המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד ראש הממשלה הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים.
![]() | |
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה | 1948 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | בנימין נתניהו |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | יוסי שלי |
מטה מרכזי | ירושלים, קריית הממשלה ישראל |
תקציב | 3.7 מיליארד ש"ח (2024) |
pmo.gov.il | |
לשכת ראש הממשלה, הפועלת כחלק מהמשרד, מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. דובר ראש הממשלה וראש מערך התקשורת, שבראשו עומד יועץ התקשורת הבכיר של ראש הממשלה. מערך ההסברה הלאומי מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות אגף כלכלה ותשתיות, האגף לממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח.
במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.
משרה | איוש נוכחי |
---|---|
ראש סגל ראש הממשלה | צחי ברוורמן |
מנהל הלשכה (מכונה גם ראש הלשכה) | יאיר קספריוס |
מזכיר הממשלה | יוסי פוקס |
היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל | צחי הנגבי |
המזכיר הצבאי לראש הממשלה | אלוף רומן גופמן |
מנכ"ל משרד ראש הממשלה | יוסי שלי |
דובר ראש הממשלה וראש מערך התקשורת | עומר דוסטרי |
ראש המועצה הלאומית לכלכלה | אבי שמחון |
ראש מערך ההסברה הלאומי | מושיק אביב |
במסגרת משרד ראש הממשלה פועלים מספר רב של גופים, חלקם משולבים בפעילותו השוטפת וחלקם סוכנויות ביצוע הנמצאות תחת אחריותו המיניסטריאלית. בין הגופים המרכזיים המשולבים בעבודת המשרד:
לשכת ראש הממשלה מנהלת את שגרת יומו של ראש הממשלה ואת עבודתו השוטפת. לשכת ראש הממשלה כוללת את מנהל הלשכה, עוזרים וצוות מזכירות. ללשכה כפופים יועצי ראש הממשלה בנושאים השונים.
בראשה עומד ראש לשכת ראש הממשלה המוכר גם כראש הסגל. הוא עוזרו הבכיר של ראש ממשלת ישראל. הוא עובד בצמוד לראש הממשלה על בסיס יומיומי, וכתוצאה מרוכזת בידיו עוצמה רבה. ראש הסגל הנוכחי הוא צחי ברוורמן.
ראש הסגל הוא הגורם המתכלל והמנהל של כל הצוות הבכיר ביותר בסביבת ראש הממשלה.
מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה ובעיקר לישיבות הממשלה וועדות השרים; הקשר בין הממשלה לכנסת; דוברות הממשלה ותפקידים מיוחדים נוספים. הממשלה היא הממנה, על פי הצעת ראש הממשלה, את מזכיר הממשלה.
העומד בראש מזכירות הממשלה הוא מזכיר הממשלה: יוסי פוקס.
המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.
המטה לביטחון לאומי (בראשי תיבות: מל"ל) הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני חוץ וביטחון. המל"ל פועל מכוח חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח–2008 ומהווה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. המל"ל אמון בעיקרו על הכנת החומר לישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני ועל הובלת עבודות מטה בין משרדיות בתחומים שונים הקשורים לביטחון הלאומי מטעם ראש הממשלה. בראש המל"ל עומד היועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה: צחי הנגבי.
תפקידי המל"ל הם:
גוף מטה המייעץ לראש הממשלה ולממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראייה ארוכת טווח. בראש המועצה עומד היועץ הכלכלי של ראש הממשלה: אבי שמחון.
תפקידי המועצה:
המטה נמצא תחת אחריותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה והוא חולש על 4 אגפים.
תפקידי המטה חברתי-כלכלי:
אמון על פעולות ההסברה של ישראל ועל דוברות משרד ראש הממשלה. המערך מונה שלושה גופים העובדים בשיתוף פעולה. הוא פועל מכוח החלטת ממשלת ישראל מ-8 ביולי 2007[1]. המערך הוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה.
מבנה מערך ההסברה הלאומי:
מערך הגיור אחראי על הגיור הממלכתי במדינת ישראל.
תפקידיו הם:
המערך קובע את תוכני הלימוד, ואחראי על כך שיושג הידע הנדרש להגשה לבית הדין לגיור. המערך מכווין ומסייע למתגיירים במהלך כל תהליך הגיור.
מערך הגיור פועל ב-4 מחוזות ובתי דין מיוחדים לגיור הפרושים ברחבי הארץ – ירושלים, תל אביב, חיפה וקריית גת. בנוסף המערך פועל במרכזי קליטה בהם שוהים עולים מאתיופיה הפרוסים ברחבי הארץ בחיפה והצפון ובדרום.
הנפקת תעודות הגיור על ידי המערך נעשית לאחר אישור הרב הראשי ונשיא בית הדין הגדול. זוגות שנרשמו דרך המערך יקבלו תעודת המרה המעידה על כניסתם ליהדות ותעודת נישואין רשמית של מדינת ישראל.
ממלא מקום ראש המערך הוא: הרב יהודה עמיחי.
(בעבר: אגף למדיניות רגולציה בתוך אגף ממשל וחברה) הרשות הוקמה בשנת 2022 מכוח חוק עקרונות האסדרה[3].
תפקידי הרשות הם:
ראש הרשות הוא: יואל בריס
אמון על אבטחת מתקני משרד ראש הממשלה, עובדיו ומבקריו, בידוק הקהל וכבודתו, ביצוע סריקות נגד פעילות חבלנית עוינת, ביצוע התאמה ביטחונית לעובדי המתקנים ולמבקרים בהם, אבטחת שרי הממשלה ובכירים נוספים. האגף מונה כ-600 עובדים במגוון תפקידים, לרבות מנהלי שטח ועובדי מטה אשר עוסקים בתחומים שונים כגון: אבטחת משרד ראש הממשלה, המעון הרשמי ומתקנים מסווגים נוספים, אבטחת אישים יחידת מגן, מוכנות לחירום, אבטחת מידע, ניהול פרויקטים, רכש, תקציבים, משאבי אנוש, רווחה, הדרכה, התאמה ביטחונית ומודיעין.[4]
בשנים האחרונות חל חיזוק הדרגתי במעמדו וביכולות הניהול של משרד ראש הממשלה, והוא נתפס יותר ויותר כגוף המטה המרכזי בממשלה אשר עליו האחריות לממש את אג'נדת ראש הממשלה הנבחר. השינוי בא לידי ביטוי גם בגיוסם של אנשי מקצוע בתחומי המדיניות וההערכה, אשר עובדים בצמוד לאנשי אמונו של ראש הממשלה, וגם בשורה של שינויים מבניים שהוטמעו בפעילות המשרד. בעוד המטה לביטחון לאומי הוקם על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999, פעילותו הועברה פיזית לבניין משרד ראש הממשלה בירושלים בשנת 2006 במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, וכוח האדם בו הורחב משמעותית. אולמרט, יחד עם רענן דינור כמנכ"ל משרדו, הביאו גם להקמתם של המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לממשל וחברה ומערך ההסברה הלאומי וביססו אותם כגופי מטה מרכזיים בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל וההסברה. בנוסף, הוגדר מחדש תפקידו של האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד.
כתוצאה משינויים אלה, החל משרד ראש הממשלה לתכנן ולהוביל בעצמו שורה של מהלכי מדיניות לאומיים, וזאת תוך שיתוף פעולה והפעלה של יתר משרדי הממשלה, המחזיקים בידע המקצועי בתחומים השונים. בין הדוגמאות הבולטות לכך, תוכנית הסיוע לניצולי השואה שאישרה הממשלה בשנת 2008, ההחלטה על שינוי הכללים הפיסקאליים לאורם נקבע תקציב המדינה בשנת 2010, המהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה שהחל בשנת 2006, התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון בהחלטת ממשלה משנת 2007, המהלך לביסוס יחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית שאושר ב-2008 ומהלכים נוספים. בעוד בעבר הובילו משרדי ממשלה שונים את תהליכי התכנון וההחלטה בנושאים אלה, כיום גופי המטה הפועלים במשרד הם מובילי התהליך, בהתאם להנחיות ראש הממשלה.
בפברואר 2012 מינתה ממשלת ישראל השלושים ושתיים ועדה לבחינת מטה ראש הממשלה בראשות יוסי קוצ'יק.[5] הוועדה בחנה סוגיות שונות, בהן ייחודו של מטה ראש הממשלה, הבניית מטה כלכלי חברתי במטה ראש הממשלה, עיגון מנגנון הכרעה במחלוקות בראשות מנכ“ל משרד ראש הממשלה, מודל השירות הציבורי בישראל, משרות האמון במטה ראש הממשלה, והגישה את מסקנותיה באפריל 2012.[6] הממשלה קיבלה שתי החלטות[7][8] לאימוץ הצעות שונות של הוועדה.
בראשית ימי המדינה שכן משרד ראש הממשלה בבית וילהלם אברלה בקריה בתל אביב. בדצמבר 1949, על רקע החלטת האו"ם לבינאום ירושלים, הועבר משרד ראש הממשלה בבהילות לירושלים, אם כי הלשכה התל אביבית בקריה לא נסגרה והמשיכה לשמש את כל ראשי הממשלות כלשכה משנית. נשקלו אפשרויות שונות לשכן את משרד ראש הממשלה, בהן בית טליתא קומי[9], ונבחרה הצעת הסוכנות היהודית לשכן את משרד ראש הממשלה באגף החדש שהיה אז לקראת סיום הבנייה, בבית המוסדות הלאומיים[10]. באופן זמני, עד סיום הבנייה של האגף החדש, שוכן משרד ראש הממשלה בבניין קרן היסוד[11]. ב-20 בדצמבר 1949 כבר התקיימה ישיבת הממשלה בבית המוסדות הלאומיים[12]. בסוף אוגוסט 1962 עבר המשרד לקריית הממשלה בגבעת רם[13][14]. במאה ה-21 הוגברה האבטחה סביב בניין זה, והוא מאובטח יותר מאשר יתר המשרדים הממשלתיים. בין היתר הכביש הסמוך נסגר לתנועה חופשית של מכוניות.
תפקידו של מנכ"ל המשרד היא להוביל את עבודת המטה ומדיניות הפנים המתבצעת שנקבעה על פי ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. ריכוז עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה, והוא מוביל ושותף מרכזי בפרויקטים לאומיים גדולים שעל סדר יומה של הממשלה ושל ראש הממשלה. מנכ"לי המשרד:
שם | תמונה | תחילת כהונה | סיום כהונה | ראש הממשלה |
---|---|---|---|---|
אהוד אבריאל | ![]() | 1951 | 1952 | דוד בן-גוריון |
טדי קולק | 1952 | 1964 | ||
![]() |
משה שרת | |||
דוד בן-גוריון | ||||
לוי אשכול | ||||
יעקב הרצוג | ![]() | 1966 | 1972 | |
גולדה מאיר | ||||
שמחה דיניץ | ![]() | 1972 | 1973 | |
מרדכי גזית | ![]() | 1973 | 1975 | |
יצחק רבין | ||||
עמוס ערן | ![]() | 1975 | 1977 | |
אליהו בן-אלישר | ![]() | 1977 | 1980 | מנחם בגין |
יצחק שמיר | ||||
מתתיהו שמואלביץ' | ![]() | 1980 | 1984 | |
אברהם טמיר | ![]() | 1984 | 1986 | שמעון פרס |
יוסי בן אהרון | ![]() | 1986 | 1992 | יצחק שמיר |
שמעון שבס | ![]() | 1992 | 1995 | יצחק רבין |
צבי אלדרוטי | ![]() | 1995 | 1996 | שמעון פרס |
אביגדור ליברמן | ![]() | 1996 | 1997 | בנימין נתניהו |
משה ליאון | ![]() | 1997 | 1999 | |
יוסי קוצ'יק | ![]() | 1999 | 2001 | אהוד ברק |
רפי פלד | ![]() | 2001 | 2001 | אריאל שרון |
אביגדור יצחקי | ![]() | 2001[15] | 2004[16] | |
אילן כהן | 2004[17] | 2006 | ||
רענן דינור | ![]() | 2006[18] | 2009 | אהוד אולמרט |
אייל גבאי | ![]() | 2009[19] | 2011[20] | בנימין נתניהו |
הראל לוקר | ![]() | 2011[21] | 2015[22] | |
אלי גרונר | ![]() | 2015[23] | 2018[24] | |
יואב הורוביץ | ![]() | 2018[25] | 2019[26] | |
רונן פרץ | ![]() | 2019 | 2020 | |
יאיר פינס | ![]() |
2021 | 2022 | נפתלי בנט |
נעמה שולץ | ![]() |
2022 | 2022 | יאיר לפיד |
יוסי שלי | ![]() |
2023 | מכהן | בנימין נתניהו |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.