Loading AI tools
עיתונאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן (דני) לַחמָן (22 באפריל 1941 – 6 בספטמבר 2012) היה פעיל חברתי בתחום ההגנה על זכויות הפרט, תסריטאי ומבקר תרבות ישראלי. אחד האנשים שהשפיעו ועיצבו את התרבות הגאה בישראל. יזם את הקמת "הקו הלבן" כקו סיוע לפונים במצוקה ואת המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית. השתתף בכתיבה ובעריכה בעיתוני הקהילה הגאה מראשיתם.
לחמן נולד בתל אביב. בנעוריו היה פעיל בבנק"י, תנועת הנוער הקומוניסטי. בצעירותו הכיר את העיתונאי ומבקר התרבות מיכאל אוהד, הוא אף התלווה אליו בשנת 1961 להצגת הבכורה החגיגית למחזה החדש של ניסים אלוני "בגדי המלך". השניים חיו בזוגיות במשך עשרים ושתיים שנה.[1] בשנת 1975 היה בין המצטרפים הראשונים לאגודה לשמירת זכויות הפרט. משנת 1976 היה שותף לעריכת "ריש גלי", כתב העת ההומו-לסבי הראשון בישראל, ולעריכת יורשו "נתיב נוסף". ב-1977 ייסד את "הקו הלבן" – קו תמיכה להומואים, לסביות והוריהם במצוקה, ניהל אותו במשך מספר שנים ושימש כמדריך מתנדבים חדשים לקו הלבן.
בשנת 1990, לאחר שנים רבות של התנדבות בער"ן, יזם את הקמת המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית.
פעל במקביל כתסריטאי בישראל ובארצות הברית. יחד עם עמוס גוטמן חיבר את התסריט לסרטים "מקום בטוח", "נגוע" ו"צל אחר". הוא הופיע על המסך בסרטים "נגוע" הקצר, "עמוס גוטמן - במאי קולנוע", "מקום בטוח" ו"ילדים טובים".
כמבקר תרבות פרסם כתבות ומאמרים ב"דבר" (במסגרת המדור "הומוגני" שנכלל במוסף השבועי של העיתון), בכתבי העת של הקהילה הגאה "מגעים", "הזמן הוורוד" והפורטל GoGay ופרסם רשימות בנושאי תרבות, ספרות, קולנוע ותיאטרון באתר אימגו.
ביוני 2005 זכה בפרס יקיר הקהילה הלהט"בית על מפעל חיים.
נפטר בספטמבר 2012, בגיל 71[2]. לחמן היה אב לבן.[3] לבקשתו, נשרפה גופתו.
בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם לחמן[4].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.