Loading AI tools
חבר סגל בקריה האקדמית אונו, באוניברסיטת וירג'יניה, בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל סיגל (נולד ב-23 ביוני 1966) הוא פרופסור חבר[1] בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת וירג'יניה[2], פרופסור חבר (אורח) בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וראש המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה בקריה האקדמית אונו. פרופ' סיגל הוא מנתח אף אוזן וגרון, ראש וצוואר בכיר, בבית החולים "שיבא" ובמרפאה שברמת אביב.
לידה |
23 ביוני 1966 (בן 58) ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
השתייכות | |
תקופת כהונה | 2009–הווה (כ־15 שנים) |
תפקידים בולטים | חוקר בכיר ב"מכון גרטנר למדיניות בריאות" |
פעילויות נוספות |
|
בין השנים 1984–1991 למד רפואה באוניברסיטת תל אביב. במקביל, בין השנים 1988–1993, למד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון במשפטים. בין השנים 2004–2006 השתתף בלימודי דוקטורט במשפטים באוניברסיטת וירג'יניה ובמאי 2009 הוענק לו תואר דוקטור (J.S.D) במשפטים.
בשנים 1996, 1998-1999 שימש מרצה אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. ב-1999 מונה מרצה למשפטים באוניברסיטת מנצ'סטר. ב-2002 מונה למרצה בכיר בפקולטה למדעי רווחה ובריאות ובבית ספר למשפטים של אוניברסיטת חיפה. ב-2003 הצטרף כעמית ב"מכון לאתיקה מעשית", באוניברסיטת וירג'יניה. ב-2004 פעל כעמית מחקר לאתיקה רפואית, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ויועץ ועמית מחקר לרשלנות רפואית בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד. באותה שנה מונה למרצה למשפט רפואי באוניברסיטת בר-אילן[3]. בסוף 2005 מונה למרצה בכיר בקריה האקדמית אונו וב-2008 מונה לפרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה.
סיגל מרצה לתואר שני במשפטים בקורס "משפט רפואי", ומרצה לתואר ראשון במשפטים בקורס דיני נזיקין בהקריה האקדמית אונו[4] במקביל, סיגל עובד במחלקה הכירורגית "א.א.ג וניתוחי ראש צוואר", בבית החולים תל השומר[5].
סיגל מתגורר בפתח תקווה, נשוי ואב לארבעה.
סיגל הוא בנה של אנט סיגל רופאה פתולוגית, פרופסור חבר בדימוס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אחיה של מיכל בר-אשר סיגל ונכדה של סוזן דניאל-נטף.
סיגל חבר ב-9 ועדות ציבוריות ולאומיות, בנושאי משפט רפואי ואתיקה:
המועצה הלאומית לביו-אתיקה[6], הוועדה העליונה לניסויים בבני אדם (מפברואר 2002)[7], הוועדה הציבורית לקביעת מוות מוחי (מינואר 2009), הוועדה הציבורית למידע גנטי (מפברואר 2002), הוועדה האתית המלווה למרכז לאומי להשתלות (מ-2010, הוועדה הציבורית לעניין חולה הנוטה למות (מ-2004)[8], הוועדה הארצית לבחירת מין העובר (מינואר 2009), ועדת האתיקה של הקריה האקדמית אונו (מ-2010), המועצה לניסויים בבעלי חיים (כנציג האקדמיה הלאומית למדעים בתחום המשפטים)[9].
משנת 2010 סיגל מפתח ומוביל סדנאות לארגונים מסחריים גדולים במשק (בנקים, גופי תקשורת, וחברות ביטוח) שנועדו לאפשר להם לנהל את הפעילות העסקית מתוך 'ראייה עסקית-אתית', במסגרת מודל "Conduct Analysis" ("ניתוח התנהגות").
המודל שם דגש על התנהלות אתית בניהול משברים ביחסי לקוח-חברה, במטרה למקסם את יחסי הציבור של החברה ובד בבד למנוע התערבות רגולטורית שעלולה לפגוע באינטרס של החברה[10].
סיגל הוא מן החוקרים הקוראים לשינוי המצב המשפטי בישראל בנוגע לתרומת איברים. לדבריו, החוק צריך לשנות את ברירת המחדל מ"אינך נחשב תורם אלא אם הסכמת" ל"אתה נחשב מסכים לתרומה אלא אם סירבת". הסיבה העיקרית היא כי כל אחד נחשב מועמד לקבל איבר, ולכן כל אחד צריך להיות מוכן לתרום.
סיגל גיבש, בשיתוף עם ד"ר יובל קרניאל, קוד אתי הנותן מענה מקיף לתוכניות ריאליטי ודוקו-ריאליטי. הקוד מיושם בהפקות של שידורי קשת[11].
סיגל ערך מחקר מקיף על "בדיקות גנטיות באוכלוסייה החרדית ("דור ישרים")", בשיתוף ובמימון אוניברסיטת וינה[12]. במחלוקת שהתגלעה בשנת 2014 בקרב חברי המועצה הלאומית לביואתיקה, בשאלת המסגרת החוקית הראויה להתמודדות עם שביתות רעב של אסירים, נמנה סיגל על התומכים בתיקון המצב החוקתי הנוכחי[6].
סיגל יזם את פרויקט "ביו-אתיקה כחול לבן" (הוצאת מוסד ביאליק והקריה האקדמית אונו) שבו מתחדדת עמדתה הייחודית של ישראל בתחומי המשפט הרפואי והביו-אתיקה אל מול ארצות הברית מחד ואירופה מנגד. בכך מבקש סיגל לקומם את האוטונומיה הביו-אתית של ישראל.
סיגל תומך בערכים קהילתיים, והדבר מודגם בכתיבתו בנושא השתלות איברים, חיסונים ובריאות הציבור. נושא הדוקטורט שלו במשפטים עסק ב-Collective Action Problem in Public Health. החידוש בעבודתו התייחס לגיוס תובנות מעולם הפסיכולוגיה ההתנהגותית לפתרון בעיות בתחום בריאות הציבור והרפואה.
סיגל פרסם מאמרים רבים בתחום הטכנולוגיה הרפואית, מחשבים וטלה-רפואה. בסדרת מאמרים אלו הוא התווה את מפת הדרכים המשפטית-אתית למעבר של הרפואה לתווך דיגיטלי. חלק מעבודה זו אף שימש כבסיס לנייר עמדה של המכון הלאומי למדיניות בריאות ("כנס ים המלח") בשנת 2010[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.