותר ייתכן שהוא יבטל לגמרי את כדאיות היבוא ויחזיר את שוק המוצר לשלב הראשון. ייתכן גם שהמחיר הבינלאומי בכלל יהיה גבוה יותר מזה המקומי ויגרום למשק להפוך ליצואן של המוצר. יחד עם זאת, הניתוח הסכמטי מאפשר להסיק כי מכס על יבוא של מוצר:

• מיטיב עם מגזרים מסוימים ומזיק לאחרים כאשר סך ההשפעה על הרווחה במשק היא שלילית.
• ישפיע על השוק במידה התלויה בביקוש וההיצע המקומיים כמו גם אלה העולמיים.
• יוצר עיוות במשק, במובן זה שהכמות והמחיר משתנים מאלה שהיו נקבעים על ידי כוחות השוק.
• מקזז את השפעת פתיחת המשק למסחר בינלאומי, באופן חלקי או מלא.

תמיכה וביקורת

תמיכה

• מכסים אמורים לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה להתחרות בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות שבהן יש חשיבות גדולה ללגודל כגון תעשיית המטוסים או המכוניות.
• לאפשר לתעשיות מקומיות שנחשבות חיוניות לשרוד למרות שאינן תחרותיות, יחסית לייצור בחו"ל.
• כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ביצרנים אחרים בשוק העולמי, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. על כן ארגוני עובדים, קבוצות עניין ותעשיינים מבקשים לעיתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות כזאת.

ביקורת

• הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי בו הוטל המכס אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים ליהנות ממחירים נמוכים יותר.
• הטלת מכסים מהווה הטיית השוק החופשי ופגיעה בשווי המשקל הכלכלי. דבר זה שלילי בעיני חסידי הקפיטליזם המוחלט.
• הטלת המכס עלולה לפגוע בכל ענפי הייצוא שכן היא גורמת לייסוף המטבע המקומי.
• במקרה שהמוצר המדובר הוא חומר גלם, הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
• הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
• מכסים, בדומה לסובסידיות, מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
• לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שלא מיוצר בארץ. במקרה כזה, הגנה על תוצרת הארץ, אחת הסיבות למכס, לא מתקיימת.

המכס בישראל

אזור המכס בנמל התעופה בן-גוריון

ערך מורחב – מיסי יבוא בישראל

במדינת ישראל, רשות המיסים שבמשרד האוצר אחראית על גביית המכס ועל הבקרה בנמלי התעופה והספנות.

בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים. בראשית שנות המדינה נעשה שימוש אגרסיבי במכסים בשיעור גבוה והגבלות מנהלתיות כדי לאפשר התפתחות תעשיות ולהגן על היצור המקומי. בשנות ה-60 הורדו שיעורי המכס, אך הם הועלו מחדש לאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1975 נחתם הסכם סחר חופשי עם השוק המשותף, שבו הסכימו מדינות השוק המשותף וישראל להפחית בהדרגה את המכס על יבוא ויצוא מישראל. במהלך שנות התשעים הוחלט על מדיניות לפיה יש לחשוף את המשק הישראלי ליבוא מתחרה, באופן גורף ככל שניתן. עם זאת מכסים רבים, כגון בתחום המזון, נותרו על כנם.

ניתן לקבל החזר על מכס ששולם על מרכיבים ששימשו לייצור מוצרים ליצוא. החזר זה נקרא הישבון. החזר מכס על רכישות ניתן על ידי מספר חברות פרטיות במסגרת תנאי השירות שלהם.

פקודת המכס קובעת כי ערך הסחורה המיובאת, שבגינו יש לשלם את מסי היבוא, הוא "מחיר העסקה" ששולם לספק בחו"ל, בצירוף "תוספות" המנויות בפקודה. חלק מן התוספות שעליהן יש לשלם את המכס הן, לדוגמה, ההובלה והביטוח, וחומרים ומרכיבים שמספק היבואן ליצרן ללא תשלום. פעמים רבות, רשויות המכס אינן מקבלות את ערך הטובין לפיו חישב היבואן את מסי היבוא. לעיתים נובעת המחלוקת מהטלת ספק באמיתות מחיר העסקה שהוצהר. אך לעיתים המחלוקת כלל אינה נובעת מספק עובדתי, אלא ממחלוקת משפטית בשאלה האם יש למסות רכיב מסוים, כלומר: האם הרכיב נחשב כתוספת המנויה בפקודה. נושא אחד שהיה לסלע מחלוקת בין יבואנים לרשויות המכס בתחילת המאה ה-21 הוא מכס על תמלוגים.

המכס מהווה כ-1% בלבד מסך הכנסות המדינה ממסים (לדוגמה בשנים 2013-2020^[5][6][7][8]).

מלבד עלות המיסים, אם חלים, מצטרפים לעלות השחרור אגרת מחשוב וביטחון, וכן עמלת שחרור ממכס שגובה עמיל המכס. לעיתים עמלת השחרור גבוהה מעלות המיסים.

בשנת 2020 קבע בג"ץ כי החל מ-15 בפברואר יחלו רשויות המכס לבדוק את החבילות שנשלחות בדואר ישראל כפי שהן בודקות את החבילות של חברות השילוח הפרטיות.

המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון טורקיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא יוצר במדינות ההסכם.

באפריל 2025, לקראת הכרזת תוכנית המכסים של טראמפ הודיעה הממשלה כי היא מבטלת את כל המכסים על יבוא מארצות הברית^[9].

ראו גם

• איחוד מכסים
• מעטפת המכס
• יבוא
• יצוא
• הסכם סחר חופשי
• עקרון המדינה המועדפת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מכס בוויקישיתוף

• רשות המסים בישראל
• קינן ראובני, "תרשום לי את הפאקטים על הילדים": התרגילים היצירתיים של הישראלים במכס, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2017
• ירון כהן צמח, מלחמות סחר? בסרט הזה כבר היינו והוא לא נגמר טוב, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2025
• מילון למונחי מכס ובלו (1957), באתר האקדמיה ללשון העברית
• מכס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מכס, דף שער בספרייה הלאומית