בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו) - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו).

בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תמונת מחזור של בית הספר, 1932
תמונת מחזור של בית הספר, 1932
חזית המבנה ברחוב לילנבלום בו שכן בית הספר עד סגירתו וכיום שוכנת בו אולפנית בני עקיבא תל אביב (2010)
חזית המבנה ברחוב לילנבלום בו שכן בית הספר עד סגירתו וכיום שוכנת בו אולפנית בני עקיבא תל אביב (2010)

בית הספר תחכמוני היה בית הספר הדתי הראשון בתל אביב. הוא הוקם תחילה ביפו, בתמיכת תנועת המזרחי ובעידודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של העיר, ולאחר מכן עבר לתל אביב. במשך שנים רבות הוא היה בית הספר הדתי-ציוני היחידי בעיר[1]. בית הספר נסגר בשנות ה-70.

קורות בית הספר

לוחית זיכרון של ההגנה בבית הספר תחכמוני
לוחית זיכרון של ההגנה בבית הספר תחכמוני

בשנת ה'תרס"ה (1905) הוקם ביפו חדר מתוקן, על ידי ארגון אחווה ומנהלו יוסף הלוי זליגר. שלוש שנים מאוחר יותר, הוסב שמו ל"תלמוד תורה תחכמוני". הרב קוק נטלו תחת חסותו, וכתב בה'תרס"ח (1908) אל חברי המזרחי באירופה:

בעיר הקודש יפו כבר נמצא בית ספר אחד, אשר מטרתו מתאימה לחפץ כבודם, והוא בית ספר 'תחכמוני' שחברו בו תורה וחכמה, והשלטת השפה העברית, בתור שפת לימודים, והוא נוסד כולו על פי חפץ שלומי אמוני ישראל, באופן שכל יראי ה' והחרדים את דברו יוכלו למצוא בו חפץ, והכל יכנס תחת שם בית ספר "מזרחי".

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, תרס"ח

שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד, בן שלוש קומות, עבור בית הספר. יהודה פייסט מפרנקפורט נדב מגרש לבית הספר ברחוב ליליינבלום בתל אביב, ובית הספר פעל בתוכו במבנה קטן. בשנת 1925 הכריזה תנועת המזרחי על מגבית לאיסוף כספים עבור מבנה גדול לבית הספר ובינואר ה'תרפ"ה (1925) התקיים טקס הנחת אבן פינה. אולם הבנייה הסתבכה ורק חלק מהתוכנית מומשה. בנוסף, מבנה בית הספר מושכן על מנת לשלם חובות לפועלים ולספקים ובסופו של דבר נמכר לבנק המזרחי[2]. בהמשך רכשה עיריית תל אביב את המגרש ואת מבנה בית הספר[3] תוך הבטחה שהמבנה ישמש אך ורק לחינוך דתי[4].

בית הספר כלל ארבע עשרה שנות לימוד, בחטיבה יסודית ותיכונית. נלמדו בו מקצועות היהדות, לצד לימודים כלליים. את בית הספר ניהל אביו של דוד רזיאל[5].

בשנת 1935 הוגדר בניין בית הספר כהקדש למען "חינוך ברוח הדת והמסורת". בתקופת המחתרות שימש בית הספר כמחסן נשק ומרכז אימונים של ההגנה. הסליק נמצא על ידי הבריטים בחיפושים שבוצעו לאחר השבת השחורה[6].

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על גדר בית הספר ברחוב לילינבלום 7.

בפברואר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, התמלא בית הספר בפליטים משכונות ספר של תל אביב דבר ששיבש את הלימודים בבית הספר[7].

תחכמוני נסגר בשנות ה-70 של המאה ה-20, עקב התמעטות האוכלוסייה הדתית בתל אביב.

בבניין בו שכן בית הספר תחכמוני נמצאת היום האולפנית של תל אביב.

מבוגריו: פרופ' נחום בן-חור, פרופ' יהודה רצהבי, פרופ' גרשון ברין.

ראו גם

הערות שוליים

{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)
Listen to this article