Loading AI tools
ערכאות המשפט לענייני עבודה וביטוח לאומי בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).
בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים | |
מידע כללי | |
---|---|
תחום שיפוט | יחסי עבודה |
משרד אחראי | משרד המשפטים |
תאריך הקמה | 1969 |
חוק | חוק בית הדין לעבודה |
תאריך כניסה | 2018 |
ראש | השופטת ורדה וירט לבנה |
מטה מרכזי | ירושלים |
הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957[1]. בשנת 1957 הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון, שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה[2]. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך שר המשפטים דב יוסף[3] ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי שר העבודה יגאל אלון בשנת 1968, ואושר בתחילת 1969[4]. בתי הדין לעבודה החלו פעולתם בספטמבר אותה שנה.[5]
בתי הדין לעבודה דנים בחמישה תחומים שבסמכותם:
במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:
מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג, לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבג"ץ. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[7]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[8]. עמדתו של ברק התקבלה, וניתן לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי לעבודה, אולם רק בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בדרך כלל עתירות מסוג זה נדחות על הסף, בנימוק שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.
בעניינים אחדים, כמו בדיונים על פי חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה לבג"ץ נדחית על הסף[9].
מחוז | בית הדין האזורי | נשיא/ה מכהן/ת | דיינים נוכחי |
---|---|---|---|
מחוז הצפון | נוף הגליל | מירון שורץ | 7 |
מחוז חיפה | חיפה | יגאל גלם | 15 |
מחוז תל אביב | תל אביב (במושבו בבת ים) | הדס יהלום | 33 |
מחוז ירושלים | ירושלים | שרה ברוינר ישרזדה | 10 |
מחוז הדרום | באר שבע | צבי פרנקל | 8 |
סה"כ | 73 |
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף לשופט מקצועי הנדרש לעמוד באמות המידה לכשירות לכהן בבית משפט מחוזי בהתאם לחוק בתי המשפט,[10] יושבים בדין כשופטים גם נציגי ציבור שמונו לתפקידם בידי שר העבודה והרווחה ושר המשפטים, לאחר היוועצות בוועדה בה יושבים שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, נציגי המשרדים, נציג ההסתדרות, נציג נשיאות הארגונים העסקיים ומנהלת תחום נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה[11]. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.
נכון לשנת 2019 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה 9 שופטים ו-26 נציגי ציבור, ובבתי הדין האזוריים 73 שופטים ורשמים ו-317 נציגי ציבור.
מספר | דיוקן | שם | תקופת הכהונה |
---|---|---|---|
1 | צבי בר-ניב | 1969 – 1 בינואר 1986 | |
2 | מנחם גולדברג | 4 ביוני 1986 – 15 ביולי 1997 | |
3 | סטיב אדלר | 15 בספטמבר 1997 – 15 בנובמבר 2010 | |
4 | נילי ארד | 16 בנובמבר 2010 – 18 בדצמבר 2013 | |
5 | יגאל פליטמן | 19 בדצמבר 2013 – 26 במרץ 2018 | |
6 | ורדה וירט לבנה | 27 במרץ 2018 ואילך |
בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי[12], והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של גישור שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד[13].
בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים אליעזר ריבלין ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד 'מגשר'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי ארגון 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים[14]. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס רונית רוזנפלד, ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת אפרת לקסר[15].
מסקנות הוועדה והמלצותיה הוגשו לנשיאה וירט-ליבנה בפברואר 2019. במסגרתם, ציינה הוועדה כי בפניה הופיעו 36 גורמים בהם נשיאי בתי הדין לעבודה בעבר ובהווה, נציגי ארגוני עובדים ומעסיקים, נציגי פורום דיני העבודה בלשכת עורכי הדין, עורכי דין בולטים בתחום דיני העבודה הקיבוציים, וכן נציגי ארגונים דוגמת ארגון תחרות ופורום קהלת. מרבית הגורמים הביעו אמון במנגנון ההידברות והדגישו את חשיבותו למרקם יחסי העבודה בישראל ולצימצום שביתות. הוועדה הגיע למסקנה כי חוק בתי הדין לעבודה הקובע כי "בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק" - מסמיך את בית הדין לעבודה גם לשימוש בכלי ההידברות. המלצות הוועדה הייתה להסדיר כלי זה באמצעות נוהל שיפורסם על ידי נשיאת בית הדין לעבודה.[16]
בספטמבר 2021 אימצה הנשיאה את ההמלצות ופרסמה נוהל ליישום הידברויות בליווי שופטים בבית הדין לעבודה. הנוהל החדש מחדד כי ההידברות איננה גישור, ונאסר על השופטים להיפגש עם אחד מהצדדים בנפרד מהצדדים האחרים. כמו כן הובהר שהשימוש בכלי ההידברות יתאפשר רק בתנאי שהצדדים להליך מביעים הסכמתם לכך והיא נרשמת בפרוטוקול, וכן כי את עיקרי ההסכמות שהושגו בהידברות נדרש גם כן לכתוב ולציין בפרוטוקול הדיון.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.