בית הדר
בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הדר הוא בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב. הבניין נמצא בפינת הרחובות דרך בגין והרכבת. הבניין תוכנן ב-1934 על ידי האדריכל קרל רובין (1899–1955) והוקם בין השנים 1936 ו-1938. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד פלדה, סוג בנייה נדיר יחסית בישראל.
 | |
| בית הדר ב-2007 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין משרדים  |
| כתובת |
דרך מנחם בגין 19 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1938 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1938 |
| אדריכל |
קרל רובין |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבין-לאומי |
| קואורדינטות | 32°03′48″N 34°46′43″E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הדר  | |
  | |
הבניין הוא אחת הדוגמאות הטובות למבנה משרדים בסגנון הבינלאומי בישראל והוא מוגדר כמבנה לשימור כחלק מהעיר הלבנה של תל אביב. המבנה מאופיין בצורות קובייתיות פשוטות בנות ארבע קומות (באגפי המבנה) וחזית עגולה בגובה חמש קומות הפונה אל צומת הרחובות. כמו כן בולטים בו חלונות הסרט האופקיים אשר אפיינו את הסגנון הבינלאומי. בתוואי רחוב הרכבת עברה עד 1970 מסילת הרכבת מיפו לירושלים, ובסמוך לבית הדר ניצב בית המכס ששכן לצד המסילה.
היוזמה להקמת בית הדר הייתה של איגוד העוסקים בענף ההדרים. תחרות לתכנון אדריכלי של הבניין הסתיימה ב-1934 והקמתו הסתיימה ב-1936. התוכנית הייתה שהבניין ירכז את משרדי העוסקים בענף ההדרים ומכאן שמו של הבניין, שנקרא בתחילה "בית ההדר"[1]. הבניין היה אמור לכלול בית דפוס במרתף, קומת חנויות, משרדים וקומה עליונה עם מקום למוסדות הפרדסנות ומקום לאספות. אולם האספות נבנה בשתי הקומות העליונות של המבנה ואף כלל יציע[2]. בשנים הראשונות אכלסה סוכנות למכירת מכוניות פורד את קומת החנויות[3].
בימי הבריטים
שלטונות המנדט הבריטי השתמשו בבית הדר כמפקדה בתקופות שבהן הטילו עוצר על תל אביב. בתחילת 1946 הוקף הבניין בגדר תיל[4].
ב-26 בפברואר 1947 תקפו את בית הדר ביריות אנשי לח"י. במרץ 1947 הותקף הבניין שוב ביריות[5].
באותה שנה תכנן גם האצ"ל לתקוף מפקדה זו, לאחר העלתם לגרדום של אחדים מחברי האצ"ל. לאור לקחי פיצוץ מלון המלך דוד, כשנה קודם לכן, תכננו חברי האצ"ל לחפור מנהרה ולהגיע אל הבניין מתחתיו. לצורך כך שכר מארק קהאן, אחד מפעילי האצ"ל, מחסן בבניין סמוך, במסווה של סוחר תפוחי אדמה הזקוק למחסן. תוך כדי חפירת המנהרה פשטו ב-18 ביוני 1947 אנשי "ההגנה" על המקום והרסו אותו, כחלק מאירועי הסזון הקטן, במהלך המבצע נהרג חבר "הגנה" זאב וורבר ממוקש ממולכד שהניח האצ"ל. לאחר מכן פרסמו כרוז שאמר כי גילוי והריסת המנהרה באו "להגן על חירותו הפנימית של היישוב היהודי מפני תעלולי חבורות של פורשים". אנשי "ההגנה" הדגישו שהדבר נעשה ללא שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט.
בעקבות המבצע, והקריאות שיצאו כנגדו, פרסם נתן אלתרמן שיר בשם "לא אלחם באחי" (בספר הטור השביעי קיבל השיר את השם "הנימוק הפסול") ובו הוא יוצא נגד הקריאה "לא אלחם באחי":
אם אחיך הם, זו חובתך שבעתיים! במשחק האדום בו ניגר גם דמם.
הבושה היא לשמור על ניקיון הכפיים, החובה היא: לקום! עמהם או נגדם.
כי ישנה מלחמה ורחוקה היא מכתם! והנער זאב שכרע לבדו
מול מרתף בית הדר, על מנהרת הקטל, לא הכתים את העם כי הגן על כבודו.
בנובמבר 1947 החזירו שלטונות המנדט את הבניין לבעליו[6].
לאחר הקמת המדינה
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נבנתה בבניין קומה נוספת. האגפים הוגבהו לארבע קומות והחזית המעוגלת לחמש קומות[2] חלק ניכר מן הבניין אוכלס במשרדים וגופים ממשלתיים שונים ובמשך שנים היה הבניין מזוהה עם משרדי "פקיד השומה תל אביב 5" ששכנו בו עד לשנת 2006. כן פעל בו המכון לפריון העבודה והייצור.
בסוף שנת 1963 נפתחה בקומת הקרקע סוכנות קפריש, לשיווק מכונית הנוסעים היפנית שהורכבה בארץ קונטסה 900.
בית הדר המשיך לשמש גם בתחילת המאה ה-21 כמבנה משרדים, אך חזיתו מוזנחת ומפויחת מאוד. המבנה, שהיה בעבר לבן ונקי מפגיעות בחזית כגון מזגנים וצינורות, הוכרז כמבנה לשימור אך טרם פורסמה תוכנית לשימורו.
עיריית תל אביב הציבה שתי לוחיות זיכרון בקשר לפרשת בית הדר. ליד הבניין יש לוחית זיכרון של ההגנה המעלה את זכרו של לוחם ההגנה זאב ורבר שנהרג בניסיון להיכנס למנהרה. מנגד נמצאת לוחית זיכרון של אצ"ל ברחוב השפלה מספר 1 שממרתפו נחפרה המנהרה לעבר בית הדר.
בית הדר הונצח בבול דאר ישראלי, שנכלל בסדרה של 3 בולים שקרויה "אדריכלות - הסגנון הבין-לאומי בתל אביב". ב-5 באפריל 1994, הנפיק דאר ישראל את הסדרה הזאת שעוצבה על ידי האמן יגאל גבאי .[7]
עיינו גם:
|
- מציג את המודלים החדשים בבית הדר תל אביב Ford, מתוך אוסף האחים שמיר, הספרייה הלאומית
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בבית הדר, באתר 'חלון אחורי', 1 בינואר 2019
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
