Loading AI tools
גל שריפות בישראל בשנת 2019 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גל השריפות בישראל נמשך מ-23 במאי ועד 25 במאי 2019. בתקופה זו טיפלה הרשות הארצית לכבאות והצלה ביותר מ-1,000 שרפות בשטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי ישראל.[1][2] שריפות גדולות במיוחד בערו באזור יער בן שמן, שבו היו כמה מוקדי בעירה, בשפלת יהודה, באזור יהודה ושומרון, בעוטף עזה ועוד. השריפות כילו שטחים בגודל של כ-15 קמ"ר.[2]
מטוס כיבוי מכבה את השרפה במבוא מודיעים | |
סוג | גל שריפות |
---|---|
תאריך התחלה | 23 במאי 2019 |
תאריך סיום | 25 במאי 2019 |
משך האסון | 3 ימים |
במדינות או באזורים |
ישראל מוקדים עיקריים: שפלת יהודה, יער בן שמן, עוטף עזה, יהודה ושומרון |
מוקד | מוקדים רבים בכל רחבי הארץ. מעל 1000 דליקות, מתוכן כ-5 גדולות במיוחד. |
גורם | רוחות ומזג אוויר יבש, הצתה בזדון, רשלנות |
הרוגים | אין |
פצועים | 13 |
שטח שנשרף | כ-15 קמ"ר |
בניינים שקרסו או נשרפו | כ-50 |
על רקע גל החום הכבד ששרר באותו שבוע, הטיל נציב הכבאות דדי שמחי, הגבלות על הדלקת מדורות בערב ל"ג בעומר. חלק מהרשויות המקומיות פתחו את הבריכות הציבוריות ביישובים כדי שהתושבים יבלו בערב ל"ג בעומר ללא סיכון עצמי וסביבתי[3].
בגל החום הקיצוני ששרר באותו שבוע, היו מעל 40 מעלות צלזיוס ברוב חלקי הארץ, הלחות הייתה נמוכה במיוחד והרוחות ערות.
ב-2010 אירע אסון השרפה בכרמל, בעקבותיו התפרסם דו"ח מטעם מבקר המדינה.
בדיקת מבקר המדינה במספר רשויות מקומיות ב-2018 בעקבות גל השרפות בישראל ב-2016 העלתה כי טרם תוקנו רבים מהליקויים שעלו בדו"ח הקודם. בסיכום דו"ח הבדיקה רשם המבקר ”על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, גופי החירום, רשות המיסים והרשויות המקומיות לפעול בנחישות, לקידום ההיערכות לאירועי חירום אזרחיים ולטיפול מהיר ויעיל באירועים דומים ואף חמורים יותר בעתיד. עליהם לטפל בהקדם בליקויים שהועלו בדוח זה ובדוחות הקודמים כדי להיות ערוכים באופן מיטבי כבר לקראת קיץ 2019”[4]
המוקד המרכזי היה ביער בן-שמן, שם הייתה שרפה מכמה מוקדים שונים שהתפרשה מכפר דניאל למבוא מודיעים, ומשם עד לשילת ואזור מודיעין. בשרפה זו נשרפו כ-30% משטח היער ורוב היישוב מבוא מודיעים ששוכן בו, נשרף כליל[5][6]. שריפות גדולות נוספות פרצו באזור עוטף עזה, שככל הנראה נגרמו כתוצאה מעפיפוני תבערה שהועפו מרצועת עזה.[7] אירוע מרכזי נוסף היה בסמוך לקיבוץ הראל, שכ-15 מבתיו נפגעו בשרפה.[8] אירועים נוספים היו באזור יהודה ושומרון, אחד ליד בית חגי ואחר ליד מודיעין עילית.[9][10]
על פי נציב כבאות והצלה, רוב השריפות נגרמו באופן טבעי כתוצאה מתנאי מזג האוויר, ואחרות נגרמו כתוצאה מרשלנות.[11]
לוחמי האש של הרשות הארצית לכבאות והצלה נדרשו למאמץ מוגבר לשם כיבוי השריפות. בסך הכל הגיע מספר הכבאים ל-1312.[12] בערב ל"ג בעומר פרסמה הרשות הארצית לכיבוי והצלה צו האוסר על הדלקת אש בשטחים פתוחים בכל רחבי ישראל שמצפון לכביש 25 (כביש נחל עוז-צומת הערבה).[3]
חברת החשמל ניתקה את החשמל בחלק מהאזורים שהיו סמוכים לאזור סכנה משיקולים בטיחותיים. בשל גל החום הכבד והשריפות שפרצו בסמוך למסילות הרכבת, היו שיבושים בתנועת הרכבות.[13] חלק מהתשתיות, כגון חשמל, גז, מים וביוב נפגעו כתוצאה מהשרפה.[14]
בשרפה שהוצתה על רקע לאומני (אם יוכח שאכן זהו הרקע לשרפה), על המדינה לפצות את הנפגעים. בשריפות שמקורן אחר ניתן לדרוש פיצוי מחברת הביטוח שבה מבוטח (אם מבוטח) הנכס שנפגע. במקרה של שרפה שנבעה מגורם אנושי ניתן לתבוע את האחראי.[14]
עקב חומרת הנזק שנגרם ליישובים מבוא מודיעים והראל החליטה ממשלת ישראל להקציב 4.5 מיליון ש"ח לסיוע מיידי לתושבים שפונו מבתיהם.[15]
אחרי שיחידת כיבוי האש "אלעד" לא הצליחה להתמודד עם כיבוי האש לבדה, ישראל ביקשה סיוע ממדינות זרות. 5 מדינות נענו ושלחו בסך הכל 9 מטוסי כיבוי:[1]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.