משה חורגל

משה חורגל

משה חורגל כ"אדון גבירי" מתוך ההצגה "חוזרים בתשובה" בתיאטרון המטאטא, 1938
לידה	1 בינואר 1901
פטירה	5 בנובמבר 1990 (בגיל 89)
מדינה	ישראל

חורגל נולד בלודז' שבפולין במשפחה בת שישה ילדים. אמו הייתה נכה וחצי-עיוורת. אביו נפטר כשהיה נער והוא הפסיק את לימודיו בבית הספר היסודי בזמן המלחמה כדי לצאת לעבודה ולסייע בכלכלת המשפחה. שירת במשך שנתיים בחיל הפרשים של הצבא הפולני. עבד כפקיד במשרד הארצישראלי ושימש כמנהל לשכת הקרן הקיימת לישראל בלודז'. שליחים מדגניה ומנהלל (אחד מהם היה שמואל דיין, אביו של משה דיין) שפגש בעירו השפיעו עליו לעלות לארץ.

עלה לארץ ישראל ב-1925 וייסד את קבוצת "העובד" בת שלושה בחורים ושלוש בחורות בראשון לציון. הקבוצה שכרה דירה וחבריה עבדו כפועלים בחקלאות ובבניין. השתתף גם בבניית אולם הראינוע במושבה (המבנה נהרס מאז). בהשפעת ידיד ותיק מלודז' ניגש להבחן בסטודיה הדרמטית של התיאטרון הארץ ישראלי (התא"י), בהדרכתו של מנחם גנסין, התקבל והתחיל להופיע ב-1926. חורגל שיחק בראשוני הסרטים שהופקו בארץ ישראל - עודד הנודד (1932) ו"זו הארץ" (1935). שיחק גם בסרטו של אגדתי "האתמול של מחר" מ-1964.

נישא באמצע שנות ה-30 לפרומה. בשנת 1940 עבר עם משפחתו לשכונת הדר בהוד השרון. במהלך השבוע התגורר בתל אביב. המשפחה התגוררה שם כ-7 שנים. חורגל היה כוכבו של התיאטרון הסאטירי "המטאטא", בו החל לשחק ב-1929, ושיחק בששים וחמש תוכניות ובעשרים קומדיות בו עד לסגירתו. ב-1953 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי וב-1960 נעשה לשחקן קבוע בו. תפקיד בולט שלו בקאמרי היה אלפרד דוליטל (אביה של אלייזה) בפיגמליון (המחזה הועלה 220 פעמים). ב-1968, במהלך ההצגה "המחיר" של ארתור מילר עבר התקף לב. עקב כך, החליט לפרוש לגמלאות. בשנת 1969 זכה ב"פרס מילוא" על משחקו בתפקיד סלומון בהצגה הנ"ל. חורגל המשיך להופיע בהצגות עד 1972.

בשנת 1984 זכה בתואר יקיר תל אביב.

משה חורגל נפטר בי"ז בחשוון תשנ"א (1990), קרוב לגיל 90, ונטמן בבית העלמין קריית שאול.^[2] הותיר אחריו את רעייתו, פרומה (1908-2001), בן - דורי הרגיל, ובת - בלהה חורגל-יגיל, ונכדים. חתנו הוא השחקן גדי יגיל. השחקנית יולי הרגיל-שדה והסופר רן יגיל (חורגל אף מופיע כדמות בספריו) הם נכדיו.

משה חורגל

ביוגרפיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on