Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
א.ת.א. הוֹפְמָן (בגרמנית: E. T. A. Hoffmann; 24 בינואר 1776, קניגסברג – 25 ביוני 1822, ברלין) הוא שם העט של אֵרְנְסְט תֵאוֹדוֹר וִילְהֵלְם הוֹפְמָן (Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann) היה סופר גרמני, מן הבולטים בזרם הרומנטי, משפטן, מלחין, מבקר מוזיקה, צייר וקריקטוריסט. הופמן הוא גם נושא אופרה מפורסמת של ז'אק אופנבך, "סיפורי הופמן".
לידה |
24 בינואר 1776 קניגסברג, פרוסיה |
---|---|
פטירה |
25 ביוני 1822 (בגיל 46) ברלין, ממלכת פרוסיה |
שם לידה | Ernst Theodor Wilhelm Hoffmann |
מדינה | ממלכת פרוסיה |
מקום קבורה | Friedhof III der Gemeinde Jerusalems- und Neue Kirche |
שם עט | E. T. A. Hoffmann |
מקום לימודים | אוניברסיטת קניגסברג |
שפות היצירה | גרמנית |
סוגה | אופרה, סיפור קצר, נובלה |
זרם ספרותי | הרומנטיקה, רומנטיקה גרמנית, ספרות רומנטית |
יצירות בולטות | Undine, The Sandman, The Golden Pot, Mademoiselle de Scuderi, The Devil's Elixirs, מפצח האגוזים ומלך העכברים, Master flea |
תקופת הפעילות | 1809 – יוני 1822 (כ־13 שנים) |
בן או בת זוג | Maria Thekla Michaelina Hoffmann |
www | |
חתימה | |
הופמן נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית למשפחת משפטנים. כשהיה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עבר לאיסטרבורג עם אחיו הגדול, והוא נשאר עם אמו והתחנך על ידיה ועל ידי דודיו, שהיו כולם לא נשואים. הופמן הביע מאוחר יותר צער על הניתוק מאביו. הופמן תיאר את דודו כאדוק ועצור ברגשותיו, ואף כינה אותו, בהתאם לראשי התיבות של שמו של הדוד, אוטו וילהלם, כ"אוֹי וֵי" – O Weh. לעומת זאת, הופמן חיבב מאוד את שתי דודותיו הרווקות, ובמיוחד את הדודה שרלוטה, שאותה כינה "דודה רגליים קטנטנות" (Tante Füßchen). בשל התיאורים, היו שסברו שמדובר באדם דמיוני, עד שהתגלתה עדות לקיומה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הופמן למד בבית הספר שבמבצר בקניגסברג. שם נקשר בקשרי חברות אמיצה עם חברו לכיתה, תאודור גוטליב פון היפל (1843-1775), אותו הכיר בשנת 1786. פון היפל תמך בו, עודד את רוחו והיה לו כאח בוגר. החברות נשמרה גם בשנים מאוחרות יותר בדרך של חליפת מכתבים, על אף התמרמרותו של הופמן על מה שתפס כהתרחקות מצדו של היפל. למרות שהיו בערך בני אותו הגיל, התקדם פון היפל בקריירה המשפטית שלו מהר יותר, לא מעט בזכות מעמדה של משפחתו. כן זכה לרשת הון ונכסים רבים. בשנים 1809–1813 נותק הקשר. עם זאת, בכל עת שהופמן נזקק לעזרתו, תמך בו חברו מילדות במשלוח כסף ובהושטת עזרה, והוא גם שסעד אותו עד מותו.
ב-1812 שינה הופמן את שמו האמצעי (השלישי) מ"וילהלם" ל"אמדאוס" (Amadeus), כאות כבוד למלחין האהוב עליו, וולפגנג אמדאוס מוצארט. השם וילהלם, עם זאת, נשמר במסמכים רשמיים ואף על מצבתו של הופמן.
רוחה של "תקופת הסער והפרץ" הגוועת הותירה על הופמן הצעיר רשמים ברורים. בין השפעות התקופה ניתן למנות את היווצרותה של חיבה מוחשית לספרות בגרמניה. יצירות רבות של המאה ה-18, כמו למשל "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהאן וולפגנג פון גתה ו"הווידויים" של ז'אן-ז'אק רוסו התוו את הדרך: מעתה זכו להערכה גם ספרים שלא היה בהם מסר חינוכי בלבד. הרומן הבידורי זכה להכשר חברתי. ה"חוויה" באמצעות הספרות קידמה את הדמיון: לחובבי הקריאה הצטרפו חובבי הכתיבה. כל מי שקסמה לו הכתיבה ומצא מוציא לאור, פרסם את יצירתו.
הופמן נפטר בשנת 1822 ממחלת העגבת בה נדבק מוקדם יותר בחייו[1].
את סיפורו הידוע ביותר, מפצח-האגוזים ומלך העכברים (Nußknacker und Mausekönig), כתב ב-1816, ועליו ביסס צ'ייקובסקי את הסוויטה לבלט "מפצח האגוזים".
הופמן הוא גיבורה של האופרה סיפורי הופמן שחיבר והלחין ז'אק אופנבך ב-1881. עלילת האופרה מתבססת על ספריו:
הסיפור על איש החול עובד גם לבלט, "קופליה", שעלה לראשונה בשנת 1870 והוא אחד מהבלטים הפופולריים ביותר.
מלבד האופרה של אופנבך, הונצחה מורשתו של הופמן במספר דרכים. בעיר במברג בגרמניה מוענק מאז 1989 פרס ספרותי, פרס א.ת.א. הופמן.
הופמן נחשב כאחד מחלוצי סוגת האימה הספרותית[3].
ליד הבית בו סיים את חייו, בז'נדארמנמארקט בברלין, הוצב שלט בדמותו להנצחת שמו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.