Loading AI tools
תשלום למובטלים מטעם הרשויות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמי אבטלה הם תשלום המשולם לתושב מטעם ממשלת המדינה שבה הוא מתגורר, והמיועד להבטיח לו הכנסה במהלך התקופה שבה הוא מובטל מעבודה ועד אשר ימצא לעצמו תעסוקה. לרוב משלמת מדינה דמי אבטלה במסגרת מערכת הביטחון הסוציאלי שלה, ודמי אבטלה משולמים רק למי שנרשם כמובטל ובתנאים המיועדים להבטיח כי הוא יעסוק בחיפוש עבודה.
תשלום דמי אבטלה למחוסרי עבודה הוא סוגיה בתחום הביטחון הסוציאלי השנוייה במחלוקת חריפה. המצדדים בתשלום דמי אבטלה טוענים, בתמצית, כי תשלומם הוא חיוני בבחינת מתן רשת ביטחון לאדם אשר איבד את מקור פרנסתו, ומיועד להעניק אמצעי קיום לו ולמשפחתו עד אשר ישוב וימצא את מקומו בשוק העבודה. מנגד טוענים המתנגדים לתשלום דמי אבטלה כי הם מהווים נטל על קופת הציבור והוצאת כספים ממנה למטרה בלתי-יצרנית, וכי הם אינם מספקים למובטל תמריץ – או אף נותנים לו תמריץ שלילי – לחפש ולמצוא לעצמו עבודה.
היתרונות של דמי האבטלה:
החסרונות של דמי האבטלה:
תשלום דמי אבטלה איננו נוהג בכל מדינות העולם, בין משום המחלוקת העקרונית בדבר ההצדקה לשלמם ובין משום מצבן הכלכלי הרעוע של חלק מן המדינות והחולשה של מערכת הביטחון הסוציאלי בהן בכלל.
ראשית דמי האבטלה בקופות עזרה הדדית של אגודות פועלים. בשנת 1893 הנהיגה עירית ברן ביטוח רשות נגד אבטלה. ביטוח זה סובסד במידה מועטה על ידי העירייה. בשנת 1895 הורשו העיריות בקנטון סנט גאלן להנהיג בתחומן ביטוח חובה נגד אבטלה. ביטוח כזה הונהג בעיר סנט גאלן, אך נתבטל בשנת 1901 לאחר שנכשל בהגבלת מספר המקבלים דמי אבטלה[2].
באירופה הונהג ביטוח חובה נגד אבטלה במחצית הראשונה של המאה העשרים – בבריטניה בשנת 1911, ובגרמניה ב-1927[3]. בבריטניה, הממשלה השתתפה בשליש מדמי הביטוח, אולם הדבר לא הספיק ונוצרו גירעונות גדולים שכוסו בידי הממשלה. בבריטניה שולמו דמי אבטלה קבועים לכל מובטל ללא קשר לשכר שלהם לפני האבטלה, אולם לנשים שולמו תשלומים מופחתים. בגרמניה, לעומת זאת, שולמו תשלומים בהתאם לשכר לפני האבטלה[2]. עד שנת 1931 היו דמי אבטלה גם באירלנד, איטליה, אוסטריה, פולין, ברית המועצות, בולגריה, אוסטרליה וחלק משווייץ. באותה שנה היה ביטוח רשות נגד אבטלה בבלגיה, הולנד, צרפת, דנמרק, פינלנד, נורווגיה, צ'כוסלובקיה וחלק משווייץ[4]. בצרפת הונהגו דמי אבטלה ב-1940[3].
הענקת דמי אבטלה כפופה לתנאים שונים - בנוגע לזכאות להם, לשיעור דמי האבטלה ולמשך הזמן שבו ניתן לקבלם. במדינות שבהן נוהג תשלום דמי אבטלה קיים גיוון רב בתנאים אלו, המבטא את הבדלי המדיניות ביניהן בסוגיה זו.
התנאים העיקריים הנוהגים הם אלו:
במרבית המדינות שבהן נוהג תשלום דמי אבטלה הם משולמים בדרך כלל רק למי שנרשם כמובטל בלשכת העבודה המקומית, על מנת ליצור לו תמריץ לחפש עבודה ולא להישאר מובטל. על הנרשם בלשכת העבודה לשתף פעולה עם הניסיונות למצוא לו עבודה. לעיתים מחויבים מובטלים לקבל גם עבודה שאיננה תואמת את מקצועם והכשרתם ערב תחילת האבטלה, או עבודה המרוחקת ממקום מגוריהם, וממי שמסרב לקבל עבודה המוצעת לו נשללים דמי האבטלה או חלקם.
במדינות מסוימות נתון תשלום דמי האבטלה בידי איגודי העובדים בהן, בשיטה המכונה "שיטת גנט" (Ghent System, על שם העיר בה הופעלה השיטה לראשונה). שיטה זו נוהגת בדנמרק, פינלנד, איסלנד ושוודיה. לפי שיטה זו מותנה תשלום דמי אבטלה בחברות באיגוד המקצועי. בבלגיה ובצרפת נוהגת שיטה מעורבת, שבה משתתפים איגודי העובדים והממשלה בתשלום דמי האבטלה.
באפריל 1967 הוענק בישראל לראשונה "מענק אבטלה". המענק נע בין 105 ל"י לרווק עד 234 ל"י למי שפרנסת 7 נפשות עליו[6].
תשלום דמי אבטלה באופן מסודר החל משנת 1973. במהלך השנים נעשו יוזמות חקיקה שהרחיבו במידת מה את הזכאות לקבלת דמי אבטלה. במהלך שנות ה-90 ובעשור שלאחר מכן – על רקע המשברים הכלכליים שפקדו את המדינה בשנים אלו – נעשו גם תיקוני חקיקה (בעיקר במסגרת חוקי ההסדרים במשק המדינה) אשר צימצמו את ביטוח האבטלה: התיקונים הצרו את הזכאות לקבלת דמי האבטלה, הקטינו את שיעורם וקיצרו את תקופת הזכאות לקבלתם. במיוחד הוחמרו תנאים אלו בנוגע למובטלים בקבוצת הגיל הצעירה ולאלו שאין להם תלויים (כלומר שאינם תומכים כלכלית באנשים אחרים)[3].
בתקופת מגפת הקורונה חלו שינויים בדמי האבטלה, זאת בשל השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה[7].
משנת 1996 עד 2021 עלו בכנסת הצעות רבות להענקת דמי אבטלה לעצמאים, אך הן לא התקבלו, בדרך כלל בגלל התנגדות אגף התקציבים במשרד האוצר[8].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.