שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

לשכת עורכי הדין בישראל

תאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לשכת עורכי הדין בישראל
Remove ads

לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל ומטרתו לשמור על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין, הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.[1]

עובדות מהירות מידע כללי, מדינה ...

על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961[2] והיא הגוף שהחליף את הסתדרות עורכי הדין שהוקמה ב-1927. הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, למשל בהגנה על ענייניהם המקצועיים (ובכלל זה מניעה של הסגת גבול המקצוע), באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה, וכן בנושאים כמו סיוע משפטי למיעוטי יכולת כלכלית באמצעות תוכנית "שכר מצווה", ועוד.

הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה שני גופים שפעלו עד אז (עוד מתקופת ממשלת המנדט): המועצה המשפטית (גוף סטטוטורי) והסתדרות עורכי הדין בישראל. אחרי הקמתה, ייסד עו"ד יהושע רוטנשטרייך, אגודה עות'מאנית בשם "לשכת עורכי דין".

לשכת עורכי הדין מוציאה לאור כתב עת משפטי בשם "עורך הדין".

בשנת 2023, עם התקדמות החקיקה לצמצום עילת הסבירות, קיימה הלשכה כנס חירום שכותרתו "אין סבירות לפגיעה בדמוקרטיה", ובו יצאו הדוברים, בהם ראש הלשכה עמית בכר, נגד יוזמת חקיקה זו.[3]

בינואר 2025 אישרה הכנסת תיקון לחוק לשכת עורכי הדין, לפיו גובה דמי החבר בלשכה יקבע על ידי רואה החשבון המבקר אותה, במקום המועצה הארצית של הלשכה. בנוסף קבע התיקון שדמי החבר ישמשו לפעולות שהלשכה מחויבת בהן, כגון רישום מתמחים והסמכת עורכי דין, ולא תוכל לממן פעולות כגון חוות דעת על הצעות חוק או השתלמויות מקצועיות.[4][5][6]

Remove ads

תפקידי הלשכה

רישוי, מינוי וסמכויות עורכי הדין בחוק הישראלי תחת לשכת עורכי הדין בישראל

סכם
פרספקטיבה
חסיון עורך דין-לקוח

פרק 8 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מחייב סודיות "עורך-דין; לקוח" כפי שבא לידי ביטוי גם בסעיף 48 ל"פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971" כזכות לפרטיות. במידה ולא מדובר בלקוח החוק אינו מחייב.

"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם."

לפי "כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי דין), תשל"א-1971" עורך דין מחויב לשמור חומרים ארכיוניים בנוגע לתיקים שהיו בטיפול עד חמש שנים ממועד סגירת התיק או ממועד סיום ההליכים המשפטיים. במקרה של פירוק שותפות בין עורכי דין, כל עורך דין מחויב לשמור על מסמכי התיקים שנגעו אליו אישית. טרם השמדת המסמכים הארכיוניים שנגעו לתיק, עורך דין מחויב לשלוח ללקוח או ליורשיו על כוונתו והאם הם מעוניינים לקבל את המסמכים "בחזרה, להעתיקו או לצלמו". פרט לצוואות ו"מסמכים אחרים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש או מכללא, בשביל הלקוח או בשביל אחר."

"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" מחייבים עורך דין המעסיק עובדים בחיובם גם כן לשמירה על סודיות מקצועיות הקשורה לתיקי לקוחות; איסור הקלטת לקוחות ללא אישורם; "עורך דין המקליט דיון בבית המשפט יודיע על כך לבית המשפט"; איסור שימוש בהקלטה שנעשתה ללא אישור; חובת כיבוד ו"דרך ארץ" כלפי הצד שכנגד; איסור שימוש באיומים; איסור גילוי אמצעי הלקוח למימוש וביסוס ההגנה או התביעה; חובת הפניית תשומת לב הצד שכנגד להוראות כל דין; פנייה לצד שכנגד רק דרך העורך דין המייצג; קיום פגישות או שיח בין הצדדים אלא רק בדיון באותו ענין ובנוכחות עורך הדין המייצג; חובת מסירת העתקים בענייני שהם חובה לעורך הדין של הצד שכנגד; איסור על עורך דין להעלות בכתב או בעל פה טענה עובדתית או משפטית שהוא יודע שאינה נכונה; איסור התניית תשלום לעד או מומחה על בסיס תוצאות משפט; איסור על עורך דין להעיד בתיק בו הוא מייצג; איסור עורך דין לקיים מגע עם עד שנמצא בהליכי עדות עם הצד שכנגד; איסור על עורך דין בחקירה נגדית לשאול שאלות מהימנותו עד העללות להטיל דופי אופי "אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות"; איסור על עורך דין לתת הלוואה או טובת הנאה אחרת כדי לקבל עבודה.

עמידה בכללי האתיקה
 ראו גם – בתי המשפט בישראל

עיקרי כללי האתיקה החלים על עורכי הדין בישראל מצוינים בפרק 6 של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ו"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" ומחייבים בעיקר על שמירה על טוהר, רמה וכבוד המקצוע; איסור להיות במעמד ניגוד עניינים בתיק, עבודה או עיסוק נוסף (כללי העיסוק הנוסף מוסדרים ב"כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), תשס"ג-2003"); איסור לקחת תיק לייצוג בו כבר מונה שופט שלעורך דין ניגוד עניינים עמו; חובת מילוי התפקיד לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וסיוע לבית המשפט לעשות משפט; פרסום עצמי מקצועי ללא פגיעה או הטעית הציבור בו (כללי הפרסום מפורטים ב"כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס"א-2001"); אי קיום שידול לצורך השגת עבודה; איסור על עורך דין לקיים שותפות חוזית או שיתוף הכנסות עם אדם שאינו עורך דין מוסמך מורשה וחוקי בישראל, מלבד ירושים חוקיים בסייג סעיפי "כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען), תשע"ו-2016"; איסור לקיים עבירה ולהיות מורשע במשפט פלילי בעניין שיש בו משום קלון; מעבר על כללי שכר טרחה.

"כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986" מוסיפים "חובת ייצוג לקוח בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט." בנוסף ל: משרד או מקום ייעוץ מקצועי מכובד; שימוש בלעדי במשרד עורכי הדין למטרות מקצועיות הקשורות לעריכת דין בלבד; חובת ייחוד ושימוש במשרד אחד קבוע ייעודי לכל עורך דין; חיוב לקבל שכר טרחה בתשלום כספי בלבד, אחוזים מפיצויים על תיק או זכויות שותף (מניה, כתב אופציה או ניר ערך כבעל זכויות בתאגיד); איסור להיות ערב בעניין שבטיפולו כעורך דין; איסור להיות נהנה, פרט לשכר טרחה, בענין שהוא משמש בו נאמן, מפרק, מנהל עזבון או כונס נכסים; חובת החזר תשובה בפרק זמן סביר על סירוב טיפול בפנייה לסיוע משפטי; הפסקת טיפול עורך דין במקרה לקוח תאופשר רק במקרי חילוקי דעות מול לקוח בנוגע לאופן הטיפול, מניעה מבחינה חוקית או אתית מקצועית, בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או "מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול"; במקרה של הפסקת טיפול במקרה לקוח חלה על העורך דין החובה, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בענייניו של לקוחו; היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק; תוספת בנוגע לניגוד עניינים בייצוג או המשך ייצוג לקוח "אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת"; ייצוג בעלי אינטרסים נוגדים; לקוח עורך דין לא ייצג בעל ניגוד עניינים מול העורך דין הקבוע שלו; טיעון נגד או ייצוג אדם שטוען לבעייתיות כשרות מסמך או עסקה שאותו עורך דין ערך, השתתף בעריכה, שטיפל בעסקה או שהשתתף בטיפול בה. "כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), תשמ"ט-1988" מחייב כללי אתיקה בהתייחס לעורכי דין המשמשים גם כדירקטוריונים.

"כללי לשכת עורכי הדין (מדי משפט), תשס"ו-2005" מסדירים את ככלי הלבוש המחייבים בבית משפט את עורכי הדין.

לפי סעיף 63 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" ועדת האתיקה הארצית, המחוזית, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה רשאים להגיש קובלנת אתיקה מקצועית על עורך דין לבית הדין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר. קביעת פומביות וחשיפת פרטי הדיון לציבור תיקבע על פי סעיפים 65 ו-69 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961". בין העונשים שיכולה ועדת האתיקה להחיל נמנים: אזהרה, נזיפה, קנס (בגובה של עד 25,00 ש"ח), השעיה לתקופה של עד 10 שנים, ביטול הרישום ללשכה ואפשרות המשך עיסוק כעורך דין, השעיה על תנאי, החזרת שכר טרחה, תשלום פיצויים למתלונן או לנפגע (בגובה של עד 25,00 ש"ח), תשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם.

"כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015" מסדירים את כללי הגשת תלונות על עורכי דין והליך התלונה על עורך דין - על ידי מיוצג או צד שלישי.[8]

כללי מבנה, תפקידי ובקרת לשכת עורכי הדין בישראל נקבעו ב"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961", "כללי לשכת עורכי הדין (בחירת נציגי הלשכה בוועדות בחירה ובוועדות מינויים), תשנ"ז-1997" ו-"כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015".

שכר טרחה

פרק 7 ל"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" דן בנושא שכר טרחת עורכי הדין. סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין מחייב את לשכת עורכי הדין לקבוע שכר טרחה מינימלי לעורכי הדין, אך היא בבחינת המלצה לא מחייבת לחברי הלשכה. באפשרות שר המשפטים להחיל בתקנות תעריף מקסימלי מחייב לשירותי עריכת דין מסוימים, כשרובם נכללו ב"כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000". לדוגמה: בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעו תעריפי מקסימום לטיפול בתביעה, כאחוז מהסכום ששולם לנפגע, ובהתאם לשלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה[9]. גם בתחום הרשלנות הרפואית מקובל כי אחוז מסוים מכספי הפיצויים שנפסקו לטובת הנפגע ייחשבו כשכר הטרחה של עורך הדין שטיפל בתיק.[10]

חל איסור על קביעה וגביית שכר לפי תוצאות משפט פלילי, גביית שכר מופרז במשפט לא פלילי על סמך תוצאות (במקרה זה בפניית לקוח ללשכה באפשרות הלשכה להוריד ערך זה ולקבל החזר), או שכר כולל אבחנה בין שכר וללא פירוט הוצאות נוספות. בתביעות אזרחיות רבות פוסק בית המשפט לזכות הזוכה בתביעה גם תשלום של שכר טרחת עורך דין. גובה תשלום זה נקבע לפי החלטת בית המשפט, ואינו מבוסס על התשלום בפועל של הזוכה לעורך דינו.

סעיף 88 "חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" מאפשר לעורך דין לעכב בידיו "כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח... נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח", מלבד: כספים שהועברו כפיקדון או בתור נאמן שאינם עבור ולטובת הלקוח בלבד כמו מזונות לאשה ולקטינים. זאת בלבד "שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור."

למתן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות למעוטי אמצעים, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחת עורך דין, מפעילה לשכת עורכי הדין את מיזם "שכר מצווה", שבו מעניקים עורכי דין שירות פרו בונו (ללא תשלום) למעוטי אמצעים.[11] "חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972" מאפשר ייצוג משפטי למעוטי יכולת דרך לשכות הסיוע המשפטי, שם התשלום לעורכי הדין נעשה דרך הלשכות מתקציב המדינה לאחר בקשה בכתב לסיוע משפטי, לאחר מינוי עורך דין מחויב בטיפול בתיק אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו.

Remove ads

מבנה הלשכה

סכם
פרספקטיבה

המועצה הארצית

המועצה הארצית משמשת כגוף המחוקק והמבצע של הלשכה ובמסגרת תפקידה מאשרת את תקציב הלשכה ובוחרת את חברי הוועדות השונות (ביניהם בחירת שני הנציגים אשר יכהנו בוועדה לבחירת שופטים). בנוסף לתפקידיה הרבים, המועצה הארצית דנה ומייעצת לשר המשפטים בנוגע להצעות לשינויים בחוק הלשכה ותיקונים לכללים שהותקנו מכוחו.

המועצה הארצית מורכבת מ-44 מושבים[12] כאשר 28 מושבים מתוכם נבחרים באמצעות בחירות כלליות ו-16 הנוספים שמורים לנושאים בתפקידים הבאים:

  1. ראש הלשכה;
  2. המנהל הכללי של משרד המשפטים;
  3. פרקליט המדינה;
  4. הפרקליט הצבאי הראשי;
  5. שני חברים מכל אחד מששת המחוזות (יו"ר הוועד המחוזי וחבר לשכה נוסף הרשום באותו מחוז שנבחרים על ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות).

הוועד המרכזי

הוועד המרכזי היה הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין ובידיו הופקדו כל הסמכויות שלא הוענקו לגוף אחר (בדומה לממשלה) ובראשו עמד ראש הלשכה. הוועד עסק בטיפול המשמעתי בחברי הלשכה, הגנה על מעמד הלשכה וענייניה המקצועיים, הצעות חוק הנוגעות לפעילות הלשכה, בהסמכת עורכי דין חדשים (לרבות ההתמחות והפיקוח עליה) ואף חיווה דעתו על הצעות חוק כלליות. נוסף על ראש הלשכה, היו חברים בוועד המרכזי 16 עורכי דין, אשר אחד מהם הוא ממלא מקום ראש הלשכה.

בתיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שנכנס לתוקף בפברואר 2019, בוטל הוועד המרכזי, וסמכויותיו הועברו למועצה הארצית.[13]

הוועדים המחוזיים

ללשכה שישה מחוזות, אשר מבוססים על החלוקה המסורתית של ישראל לאזורי שיפוט: תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. מחוז השיפוט השישי, מחוז מרכז, הוכר כמחוז עצמאי נפרד בשנת 2019 והופרד ממחוז תל אביב.

בתי הדין המשמעתיים

ללשכה בתי דין משמעתיים מחוזיים אשר דנים בעבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי הלשכה או מתמחים. בית הדין כפוף לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקי מדינת ישראל. בית דין משמעתי רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה (כלומר, שלילת רישיון לעסוק בעריכת דין). על פסיקה של בית דין משמעתי מחוזי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי; על פסיקת בית הדין המשמעתי הארצי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בירושלים; ועל פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון.

Remove ads

בחינות ההסמכה של הלשכה

סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

לשם קבלת חברות בלשכת עורכי הדין, נדרש המועמד שהוענק לו תואר בוגר במשפטים ולאחר שסיים התמחותו, לעמוד בבחינות של הלשכה, המתאפיינות בשיעור נכשלים גבוה. עו"ד יעקב נאמן העיד על כך בשנת 2005: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."[14]

אפי נוה, חבר ועד מחוז תל אביב והמרכז, קרא להעדיף העסקת עורכי-דין צעירים על פני העסקת מתמחים, כדי לצמצם את מספר המתמחים ואת מספר עורכי-הדין בלשכה. טרם כהונתו של נוה כראש לשכת עורכי הדין עמד ממוצע העוברים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על כ-71%. מאז היבחרו של נוה לראש לשכת עורכי הדין ביוני 2015 חלה ירידה תלולה באחוזי ההצלחה של הנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין לכ-46%. במועד נובמבר 2015 עמדו אחוזי המעבר על כ-60%, במועד מאי 2016 כ-54% עוברים, במועד נובמבר 2016 כ-37% עוברים, במועד מאי 2017 כ-44% עוברים ובמועד דצמבר 2017, בו הונהג נוסח בחינה חדש בעקבות המלצות ועדת חוקה חוק ומשפט, צנח שיעור מעבר הבחינה ל-34% בלבד.[15]

בשנת 2018 נחשף כי הלשכה הייתה מעורבת בחיבור בחינות ההסמכה וזאת בניגוד לחוק. חוק לשכת עורכי הדין, תוקן כך שהוציא מידי הלשכה את המעורבות בחיבור הבחינה, והטיל את מלאכת חיבור הבחינה על ועדה בוחנת שממונה על ידי שר המשפטים.[16]

כללי אישור הצטרפות ללשכת עורכי הדין מצוינים ב"כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), תשכ"ב-1962": אחת ל-4 חודשים נשלחת רשימת מועמדים לאחר בחינות הסמכה ללשכה; הלשכה מציגה את רשימת המועמדים, את דרך הגשת ההתנגדויות והמועד האחרון להגשת התנגדויות בפרק זמן של 30 יום להגשת התנגדות לקבלת מועמד; התנגדות תוגש בכתב תוך פירוט הנימוקים; הודעות על אישור רישום בלשכת עורכי הדין יתקבלו בכתב ולאחר תשלום. פעמיים בשנה מתקיים בירושלים טקס חלוקת "תעודות עורכי דין של לשכת עורכי הדין" (בחודש מאי, במחצית הראשונה של חודש יוני; בחודש נובמבר או במחצית הראשונה של חודש דצמבר). תעודות רשמיות של לשכת עורכי הדין ניתנות רק לאחר מעבר בחינות ההסמכה, אישור מעמד עורך דין לאחר התמחות ועמידה בתנאי "כללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ"ב-1962", תשלום אגרה, מעל גיל 23.

Remove ads

הסמכה מחדש לעורכי דין מחו"ל

משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זרה נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין. על בסיס "תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ"ד-1963", "כללי לשכת עורכי הדין (רישום ופיקוח על עורכי דין זרים ואגרות), תשע"ב-2012" ו-"צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר), תשע"ב-2012".

המבחנים כוללים את הבחינות הבאות[17]:

  1. בחינה בשפה העברית.
  2. בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.
  3. בחינה בדיני קניין.
  4. בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.
  5. בחינה בדיני חוקה ומנהל.
  6. בחינה בדיני מסחר א'.
  7. בחינה בדיני מסחר ב' ודיני מיסים.
  8. בחינה בדיני משפחה וירושה.

את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים – מדרשה לעולים ע"ש השופט מקס צ'רנובילסקי[18] (אחת לשנה בתל אביב-יפו) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).

Remove ads

ביקורת על כוחה וסמכויותיה של הלשכה

סכם
פרספקטיבה

לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין על מנת להבטיח את איכות השירות.

הזרם העיקרי של הביקורת טוען שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.[19] המחזיקים בדעה זו גורסים כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים שהם מספקים. המבקרים מתמקדים במספר תופעות, למשל האיסור על אדם שאינו חבר הלשכה לתת שירותים משפטיים בתשלום (סעיף 20 לחוק) מביא לבלעדיות שמעצימה את התלות בעורכי הדין ובלשכה, והבעייתיות בהיות הלשכה גוף עצמאי המפקח על עצמו (באמצעות דין משמעתי) ללא התערבות ופיקוח חיצוני.[20]

ביקורת אחרת מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה באופן קונקרטי יותר. המבקרים מזרם זה מתבססים על ניתוח השוואתי של סמכויות הלשכה בארץ ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, יש הטוענים[21] נגד העובדה שלשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל (ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה). המבקרים מתבססים על כך שבמדינות המשפט המקובל המדינה היא שמסמיכה את עורכי הדין ולא הגופים המקבילים ללשכת עורכי-הדין, אשר מאגדים אותם לאחר מכן. [22][23]

ביקורת על התנהלות ועדות האתיקה

ביקורת הנוגעת למהותן והתנהלותן של ועדות האתיקה מעלה טענות על היעדר פיקוח חיצוני מובנה על עורכי הדין ועל הלשכה עצמה, כיוון שוועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות פנימיים של הלשכה (הדיינים הם עורכי דין חברי הלשכה). אחת המסקנות של זרם ביקורת זה היא שללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות ביחס למדינות אחרות בעולם וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי.

עוד נטען כי לא קיים רישום מסודר של התלונות והדיונים עצמן מתקיימים במתכונת של "דיון פנימי וסגור" וזאת ללא סמכות חוקית.[24]

Remove ads

ראשי לשכת עורכי הדין

מידע נוסף מניין, תמונה ...
Remove ads

ראשי מחוזות בלשכה

  1. מחוז תל אביב – עו"ד ליאור שפירא
  2. מחוז ירושלים – עו"ד ארז צ'צ'קס
  3. מחוז חיפה – עו"ד שאדי סרוג'י
  4. מחוז צפון – עו"ד מוחמד נעאמנה
  5. מחוז מרכז – עו"ד רומי קנבל
  6. מחוז דרום – עו"ד אלעד דנוך

תביעות משפטיות

הסגת גבול המקצוע

במסגרת הלשכה פועלת הוועדה להגנת המקצוע,[26] שתפקידה לפעול נגד גופים שלהבנתה פועלים בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, כלומר מבצעים פעולות שיוחדו בחוק רק לעורכי דין, או בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, האוסרים על עורך-דין לייצג לקוח שהופנה אליו על ידי גוף שאין עיסוקו בעריכת-דין ואשר מפרסם את מתן השירותים המשפטיים כדי להפיק רווחים. במסגרת זו הגישה הלשכה תביעות נגד "פיצוי נמרץ",[27] חברת "המרכז למימוש זכויות רפואיות",[28] חברת "חשבים ה.פ.ס"[29] ועוד.

בראשות הוועדה מכהן המשנה לראש לשכת עורכי הדין עו"ד יוסף ויצמן

בנוסף להגשת תביעות, יוצאת הלשכה מפעם לפעם במסעי פרסום המדגישים את חשיבות ההסתייעות בעורך דין.[30]

תביעת דיבה

בינואר 2017 הגיש אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, תביעת דיבה נגד העיתונאית שרון שפורר בעקבות סדרת כתבות שפרסמה כנגד התנהלותו.[31] הצדדים הופנו להליך גישור.[32] גם לשכת עורכי הדין הגישה תביעת דיבה נגד שפורר, בסך כמיליון ש"ח. ביולי 2019 החליטה לשכת עורכי הדין למשוך את תביעתה,[33] אך פניית הלשכה לבית המשפט למחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות נתקלה בהתנגדות של שפורר, שדרשה שבית המשפט יחייב את הלשכה לשלם לה הוצאות משפט בסכום זהה לסכום התביעה.[34] בית המשפט פסק לשפורר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 70 אלף ש"ח.[35]

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גבריאל שטרסמן, עוטי הגלימה - תולדות עריכת הדיון בארץ ישראל, הוצאת לשכת עורכי הדין בישראל, 1985

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads