ביד'ת א-שעב
אתר ארכיאולוגי בבקעת הירדן מתקופת הברזל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ביד'ת א-שעב הוא אתר ארכאולוגי בבקעת הירדן, דרומית-מערבית למושב ארגמן[1]. שטח האתר הוא 12 דונם והוא מוקף בקירות אבן. האתר נתגלה במסגרת סקר הר מנשה. הוא זוהה בתור אתר פולחני מתקופת הברזל הקדומה (המאה ה-12 לפנה"ס - המאה ה-11 לפנה"ס), ואולי קשור לכניסת בני ישראל לארץ כנען בימי יהושע בן נון.
שמות נוספים | גִלגָל ארגמן |
---|---|
מידות | |
שטח | 12 דונם |
גובה מעל פני הים | −243 מ' |
היסטוריה | |
תקופות | התקופה הישראלית |
אתר ארכאולוגי | |
התגלה | 1990 |
ארכאולוגים | שי בר |
מיקום | |
קואורדינטות | 32°09′41″N 35°30′45″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
המתחם בנוי בצורת "סנדל" אשר מסביבו "מסלול" שכונה בשם דרך התהלוכות[2] ובמרכזו מבנה עגול – במה. פרופ' אדם זרטל מניח כי זה אחד ממבני ה"גילגל" – הגלגלים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל בארץ. המיקום הוא מול מעבר הירדן גשר אדם – מקום בו עברו שבטי ישראל את נהר הירדן בעת כניסתם לארץ כנען.
האתר התגלה בשנת 1999 על ידי זרטל בסקר הר מנשה. האתר נחפר על ידי ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה בשנים 2002–2003. ההחלטה על ביצוע החפירה התקבלה בעקבות המסקנה כי באתר יש ממצאים "שאין להם מקבילות – בינתיים – בארץ ישראל והלבנט כולו[3]. בדיון, המובא בסקר, בממצאי הצור הקדומים שנחשפו באתר השתתפו הארכאולוגים: חיים וינטר, גיא בר-עוז ונועה רבן-גרסטל, האחרונים התרכזו בבדיקת ממצא העצמות.
בסיכום של האתר נאמר: "המקום תוכנן מראש ונבנה בתבנית בעלת משמעות, הנסתרת עדיין מידיעתנו. תכנון זה מתבטא בצורה המיוחדת ובהרכב האזורים הפנימיים". למיקום האתר בתחתית המדרון נודעת משמעות רבה, נראה כי המדרון שימש להתכנסות הקהל ולישיבה "וראוי לפרשו כפרוטו-תיאטרון".
לדעת בן-יוסף אפשר לזהות את האתר עם "אדם" (תהילים, ע"ח, ס'), וייתכן שהמשכן שכן במקום בטרם 'עלה' ליהודה ולירושלים. לדעתו המקום גם נזכר במסכת סיפורי שמואל ושאול (ספר שמואל א' פרקים: ז'; י'; י"א; י"ג; ט"ו) כ"גלגל" בו התקיימו טקסים ואירועים ציבוריים שונים. את צורתו המיוחדת של האתר המזכירה נעל או סנדל, יש להבין לדעת בן-יוסף, על רקע הכתוב במגילת רות: ”וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל.” (רות, ד', ז') מכאן יש לשער שתוכנית האתר (שלא עברה כל שינוי במשך כארבע מאות שנות קיומו) היוותה מעין "תעודה" אשר בה התחייבה הקהילה הבונה לקיים את הסכם האמונה בברית מחייבת.
חפירה נוספת בראשות ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה נערכה באתר בחודש מאי 2020. החפירה התמקדה בפינה הצפון מערבית של החצר הפנימית (אזור D) וכן במבנה הבמה העגולה אשר בחלק הצפון מזרחי של אזור A.
מחרסים שנמצאו בבסיס קיר החצר הפנימית ניתן לשער שהמתחם הפנימי נבנה בתקופה הרומית-ביזנטית ולכן הוא מתקופה מאוחרת יותר ולא מתקופת הברזל. בתוך מבנה הבמה העגולה נמצאו חרסים מתקופה ברזל א' (המאה ה-12 לפנה"ס - המאה ה-11 לפנה"ס) וברזל ב' (המאה ה-10 לפנה"ס – המאה ה-6 לפנה"ס דבר המחזק את ההשערה שמבנה זה היה חלק בלתי נפרד מחומת הטמנוס התוחמת את כל המתחם.
אתרים דומים, דהיינו מתחמים בצורת "סנדל", נמצאו בסקר זה גם בעמק ליד היישוב משואה[4] באורך של 105 מטר ורוחב של 45 מטר וכן ליד מושב יפית[5] באורך 80 מטר ורוחב ממוצע של 45 מטר.