משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האחראי מטעם ממשלת ישראל על מערכת המשפט של מדינת ישראל.

משרד המשפטים

בניין משרד המשפטים בגבעת רם
בניין משרד המשפטים בגבעת רם
מידע כללי
מדינה	ישראל ישראל
תחום שיפוט	ישראל ישראל
תאריך הקמה	14 במאי 1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	יריב לוין
תאריך כניסה	29 בדצמבר 2022
מנכ"ל	איתמר דוננפלד
מטה מרכזי	קריית הממשלה, ירושלים
תקציב	6.1 מיליארד ש"ח (2024)
justice.gov.il

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

• ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
• הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
• ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
• אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
• ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
• ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים

במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת ה"רשומות", בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על־פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בשדרות וולפסון 2, קריית הממשלה בירושלים.

היסטוריה

בניין משרד המשפטים בירושלים מואר לכבוד חגיגות עשור למדינת ישראל בשנת 1958.

טקס השבעת שופטי בית משפט השלום ומחוזי בישראל שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל, בתמונה יושבים: איילת שקד שרת המשפטים, הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, אוקטובר 2015. מינוי שופטים הוא חלק מתפקידיו של שר המשפטים באמצעות הוועדה למינוי שופטים.

בניין מטה משרד המשפטים לשעבר ברחוב צלאח א-דין בירושלים

המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב־1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב־1948 משרד האפוטרופוס הכללי.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב־1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל את סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, יותר מ־70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת הנזיקין, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב־1984.

בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.^[1] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.^[2]

במהלך חודשים מרץ-מאי 2025 עברו יחידות המשרד לרחוב וולפסון 2, בקריית הממשלה בירושלים. סמוך לבניין ג'נרי 1, לבנק ישראל ולמשרד ראש הממשלה.

באפריל 2024 נודע שבמתקפת סייבר על שרתי המשרד הועתקו ממנו מסמכים רגישים רבים מאוד.^[3]

תחומי אחריות

בתוך המשרד קיימות כ־70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:

הייעוץ המשפטי לממשלה

ערכים מורחבים – היועץ המשפטי לממשלה, אגף ייעוץ וחקיקה

היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה־21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.

באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו־6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי – פיסקלי, והסכמים בינלאומיים):

• ייעוץ משפטי לממשלה
• ייעוץ, מחקר והדרכה משפטית
• ניסוח הצעות חוק מטעם הממשלה וחקיקת משנה ועריכת הרשומות
• המחלקה למשפט עברי

פרקליטות המדינה

ערך מורחב – פרקליטות המדינה

בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.

רישום, ניהול רכוש ושומה

• האפוטרופוס הכללי הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה.
• רשות האכיפה והגבייה
• רשות התאגידים - הרשות הוקמה ב־2006, והיא מאגדת שישה רשמים שפעלו קודם לכן כיחידות עצמאיות: רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות.
• רישום והסדר מקרקעין.
• רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
• ועדת העזבונות. ועדה ציבורית להקצאת כספי עזבונות.

רשויות מיוחדות

• הסניגוריה הציבורית - הסניגוריה הציבורית הוקמה ב־1996, והיא מעניקה סיוע משפטי לנאשמים שידם אינם משגת, לפי קריטריונים הקבועים בחוק.
• הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - הרשות היא גוף מודיעין שהוקמם בשנת 2002 כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור.
• הרשות להגנת הפרטיות - הרשות הוקמה בשנת 2006 במטרה לחזק את ההגנה על מידע אישי. לרשות כפופים "רשם מאגרי המידע", הפועל לפי חוק הגנת הפרטיות, "רשם הגורמים המאשרים", המפקח על גורמים המאשרים חתימה אלקטרונית ו"רשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע" על עוסקים לפי חוק שירות נתוני אשראי.
• המועצה הציבורית להגנת הפרטיות - לפי חוק הגנת הפרטיות, תפקיד המועצה הוא להעיר הערות לדוח השנתי של רשם מאגרי המידע, ותו לא. בפועל, המועצה מייעצת לרשם, לרשות להגנת הפרטיות ולמשרד המשפטים בתחום הגנת הפרטיות.

הסדרת עיסוק

• מועצת רואי החשבון.
• מועצת שמאי המקרקעין.
• רשם המתווכים.
• המחלקה לרישום נוטריונים.
• המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה. יחידה במשרד המשפטים שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומם, פעולתם של חוקרים פרטיים וחברות שמירה במדינת ישראל מכוח חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, התשל"ב-1972.

יחידות נוספות

• המחלקה לחקירות שוטרים. המחלקה הוקמה בשנת 1992, והיא עוסקת בחקירה ובהעמדה לדין של שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי.
• נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
• נציבות תלונות הציבור על שופטים.
• נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
• היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות
• היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות.
• היחידה לתביעות ומיקור חוץ. יחידה שתפקידה מציאת כלים אזרחיים לחיזוק האכיפה של נושאים בעלי היבטים שלטוניים ולחיזוק שלטון החוק, התקינות השלטונית וההגנה על נכסי המדינה, וכן לפקח על תביעות המנוהלות על ידי עורכי דין המייצגים את המדינה במיקור חוץ.
• האגף לסיוע משפטי. האגף מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למי שידם אינם משגת.
• אגף שומת מקרקעין.
• מחלקת החנינות. תפקידה לבחון את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, ולגבש את המלצת שר המשפטים.
• מחלקת התמיכות. מחלקה המסדירה קריטריונים לתמיכת משרדי הממשלה בעמותות ובמוסדות ציבור.
• המחלקה לזכויות אדם וקשרי חוץ.
• המחלקה לרישוי נוטריונים. יחידה במשרד המשפטים שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומם ופעולתם של נוטריונים במדינת ישראל מכוח חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976..
• היחידה לתרגום כתבי אמנה.
• יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם.
• הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה. ועדה שדנה בבקשות לסיוע משפטי ולהחזר הוצאות משפט של נושאי משרה ועובדי מדינה שהועמדו לדין בשל מעשה או מחדל שביצעו בתחום סמכותם.
• הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות.
• הוועדה לזכויות הילד. ועדה שתפקידה לבחון את מעמדם של ילדים וזכויותיהם בדין הישראלי, בהתאם לאמנת זכויות הילד.
• הממונה על העזרה המשפטית. יחידה העוסקת בתיאום סוגיות משפטיות מול הרשות הפלסטינית.

שרי המשפטים לדורותיהם

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל. שר המשפטים נוהג להוציא סקירות על פעולות משרד המשפטים, בהתייחס גם לנקודת המבט של המשפט העברי.^[4]

שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.

שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.

שרי המשפטים בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה		ממשלה
1		פנחס רוזן (1887-1978)		המפלגה הפרוגרסיבית	14 במאי 1948	8 באוקטובר 1951	הזמנית
							הראשונה
							השנייה
2		דב יוסף (1899-1980)		מפא"י	8 באוקטובר 1951	25 ביוני 1952	השלישית
3		חיים כהן (1911-2002)		עצמאי לא כיהן בכנסת	25 ביוני 1952	24 בדצמבר 1952
(1)		פנחס רוזן (1887-1978)		המפלגה הפרוגרסיבית	24 בדצמבר 1952	2 בנובמבר 1961	הרביעית
							החמישית
							השישית
							השביעית
							השמינית
							התשיעית
				המפלגה הליברלית
(2)		דב יוסף (1899-1980)		מפא"י	2 בנובמבר 1961	12 בינואר 1966	העשירית
							האחת עשרה
							השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
4		יעקב שמשון שפירא (1902-1993)			12 בינואר 1966	1 בנובמבר 1973[5]	השלוש עשרה
				העבודה
				המערך השני העבודה
							הארבע עשרה
							החמש עשרה
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה גולדה מאיר					1 בנובמבר 1973	1 בפברואר 1974
5		חיים יוסף צדוק (1913-2002)		המערך השני העבודה	10 במרץ 1974	20 ביוני 1977	השש עשרה
							השבע עשרה
6		ראש הממשלה מנחם בגין (1913-1992)		הליכוד חרות	20 ביוני 1977	24 באוקטובר 1977	השמונה עשרה
7		שמואל תמיר (1923-1987)		התנועה הדמוקרטית לשינוי	24 באוקטובר 1977	5 באוגוסט 1980
				התנועה הדמוקרטית
				סיעת יחיד
		משה נסים (1935-)		הליכוד המפלגה הליברלית	13 באוגוסט 1980	16 באפריל 1986
8							התשע עשרה
							העשרים
							העשרים ואחת
9		יצחק מודעי (1926-1998)			16 באפריל 1986	28 ביולי 1986
10		אברהם שריר (1932-2017)			30 ביולי 1986	22 בדצמבר 1988
							העשרים ושתיים
11		דן מרידור (1947-)		הליכוד	22 בדצמבר 1988	13 ביולי 1992	העשרים ושלוש
							העשרים וארבע
12		דוד ליבאי (1934-2023)		העבודה	13 ביולי 1992	18 ביוני 1996	העשרים וחמש
							העשרים ושש
13		יעקב נאמן (1939-2017)		עצמאי לא כיהן בכנסת	18 ביוני 1996	10 באוגוסט 1996	העשרים ושבע
14		צחי הנגבי (1957-)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	4 בספטמבר 1996	6 ביולי 1999
				הליכוד
15		יוסי ביילין (1948-)		ישראל אחת העבודה	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	העשרים ושמונה
16		מאיר שטרית (1948-)		הליכוד	7 במרץ 2001	28 בפברואר 2003	העשרים ותשע
17		סגן רה"מ יוסף לפיד (1931-2008)		שינוי	28 בפברואר 2003	4 בדצמבר 2004	השלושים
18		ציפי לבני (1958-)		הליכוד	5 בדצמבר 2004	4 במאי 2006
				קדימה
19		חיים רמון (1950-)			4 במאי 2006	22 באוגוסט 2006	השלושים ואחת
מילוי מקום על-ידי השר מאיר שטרית					23 באוגוסט 2006	23 בנובמבר2006
(18)		מ"מ רה"מ ציפי לבני (1958-)		קדימה	29 בנובמבר 2006	7 בפברואר 2007
20		דניאל פרידמן (1936-)		עצמאי לא כיהן בכנסת	7 בפברואר 2007	31 במרץ 2009
(13)		יעקב נאמן (1939-2017)			31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
(18)		ציפי לבני (1958-)		התנועה	18 במרץ 2013	4 בדצמבר 2014	השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו					4 בדצמבר 2014	4 במרץ 2015
21		ראש הממשלה בנימין נתניהו (1949-)		הליכוד	25 במרץ 2015	14 במאי 2015
22		איילת שקד (1976-)		הבית היהודי	14 במאי 2015	4 ביוני 2019	השלושים וארבע
				הימין החדש
23		אמיר אוחנה (1976-)		הליכוד	5 ביוני 2019	17 במאי 2020
24		אבי ניסנקורן (1967-)		כחול לבן חוסן לישראל	17 במאי 2020	1 בינואר 2021	השלושים וחמש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה החליפי בני גנץ					1 בינואר 2021	1 באפריל 2021
25		רה"מ החליפי בנימין גנץ (1959-)		כחול לבן חוסן לישראל	28 באפריל 2021	13 ביוני 2021
26		סגן רה"מ גדעון סער (1966-)		תקווה חדשה	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
27		סגן רה"מ יריב לוין (1969-)		הליכוד	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד המשפטים

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		יחד עם השר	תקופת כהונה		ממשלה
	דודי אמסלם (1960–)		הליכוד	יריב לוין	28 במרץ 2023	מכהן	השלושים ושבע

מנכ"לי משרד המשפטים לדורותיהם

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על־פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בישראל ומחוצה לה.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין־משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין־משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני־אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן המנכ"ל הוא חבר הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת הוא חבר בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי.

נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו ("ex officio"), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
1	יעקב שמשון שפירא	1948	1948
2	חיים כהן	1948	1950
3	יוסף קוקיה	1 באוגוסט 1952	31 בדצמבר 1968
4	צבי טרלו	1 בינואר 1969	31 בינואר 1976
5	מאיר גבאי	1 בפברואר 1976	31 במרץ 1987
6	חיים קלוגמן	1 באפריל 1987	5 ביולי 1996
7	נילי ארד	7 ביולי 1996	20 בפברואר 2000
8	שלמה גור	1 במרץ 2000	28 בפברואר 2002
9	אהרון אברמוביץ'	1 בדצמבר 2002[6]	1 ביוני 2006
10	משה שילה	2 ביוני 2006[7]	25 באוקטובר 2009[8]
11	גיא רוטקופף	26 באוקטובר 2009[9]	31 בינואר 2014
12	אמי פלמור	1 בפברואר 2014[10]	11 בספטמבר 2019[11]
(מ"מ)	סיגל יעקבי	11 בספטמבר 2019	27 ביוני 2021
13	ערן דוידי	27 ביוני 2021	ינואר 2023
14	איתמר דוננפלד	3 בינואר 2023	מכהן

ראו גם

• דיני פניות ציבור במשרדי מדינת ישראל בנושאים משפטיים

לקריאה נוספת

• גד ברזילי, דוד נחמיאס, "היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות". ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 1998.
• יצחק גל־נור ומנחם הופנונג, "משטר מדינת ישראל:ספר המקורות" (ירושלים: 1993).
• משרד המשפטים, "משרד המשפטים בשנת ה־40 למדינת ישראל סקירה ומידע לציבור" (ירושלים: 1988)
• תקציב משרד המשפטים במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבור.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד המשפטים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד המשפטים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד המשפטים (בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית)

• משרד המשפטים, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד המשפטים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• משרד המשפטים, ביישום טלגרם
• משרד המשפטים, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד המשפטים, ברשת החברתית LinkedIn
• משרד המשפטים, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ישראל, משרד המשפטים, דף שער בספרייה הלאומית
• כל מנכ"לי משרד המשפטים, באתר משרד המשפטים
• משרד המשפטים כולל 30 עורכי דין, יומני כרמל אוקטובר 1950 (התחלה 4:09)