Loading AI tools
אמנית קרמיקה ופסלת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדוויג גרוסמן-להמן (בגרמנית: Hedwig Grossman Lehmann; 11 בנובמבר 1902 – 1 ביוני 1998) הייתה אמנית קרמיקה ופסלת ישראלית, ילידת גרמניה. גרוסמן נחשבת לאחת מחלוצות אמנות הקרמיקה בארץ-ישראל. יצירתה, המאופיינת בשימוש בצורות ובחומרים מקומיים ובהשפעה מן הארכאולוגיה הארצישראלית, היוותה את ההשראה לזרם המרכזי של אמנות הקרמיקה הישראלית עד שנות השמונים של המאה ה-20.
הדוויג גרוסמן נולדה בברלין למשפחת תעשיין חילונית. במהלך שנות העשרים של המאה ה-20 הייתה גרוסמן פעילה בתנועת הנוער היהודית בלאו-וייס. במסגרת זו אף השתתפה ב"סמינר לפוליטיקה" שארגנה התנועה. בנוסף, ארגנה גרוסמן מחלקה לנשים צעירות בתנועת "החלוץ", ונבחרה כנציגת ויצו לקונגרס הציוני העולמי בווינה בשנת 1925. עם התפרקות תנועת בלאו-וייס עזבה גרוסמן את פעילותה הציבורית ונרשמה ללימודי אמנות וקרמיקה בברלין.
בשנת 1933 עלתה לארץ-ישראל, ביחד עם בעלה רודי להמן, אותו הכירה במסגרת לימודי אמנות בברלין, והתיישבה באזור חיפה. בתקופה זו עסקה גרוסמן במחקר אודות חומרי גלם לקרמיקה ובניסיון להקמת מפעל לייצור עציצי חרס בקיבוץ יגור. בשנת 1937 עברו בני הזוג לירושלים, שם הקימו סטודיו ובו תנור מוסק בעצים, שנבנה בהשראת התנורים של הקדרים הערביים. בראיון הסבירה גרוסמן כי בתנור זה "הכדים עומדים ממש בתוך האש והאש היא שמתווה את משחק הצבעים בכד."[1] בשנת 1953 היו בני הזוג להמן ממקימי כפר האמנים בעין הוד, שם שהו עד לשנת 1957. בשנת 1959 עברו בני הזוג להתגורר בגבעתיים, שם הקימו בית ספר עירוני לאמנות.
בשנת 1972 יצא ספרה "החרס", ובו תיאור של שיטות עבודה על אובניים, לצד תיעוד עבודותיה של גרוסמן.
ביצירתה הקרמית הדגישה גרוסמן את השימוש בחומריות הארץ-ישראלית. חלק מן הצורות אף הושפעו מממצאים ארכאולוגיים מקומיים, כפי שמתבטא ב-כד משנת 1943. טכניקת העיבוד של החומר כללה עיטור גאומטרי בסיסי, תוך שימוש בצבעי אנגוב מקומיים בגוונים טבעיים. בין השנים 1954-1953 יצרה גרוסמן סדרה של פסלי טרקוטה, חלקם בעלי מטען אוטוביוגרפי[2] במהלך שנות החמישים המוקדמות שבה ליצור פיסול קרמי ואף החלה ליצור יצירות גרפיות בטכניקה של חיתוך עץ.
אוסף של 30 הדפסים בטכניקה של חיתוך עץ מעיזבונה, מתוך כ-60 הדפסים שיצרה בחייה, וכן לוחות ההדפס שיצרה עבור יצירתה, נמצא בסדנת ההדפס ירושלים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.