שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

דוד רזיאל

מפקד האצ"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוד רזיאל
Remove ads

דוד רזיאל (רוזנסון, כונה באצ"ל "האלוף בן ענת"; י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941) היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי, ונציב בית"ר בארץ ישראל. נהרג בעיראק בשליחות צבאית מטעם בריטניה.

עובדות מהירות לידה, נהרג ...
Remove ads

תולדות חייו

סכם
פרספקטיבה

תחילת הדרך

נולד בעיירה סמרגון, בפלך וילנה של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), כנצר למשפחת רבנים, בנם של בלומה לבית גורדין (בתו של רבי יהודה ליב גורדין ואחותו של אבא גורדין) ומרדכי רזיאל (רוזנסון) (1880–1962), מחנך עברי[1]. בבית משפחת רזיאל דיברו עברית. ב-1914 עלה יחד עם הוריו ואחותו אסתר לארץ ישראל, לאחר שאביו נענה להזמנה ללמד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב. במלחמת העולם הראשונה הוגלתה המשפחה למצרים על ידי הטורקים, יחד עם כל יהודי הארץ שהיו נתינים רוסיים. משם חזרה המשפחה לרוסיה, ושבה לארץ בשנת 1923.

בשנת 1928, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר "תחכמוני" שבתל אביב, עלה לירושלים ולמד בישיבת מרכז הרב, שם היה חברותא של הרצי"ה קוק ושל הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[2]. בנוסף, למד מדעי היהדות, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.

מאורעות תרפ"ט (1929) גרמו לו לזעזוע, והוא הצטרף להגנה בירושלים, ולאחר זמן קצר סיים קורס מפקדים.

באצ"ל

ב-1931 התפצל האצ"ל מתוך ההגנה, ורזיאל נמנה עם מקימי הארגון. בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה ממצדדי שבירת מדיניות ההבלגה כלפי הערבים. ב-7 ביוני 1934 התחתן בפעם הראשונה עם בריינה (ברטה) פרידמן בירושלים[3]. כשנה לאחר מכן, ב-11 ביולי 1935, התגרשו[4].

ב-1936 יצאו לאור בהוצאת הספרייה המרכזית של ברית חיילי החזית היהודית הספר "האקדח" מאת ד. ראש (שם העט של דוד רזיאל ואברהם שטרן), וכן הספר "תרגילי הסדר המכונס והמרווח" מאת י. גוש-חלב (דוד רזיאל). "האקדח" שימש באצ"ל ובמחתרות במשך שנים אחרי פרסומו, בהיותו ראשון מסוגו בעברית[5]. ב-1937 הגיעו לידי הסכם המאחד את האצ"ל עם "ההגנה", אך רזיאל נשאר באצ"ל עם רוויזיוניסטים ואנשי בית"ר. במחתרת ראו בו רבים סמל של מופת ושל הקרבה עצמית.

באותה תקופה נשא את שושנה, בתם של יוסף חיים צבי (בנו של שמואל זנוויל שפיצר) וחנה שפיצר, שהייתה מייסדת ומנהלת בית הספר לבנות שפיצר בירושלים.

מפקד האצ"ל

בשנת 1938 מינה זאב ז'בוטינסקי את דוד רזיאל למפקד האצ"ל, וכך היה למפקדו הרביעי של הארגון. ההחלטה הראשונה שקיבל הייתה לבטל את התואר "ראש המפקדה", ולהציע שמעמדו כראש המפקדה יהיה "ראשון בין שווים". בהמשך הרחיב את פעולותיו של הארגון גם לליטא ולפולין. כינויו המחתרתי של רזיאל היה "בן ענת", על שם השופט שמגר בן ענת.

תחת פיקודו, החל מיולי 1938, בוצעו פעולות טרור רבות נגד ערבים ברחבי הארץ, וזאת כתגובה להירצחם של יהודים רבים במאורעות. כך למשל, בירושלים בוצעו מספר רב של פעולות ירי וחבלה, ובהן התקפת אוטובוס ערבי בפצצה ברחוב יפו, ופיצוץ מוקש בשוק הירקות בעיר העתיקה. בפעולות אלה נהרגו מעל 200 ערבים, לפחות 70 מהם באירועים שהיו לאחר תום המאורעות.

מעשים אלו הביאו לידי קיטוב ביישוב היהודי בארץ. ראשי המוסדות הלאומיים גינו אותם בלשון חריפה, ואנשי מחנה הפועלים החליטו החלטות אופרטיביות כדי להחליש את האצ"ל ולבודדו מהיישוב היהודי.

בינואר 1939 יצא רזיאל מהארץ בזהות בדויה. בפברואר השתתף בוועידה בפריז שעניינה היה הסדרת עליית אף על פי, ושם נפגש, בפעם היחידה, עם זאב ז'בוטינסקי.

אישיותו הותירה רושם רב על ז'בוטינסקי, שאמר כי חיכה לאדם כמותו 15 שנה, והוא מינה אותו לנציב בית"ר בארץ.

במאי 1939 חזר משליחות מארצות הברית. בהגיעו עצרו אותו הבריטים, אך רזיאל הצליח להימלט. רזיאל, שהסתתר מפני הבריטים, לא יכול היה לישון באופן קבוע באותו מקום, והיה מגיע ללון מדי פעם בבית משפחת שפירא בשכונת גאולה. כשהיה מגיע, היה הרב אברהם אלקנה שפירא מפנה את מיטתו והולך ללימוד "משמר"[6].

ב-19 במאי עלה בידי הבריטים לאוסרו שנית, והוא נכלא בכלא עכו.

באוקטובר 1939 שוחרר עם חברי מפקדת אצ"ל נוספים בערבותו של פנחס רוטנברג.

תחת הנהגת רזיאל הוחלט כי האצ"ל לא ייאבק בבריטים בזמן מלחמת העולם השנייה, ותחת זאת יסייע להם במלחמה בגרמניה הנאצית. הדבר הביא לפרישת חברים מן האצ"ל, ובראשם חברו ושותפו לדרך עד אז, אברהם שטרן (יאיר), ולהקמת לח"י.

מותו ודבר קבורתו

Thumb
קבר דוד רזיאל בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

בשנת 1941, לאחר שפרץ בעיראק מרד אנטי-בריטי בראשות רשיד עאלי אל-כילאני, נענה רזיאל לבקשת הבריטים לשגר יחידת קומנדו לחבל במתקני זיקוק הנפט ליד בגדאד, שהיו חיוניים לצבא הגרמני. רזיאל אף החליט, למגינת לבם של חבריו, לעמוד בראש היחידה של ארבעה אנשים, שכללה את יעקב מרידור, יעקב סיקא אהרוני ויעקב טרזי[7]. הוא אף סבר שיוכל להקים תאים של האצ"ל בקרב יהודי עיראק. היחידה יצאה לפעולת האצ"ל בעיראק ב-17 במאי 1941 משדה התעופה הצבאי בתל נוף, ונחתה בשדה התעופה בחבניה שבעיראק. בהגיעם שונתה התוכנית, והם קיבלו משימת מודיעין לקראת כיבוש העיר פלוג'ה. בפעולה זו נהרג רזיאל, ב-20 במאי, ביחד עם קצין בריטי מלווה, מהפצצה של מטוס גרמני[8][9], והוא בן 30. נסים כהן, שנשאר בארץ ישראל, החליפו כמפקד האצ"ל, אולם לאחר זמן קצר המליץ כהן על חברו יעקב מרידור, שיעמוד בראש הארגון. תוך סיכון חיים, השלימו יעקב סיקא אהרוני ויעקב טרזי את הפעולה בעיראק בהצלחה.

רזיאל נטמן על ידי הבריטים בעיראק, בבית עלמין צבאי בחבניה[10]. על מצבתו נכתב השם 'בן משה'. בני משפחתו ומשרד החוץ עשו מאמצים רבים להביא את ארונו לקבר ישראל, כולל ביקור אישי של אלמנתו בעיראק[11], אולם רק בשנת 1955 הסכימה ממשלת עיראק לאפשר לבריטים להוציא את הארון מארצם, בתנאי שלא יובא לקבורה בישראל, אלא בקפריסין, שהייתה אז מושבה בריטית.

קונסול ישראל בניקוסיה אליעזר מרום פעל להסדרת הנושא. עצמותיו הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי במארגו, ליד ניקוסיה, בה' בטבת תשט"ז[12].

בספטמבר 1960, זמן קצר לאחר שקפריסין זכתה בעצמאות, פנה חבר הכנסת מנחם בגין אל נשיא הרפובליקה החדשה, הארכיהגמון מקאריוס השלישי, בבקשה לאפשר את העברת הארון למדינת ישראל. הפנייה נענתה בחיוב,[13] וב־16 במרץ 1961 (כ"ח באדר תשכ"א) נערכה לדוד רזיאל הלוויה צבאית, בהשתתפות המונים. ארונו נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, בחלקת חללי הבריגדה היהודית[14].

לאחר מותו של רזיאל הוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל.

יום מותו, כ"ג באייר, נקבע על ידי מנחם בגין בשנת תש"ו כיום התייחדות עם כל חללי האצ"ל[15].

ב-2021, 80 שנה לאחר שרזיאל נהרג, קיבל באופן אקראי, בן משפחתו הפרופ' אריה נאור, מצבת עץ עם כיתוב זהה לזה שהיה על המצבה בקפריסין. המצבה הועברה למכון ז'בוטינסקי לבדיקה, וכך נמצאו מסמכים שונים הנוגעים לקבורתו של רזיאל בעיראק, בקפריסין ובישראל[11].

Remove ads

בנו

כאשר רזיאל נהרג, רעייתו שושנה לא ידעה כי היא בהיריון. התינוק שנולד נקרא דוד על שם אביו, אך הוא נפטר בבית החולים. הוא נטמן בהר הזיתים ולימים התברר שקברו נהרס בתקופת השלטון הירדני[16].

הנצחה

Thumb
לוחית זיכרון על הבניין בו התגורר דוד רזיאל בתל אביב

אילן יוחסין

 
 
 
 
 
 
 
צבי אשר כהנא שפירא
 
 
 
חיה מיכלא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משפחת הירשוביץ
 
 
 
 
 
הרב שלמה זלמן שפירא
 
 
 
 
 
חנה שפיצר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה
 
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
הרב שמואל שפירא
 
הרב אהרן יהושע פישל שפירא
 
שושנה רזיאל
 
דוד רזיאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליעזר שפירא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב שלמה שפירא
 
 
 
Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads