Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברתולד אַוּאֶרבַּך (בעברית לעיתים בהשפעת היידיש: אוֹיֶרבַּך (אויערבאך); בגרמנית: Berthold Auerbach; 28 בפברואר 1812 – 8 בפברואר 1882) היה סופר ומשורר יהודי-גרמני, אשר היה הסופר הגרמני הנקרא ביותר בתקופתו. הפופולריות שלו אפשרה לו לפעול בגלוי כנגד האנטישמיות בגרמניה, אולם בערוב ימי הוא איבד את אמונתו שיהודים יוכלו להשתלב במדינה.
לידה |
28 בפברואר 1812 נורדשטטן, הורב אם נקאר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 1882 (בגיל 69) קאן, צרפת |
מדינה | ממלכת וירטמברג |
שם עט | Theobald Chauber |
מקום לימודים | אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת מינכן, גימנסיית אברהרד לודוויג |
שפות היצירה | גרמנית, אנגלית |
יצירות בולטות | Auerbachs Volkskalender |
פרסים והוקרה | |
אוארבך נולד בשם משה (מוישה) ברוך אַוּאֶרבָּכֶר (Moses Baruch Auerbacher) בעיירה נורדשטטן (גר') שבממלכת וירטמברג (אז חלק מהקונפדרציה של הריין, כיום בגרמניה). מילדותו, הוריו ייעדו אותו לרבנות, ועל כן למד בישיבה בהכינגן אצל הרב חיים דישפק ובבית הספר לדת בקרלסרוהה.
בהמשך למד לימודי תאולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטאות טיבינגן, מינכן והיידלברג. אך בעקבות חברותו בתנועת הסטודנטים המהפכנית, נאסר על ידי השלטונות, ושחרורו והמשך לימודיו הותנו בכך שלא יקבל שום תפקיד רבני. מאז אוארבך התמסר ללימודי ספרות. תחילה עסק בכתיבה ופרסום בתחום ה"יהדות בספרות התקופתית", ובהמשך פרסם מספר רומנים בנושאים הלקוחים מההיסטוריה של עם ישראל. מתוך סדרת פרסומים זו, הוא קצר הצלחה יחסית בספרים "שפינוזה" ו"משורר וסוחר" שגיבורו הוא אפרים משה קוה (תורגם לעברית בשם "אפרים קוה"). בספרו "שפינוזה" מופיע לראשונה סיפורו של הגולם מפראג, ויש מייחסים לאוארבך את המצאתו של הסיפור.
את תהילתו והפופולריות הרבה שלו רכש לאחר שעסק ביצירותיו בפשוטי העם, האיכרים ומעמד הביניים, ובכך יצר לעצמו קהל קוראים נרחב ועממי יותר ונחשב לסופר הגרמני הנקרא ביותר בתקופתו. הוא יצר ז'אנר חדש ומצליח מאוד בספרות הגרמנית של סיפורים עממיים וסנטימנטליים מחיי הכפר, תחת השם "סיפורי כפר מהיער השחור". בין סיפורים אלו בלט הספר "יחיפיה", גרסה מודרנית של סיפור סינדרלה. הספר הפך לרב המכר הגדול של התקופה ופורסם בחמישים מהדורות לפחות, וכמו כן תורגם לעברית שלוש פעמים. אוארבך הפך לאהוב ונערץ הן בעיני הקוראים הפשוטים והן בעיני האינטלקטואלים אניני הטעם. הוא מונה ליועץ ספרותי של חצר המלכה אוגוסטה בברלין וזכה לעיטורים ולאותות כבוד.
אוארבך היה הסופר היהודי היחיד בגרמניה שהיה חסין מאנטישמיות והצליח להשתלב בחברה הגרמנית בלי להסתיר את מוצאו. יהודי גרמניה התגאו ש"אחד משלהם" הפך לאחד מהסופרים הגרמניים המפורסמים ביותר. יעקב גרים, מהאחים גרים, הודה לאוארבך על "שריפא אותו מדעות קדומות", ואמר שלא היה מעלה בדעתו שיהודי מסוגל לחדור עד כדי כך למעמקי הנשמה הגרמנית. המלחין ריכרד וגנר אמר על אוארבך כי הוא אדם "המושרש באמת ובתמים בחיים הגרמנים" וקבע שאוארבך "נותן ביטוי הולם לתכונות העמוקות ביותר של הנפש הלאומית הגרמנית".
רוב יצירותיו של אוארבך עסקו במלחמה כנגד האנטישמיות, בין שעשה זאת באמצעות תשובות לכתבי-פלסתר אנטישמיים, ובין שניסה להפיג את המתח בין יהודים לגרמנים, באמצעות 'התבוללות ספרותית', ותיאור היהדות בצבעים רומנטיים.
בשנותיו האחרונות החל אוארבך לאבד את אמונתו בעתיד היהודים בגרמניה. בנובמבר 1880 הוא ישב בישיבה של הפרלמנט הפרוסי, שבו דנו בהצעה לשלול מהיהודים את זכויות האזרח שלהם אגב הערות אנטישמיות. אוארבך שב מדוכא לביתו וכתב "חייתי ועמלתי לשווא".
אוארבך נפטר בעיר קאן שבצרפת בשנת 1882, זמן קצר לפני יום הולדתו ה-70, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר הולדתו.
שמו מונצח ברחוב במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו.
מיצירותיו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.