הסיפור מגולל את חייו ומותו של אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין, פקיד ממשלה דל אמצעים בעיר הבירה הרוסית סנקט פטרבורג. מזה שלושים שנה הוא יושב בשולחן אחד במשרד אחד ותפקידו להעתיק מסמכים. הוא עובד כיועץ טיטולארי (בסולם הדרגות האזרחיות זוהי הדרגה ה-9 מבין 12 הדרגות, אחת הדרגות הנמוכות ביותר). הוא אוהב מאוד את עבודתו, אולם זוכה עליה להכרה מועטה. במקום זאת, עמיתיו הצעירים לעבודה לועגים לו בניסיון להרגיזו כל אימת שהם יכולים. אדרתו הבלויה משמשת נושא מרכזי להלצותיהם, האדרת גם אינה מחממת אותו מספיק בחורף הרוסי הקר.
בוקר אחד אקאקי מגלה חור באדרתו ופונה אל החייט פטרוביץ' בבקשה שיתקן את החור. החייט משיב לו שאדרתו היא חסרת תקנה ומציע לתפור לו אדרת חדשה. מכיוון שלאקאקי, שמשתכר מעט, אין את הסכום הדרוש לשלם בעד האדרת הוא נרתע מכך. לאט-לאט הוא מתרגל לרעיון והחלום על האדרת ממלא את ליבו ומחשבותיו. במשך חודשים רבים הוא חוסך פרוטה לפרוטה, מקמץ באוכל ובשתייה, עד שיש בידו די כסף לרכישת האדרת. כשהחייט מגיע לביתו עם האדרת החדשה הוא פורץ בבכי. למחרת בעבודה, מעילו החדש והמרשים מהווה מושא להתפעלות עמיתיו. הממונה עליו בעבודה שמבחין בהתרגשותו הרבה מחליט לארח בביתו מסיבה חגיגית לכבוד האדרת.
בתום המסיבה אקאקי הולך בחזרה לביתו, באמצע הדרך מתנפלים עליו שני שודדים שגונבים ממנו את האדרת.
בניסיון להשיב לעצמו את האבדה, הוא מתרוצץ מפקיד משטרה אחד למשנהו, אולם ללא הועיל. לבסוף, בעצת חברו למחלקה, הוא מגיע לביתו של הגנרל גרומוטרובוב. הגנרל שזועם על כך שהגיע עם עניין כה פעוט למעונו הפרטי, במקום להגיש בקשה רשמית דרך אחד הפקידים בלשכתו, נוזף באקאקי.
אקאקי שב לדירתו מושפל מהתלאות שעבר וחולה מצינת החורף וכעבור זמן מה מת. לאחר מותו, שבה רוח הרפאים של אקאקי לסנקט פטרבורג, גונבת אדרות מעוברים ושבים. המשטרה אינה מצליחה לתפוש את הגזלן. הגנרל גרומוטרובוב מתחיל לחוש רגשות אשמה לאחר מותו של אקאקי. רוחו של אקאקי גונבת את אדרתו של הגנרל, נוקמת את נקמתה ואינה מגיעה יותר לעיר. רוח רפאים אחרת פוקדת חלק אחר של העיר.
ולדימיר נבוקוב במאמרו "עלייתה השמיימה של מסכה" חולק את התשבחות הבאות לגוגול וסיפורו הידוע ביותר:
"פושקין היציב, טולסטוי הענייני, צ'כוב המסוגר, לכל אחד מהם יש רגעים של הארה לא-הגיונית אשר מטשטשת את המשפט ובד בבד חושפת משמעות סודית שמצדיקה את הפוקוס. אבל אצל גוגול הסטה זו היא-היא בסיס אמנותו, ובכל פעם שניסה לכתוב בכתב-ידה העגול של המסורת הספרותית ולהתייחס לרעיונות הגיוניים באופן שכלתני, איבד כל שריד של כישרון. כאשר כמו ב"אדרת" בת-האלמוות שלו, הניח לעצמו להשתולל בלי רסן והתמזמז לו להנאתו על פי התהום הפרטית שלו, היה לאמן הגדול ביותר שהוציאה רוסיה מקרבה עד עצם היום הזה."
[1]"
סרטים
מספר סרטים השתמשו בסיפור, הן בברית המועצות והן בארצות אחרות:
האדרת (The Overcoat) (1916) – סרט אילם אמריקאי בבימויו של ריי ברגר.
האדרת (Il Cappotto) (1952) – סרט איטלקי בבימויו של אלברטו לטודה (Lattuada).
The Awakening (1954) - עיבוד המחזה עבור סדרת הטלוויזיה "דאגלס פיירבנקס מציג" (Douglas Fairbanks, Jr., Presents) בכיכובו של באסטר קיטון.
האדרת (The Bespoke Overcoat) (1955) – סרט בריטי בבימויו של ג'ק קלייטון, המבוסס על סיפורו של מחזה בשם זה מאת וולף מנקוביץ' משנת 1953. כאן הסיפור ממוקם באיסט אנד של לונדון והפרוטגוניסטים הם יהודים עניים העובדים בסחר הבגדים.
האדרת (Шинель) (1959) – סרט סובייטי בבימויו של אלכסיי בטלוב.
האדרת (1997) – סרט יווני.
האדרת (2001) – סרט טלוויזיה קנדי, שנעשה בידי רשת התקשורת הקנדית CBC.
סרט אחד נמצא כעת בשלבי הפקה בבימויו של במאי ההנפשה יורי נורשטיין. הוא מתוכנן להיות סרט באורך מלא. ניתן לצפות בכמה קליפים של הפרויקט.
[2]
רדיו
סיפורו הקצר של גוגול עובד פעמיים במסגרת סדרת הטלוויזיה Theatre Royal, בראשונה ב-11 באוקטובר 1953 ובשנייה ב-4 באוגוסט 1954, בשתי הגרסאות כיכב מייקל רדגרייב בתפקיד אקאקי.
הנס קונרייד גילם את דמותו של אקאקי בעיבוד סדרת הדרמה CBS Radio Mystery Theater ב-3 במרץ 1977.
ב-3 באפריל 2002 הסדרה Three Ivans, Two Aunts and an Overcoat של רדיו 4 של הBBC(BBC Radio 4) שידרה עיבוד מאת ג'ים פויזר של הסיפור בכיכובו של סטיבן מור בתפקיד אקאקי. בגרסה זו, האישיות הבכירה שרוחו של אקאקי גונבת ממנה את האדרת היא קולונל בורזוב, מנהלו הישיר של אקאקי. סיום המחזה שונה מהמקור ובו רוחו של אקאקי פוקדת את הקולונל במשרדו (במקום בדרכו הבייתה במזחלת, כמו בסיפור המקורי), לוקחת את אדרתו של בורזוב וגם את המדליה שלו (וכן חבילת ופלים).
בלט
המלחין הרוסי גרמן אוקונוב (Ге́рман Григо́рьевич О́кунев) עבד על עיבוד לבלט של "האדרת" בזמן מותו ב-1973. הוא הושלם ובוצע בידי ו. ספוז'ניקוב (V. Sapozhnikov).
עיבוד עכשווי מאת מוריס פניץ ווונדי גורלינג, עם מוזיקה של המלחין הרוסי דמיטרי שוסטקוביץ', בוצע בידי שחקנים שהשתמשו במחול ובפנטומימה. גרסת הסרט הופקה בידי CBC.
משתתפים: יואב היימן – אקאקי אקאקייביץ' בשמאצק'ין. דוד קיגלר – פטרוביץ' החייט, פקיד בלשכה, קצין משטרה, גנב. יעל טוקר – גברת פוגצ'ובה – בעלת הבית, אמו של אקאקי אקאקייביץ' בשמאצ'קין, פקיד בלשכה, שרת, אורחת במסיבה. דודו בן-זאב – האיש החשוב – סטפיאן וורלמובי'ץ, סגל מנהל הלשכה, מוכר בחנות כפתורים, רופא, גנב. אדי אלתרמן – אשת פטרוביץ', פקיד חדש בלשכה, פקיד משטרה, פקיד בלשכת האיש החשוב.
Gogol, Nicolai V. The Overcoat and Other Tales of Good and Evil. New York: W. W. Norton & Company, 1965
Graffy, Julian Gogol's The Overcoat: Critical Studies in Russian Literature London: Bristol Classical Press, 2000.
Karlinsky, Simon. The Sexual Labyrinth of Nikolai Gogol. Chicago (Ill.): University of Chicago,1992. Print.
Proffitt, Edward Gogol's `Perfectly True' Tale: `The Overcoat' and Its Mode of Closure, in Studies in Short Fiction, Vol. 14, No. 1, Winter, 1977, pp. 35–40
מיכל פלג, החתרנים: מסע בספרות ובמאה העשרים, הוצאת כתר, 2017, פרק ראשון