אריה זלינגר

אריה לאון "לונק" זלינגר (נולד ב-5 באפריל 1937) הוא שחקן ומאמן כדורעף ישראלי, מאמן נבחרות אולימפיות בארצות הברית ובהולנד. בשנים 2007–2016 אימן את נבחרת הנשים של ישראל. הוא אחד המאמנים המוערכים בהיסטוריה של הכדורעף העולמי, וצורף להיכל התהילה של הכדורעף העולמי ב-1995.

אריה זלינגר

לידה	5 באפריל 1937 (בן 88) קרקוב, פולין
מדינה	ישראל
ספורט
ענף ספורט	כדורעף

ביוגרפיה

זלינגר נולד בקרקוב, פולין. אביו היה מהנדס בניין ואמו אחות. הוריו נישאו בארץ ישראל אך חזרו לפולין ב-1937. הוא עבר במדינה את מלחמת העולם השנייה, שנתיים מתוכה במחנה הריכוז ברגן-בלזן. אביו נספה באושוויץ. הוא עלה בגפו לארץ ישראל על האוניה מטרואה, מאחר שאמו נשארה לחפש את אביו. ב-16 ביולי 1945 עגנה האוניה בחיפה והוא הועבר ביחד עם כל נוסעיה במשאיות למחנה המעצר בעתלית. בישראל פגש באחותה של אמו. בעצת הרופא שבדק אותו, הוא נשלח לקיבוץ עין המפרץ. לאחר עלייתו החל לעסוק באתלטיקה ובין השנים 1954–1963 היה חבר נבחרת ישראל בכדורעף, עמה השתתף בשנת 1956 באליפות העולם בכדורעף. בשנת 1963 סיים לימודי חינוך גופני במכון וינגייט והחל לעבוד כמורה לחינוך גופני, לצד עיסוק פעיל בספורט כשחקן ומאמן.

כמאמן, עבד זלינגר עם נבחרת הנשים של ישראל בכדורעף ובשנת 1967 זכתה הנבחרת במקום השמיני באליפות אירופה. לזכותו נזקפו החדרת מהלכי משחק חדשים שזכו להכרה בינלאומית.

בשנת 1969 עזב את ישראל וסיים לימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. בשנת 1975 החל לאמן את נבחרת הנשים בכדורעף של ארצות הברית, אותה הוביל בשנת 1982 לזכייה במדליית ארד באליפות העולם בכדורעף ובשנת 1984 לזכייה במדליית הכסף באולימפיאדת לוס אנג'לס לראשונה בתולדותה. לאורך השנים זכה להצלחה רבה כמאמן בתחרויות בינלאומיות, ובשנת 1992 זכתה תחת אימונו נבחרת הגברים של הולנד בכדורעף במדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה לראשונה בתולדותיה. לאחר מכן עבר ליפן והמשיך לעסוק בהצלחה כמאמן עד לפרישתו בשנת 2006.

ב-2007 מונה למאמן נבחרת הנשים של ישראל והציב יעד להבאת הנבחרת לאולימפיאדת לונדון (2012)^[1].

בספטמבר 2010 הצליח זלינגר להביא את נבחרת ישראל בכדורעף נשים לטורניר הגמר של אליפות אירופה בכדורעף בשנת 2011, לאחר 39 שנים. באליפות אירופה הודחה הנבחרת בשלב המוקדמות לאחר שהפסידה את שלושת משחקיה. ב-2016 עזב את תפקידו בנבחרת^[2].

באוקטובר 2018 התמנה למאמנה של קבוצת מכבי תל אביב מליגת העל בכדורעף^[2][3] אותה אימן עד לשנת 2020.

זלינגר הוזכר באנימת הכדורעף "הייקיו!!" בעונה השלישית בפרק 10.

בנו, אביטל זלינגר (אנ'), הוא שחקן ומאמן כדורעף שזכה כשחקן במדליית כסף באולימפיאדת ברצלונה.

קישורים חיצוניים

• אריה זלינגר, אתר "היכל התהילה של הכדורעף" (באנגלית)
• "פרויקט זלינגר" באתר "אוהבים כדורעף"
• אוריאל דסקל, "אני רוצה שהדברים ייעשו נכון או לא ייעשו בכלל", באתר כלכליסט, 22 בפברואר 2009
• עדי רובינשטיין, לפרטים נוספים פנו ל"ויקיפדיה" ביפנית, ישראל היום, 28 במאי 2010
• אוריאל דסקל, אריה זלינגר: "לא הופתעתי מההצלחה שלנו", באתר כלכליסט, 16 בספטמבר 2010
• זאב גולדשמיט, "אף פעם לא בכיתי בברגן-בלזן", באתר ynet, 16 באפריל 2015
• אורי טלשיר, אריה זלינגר: "הייתי מספיק טיפש להגיע הנה, הצטערתי על כל רגע", באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016