הטבח בקנט סטייט

הטבח בקנט סטייט
	מפת זירת האירוע
תאריך	4 במאי 1970
מקום	קנט (אוהיו)
קואורדינטות	41°09′00″N 81°20′36″W
סוג	ירי המוני
הרוגים	4
פצועים	9

הטבח בקנט סטייט (Kent State) היה אירוע שהתרחש ב-4 במאי 1970, באוניברסיטת המדינה בעיירה קנט (אוהיו), ובו ירה המשמר הלאומי על סטודנטים שהפגינו נגד התפשטותה של מלחמת וייטנאם לקמבודיה. מן הירי נהרגו ארבעה סטודנטים ונפצעו תשעה.

עובדות מהירות תאריך, מקום ...

סגירה

רקע

המעורבות האמריקנית בווייטנאם

המעורבות האמריקנית בווייטנאם, אשר החלה במשלוח יועצים, ואחר כך גם כוחות מיוחדים, בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ון קנדי, הלכה והעמיקה לכדי מעורבות צבאית בקנה מידה גדול, כחצי מיליון חיילים, בימי יורשו, לינדון ג'ונסון. אולם חרף המאמץ הצבאי הניכר, וחרף עליונות אמריקנית, במובן הטקטי, בשדה הקרב, לא נראה היה כי ארצות הברית פותרת את הבעיות אשר הביאו מלכתחילה להתערבותה, ומתקפת טט, בתחילת 1968, המחישה זאת. ריצ'רד ניקסון, הנשיא שהחליף בתחילת 1969 את ג'ונסון, הבטיח אומנם לצאת בהדרגה מווייטנאם, אך בפועל, הלחימה לא פסקה, ובמובנים מסוימים, אף גברה. ההיקף הגובר של המלחמה הביא לגיוס חובה חלקי של צעירים אמריקנים.

האווירה בציבור האמריקני

פרט למה שנראה היה כחוסר הצלחה ושקיעה בבוץ הווייטנאמי, גם המשטר הדרום וייטנאמי, אשר ארצות הברית נחלצה לעזרתו, נראה היה כמושחת וכלא ראוי להקרבה כה גדולה. באותן שנים עצמן, הפכה הטלוויזיה למוצר ביתי אוניברסלי, למעשה, בארצות הברית, כמו בעולם המערבי כולו. מראות המלחמה, על אף היותה רחוקה מאוד גאוגרפית, הגיעו במהירות, על בסיס יומיומי, לעיני האמריקנים ולתודעתם. אירועים שונים במהלך מלחמת וייטנאם, אשר אחד הבולטים שבהם היה טבח מי ליי, הורידו את קרנה של המעורבות בווייטנאם, וזו עוררה אי נחת ותרעומת בקרב חוגים נרחבים בציבור האמריקני. אחד הביטויים לכך, ב-1968, היה מהומות שנערכו במקביל לוועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו, אשר הביאו, בין היתר, למשפט השבעה משיקגו.

כל זאת אירע בתקופה בה שררה בארצות הברית אי שקט פנימי. בין היתר, נרצחו בשנים שקדמו לאירוע הנשיא ג'ון קנדי, אחיו, מועמד בולט לנשיאות ב-1968, ותובע כללי לשעבר, רוברט קנדי, וכן מרטין לותר קינג. בהתנקשות פוליטית נוספת, אחרי האירוע שלהלן, נפצע קשה מועמד נוסף לנשיאות, ג'ורג' וולאס. בשנות השישים שגשגה, בקרב צעירי ארצות הברית, תנועת ילדי הפרחים, יחד עם תנועות אנטי ממסדיות שונות אחרות, אשר השתלבו בתנועות ובהלכי רוח דומים בעולם, בעיקר בעולם המערבי. אחד הביטויים הבולטים לאלה היו אירועי מאי 1968 בצרפת, ובעיקר בפריז. כמו כן, געש באותן שנים מאבק השחורים כנגד אפליה.

עם זאת, כללית, דעת הקהל האמריקנית לא אהדה את התנועות הרדיקליות המתוארות, ונראה כי הדבר מסביר בחלקו את התנהגות המשמר הלאומי באירועים שיתוארו.

רקע מיידי

בסוף שנת 1969, כאשר עלה בהרבה הצורך בחיילים לשירות בווייטנאם, נערכו מספר מחזורי גיוסים לשירות חובה, בשיטה של הגרלה, על פי תאריך לידה ועל פי אותיות השם. סטודנטים, אשר נהנו עד כה מפטור, כל עוד חבשו את ספסל הלימודים, החלו בחלקם לחוש על בשרם את עול הגיוס. בנוסף, באפריל 1970, התפשטו הקרבות, כולל מעורבות אמריקנית, גם לקמבודיה הנייטרלית.

באשר לאוניברסיטת קנט סטייט, רווחה בה באותה תקופה פעילות אנטי ממסדית בכלל, וכנגד מלחמת וייטנאם בפרט. באביב 1970 התעצמה פעילות זו, והצריכה לעיתים התערבות משטרתית. ב-30 באפריל הכריז ניקסון על הרחבת הלחימה לקמבודיה. יום אחר כך, נערכה הפגנת מחאה באוניברסיטה, בה נטלו חלק כ-500 סטודנטים, ונקבעה התכנסות נוספת ל-4 בחודש. בלילה שבין 1 ל-2 במאי, החלו התפרעויות, בהשתתפות כ-120 איש, סטודנטים ועוברי אורח, בעיירה קנט. המשטרה הזעיקה תגבורות והשתלטה על ההתפרעויות בעמל רב, תוך שימוש בגז מדמיע. המתפרעים שברו חלונות ראווה וגרמו נזק לסניף בנק. כן הטיחו חלק מן המפגינים והמתפרעים עלבונות כלפי השוטרים ויידו בהם בקבוקי בירה. למחרת, הגיעו ידיעות כי לשכת הגיוס המקומית, בניין ה-ROTC (תוכנית אשר שילבה הכשרת קציני מילואים לצד הלימודים באוניברסיטה, Reserve Officers' Training Corps) וכן הדואר המקומי, הם יעדים להשחתה בלילה הקרוב. כן מסרו מספר בעלי עסקים שקיבלו איומים כי עסקיהם יועלו באש, אם לא יציגו כרזות כנגד המלחמה. שמועות נפוצו אודות תכנון פעולות מחאה קיצוניות בהרבה: הרס נרחב באוניברסיטה ובעיירה, אגירת נשק, מהילת סמי הזיה במאגרי המים ועוד. כיוון שעלה חשש כי כוחות המשטרה המקומיים לא יוכלו להתמודד לבדם עם האיומים האמורים, הוחלט לתגברם בכוחות המשמר הלאומי. אלה הגיעו בערך בשעה 22:00, אולם באותו מועד בניין ה-ROTC הועלה באש על ידי אלמונים, ללא נפגעים. במקביל, נערכה הפגנה המונית בקמפוס, ובין המפגינים היו כאלה שהפריעו למאמצי הכיבוי. המשמר הלאומי התערב בנעשה, פיזר את המפגינים, תוך שימוש בגז מדמיע, כמה מהמפגינים נעצרו ואחד נפצע. ביום המחרת, 3 במאי, הכריז ראש העירייה של קנט על עוצר עד להודעה חדשה. באותו ערב קיימו סטודנטים הפגנה בקמפוס וזו פוזרה על ידי המשמר הלאומי, שוב, תוך שימוש בגז מדמיע. בהמשך קיימו סטודנטים שביתת שבת במקום אחר בקמפוס. לאחר שהודגש באוזניהם כי הוכרז עוצר, גם אלה פוזרו, לעיתים תוך 'זירוז' בכידוני הרובים של המשמר הלאומי.

ב-4 במאי בצהריים, תוכננה, כאמור, עצרת נוספת כנגד המלחמה. בשל המתיחות שבישרו אירועי הימים האחרונים, הנהלת האוניברסיטה ניסתה לשווא למנוע את האירוע. כ-2,000 איש התכנסו בחזית טיילור הול (Taylor Hall, המבנה השמאלי במפת זירת האירוע), ולאחר קריאה להתפזר, שנענתה במטחי אבנים, שתי פלוגות של המשמר הלאומי החלו בניסיון לפזרם. לאחר קריאה נוספת להתפזר, שאף היא לא נענתה, חידש המשמר הלאומי את המאמץ לפזר את ההתכנסות, זו הפעם תוך שימוש ברימוני גז מדמיע, עקב הרוח בהצלחה מועטה, ונענה במטח אבנים נוסף ובקריאות גנאי. כן היו סטודנטים אשר הטילו בחזרה רימוני גז לעבר חיילי המשמר הלאומי.

כאשר התברר כי אין בכוונת המוחים להתפזר, התקדם באיגוף כוח של המשמר הלאומי עם רובים מכודנים. למראה הכוח נסוגו המוחים, ובחלקם אכן התפזרו, אם כי הרוב נותר והתגודד. כשסיימו חיילי המשמר הלאומי את האיגוף, עזבו סטודנטים נוספים, אך היו שנשארו, ואף היו כאלה שהתקרבו לאטם אל אנשי המשמר, אך עדיין נשמר מרחק של לפחות 20 מ' בין המפגינים למשמר הלאומי. מסיבה שאינה ברורה, אחד מאנשי המשמר ירה לעבר הסטודנטים וחלק מאנשי המשמר האחרים, בעיקר הקרובים יותר אל הסטודנטים, הצטרפו אליו. בבדיקה לאחר מעשה התברר כי 29 מתוך 77 אנשי המשמר הלאומי נטלו חלק בירי, וכי נורו 67 כדורים במהלך 13 שניות. מן הירי נהרגו ארבעה (שלושה מהם יהודים) ונפצעו תשעה מן המוחים, אחד מהם נותר משותק. לאחר הירי, ולבקשת רשויות האוניברסיטה, התפזרו המוחים. גם המשמר הלאומי עזב את המקום.

גלי מחאה

בעקבות האירוע נערכה שביתת סטודנטים ותלמידי תיכון בכל רחבי ארצות הברית, שכללה כארבעה מיליון לומדים. כן הביא הטבח לגל של עצרות והפגנות ברחבי ארצות הברית. ב-8 במאי אירעה התנגשות נוספת, באוניברסיטת ניו מקסיקו, ובה נפצעו 11 סטודנטים על ידי המשמר הלאומי. בלילה שבין 14 ל-15 במאי, מעט יותר מעשרה ימים אחרי הטבח בקנט סטייט, נהרגו שני סטודנטים שחורים, ועוד 12 נפצעו, על ידי המשטרה, באוניברסיטה בג'קסון (מיסיסיפי), אם כי הריגתם לא עוררה הדים הדומים לאלה של הטבח בקנט סטייט.

הזמר ניל יאנג כתב והוציא שיר מחאה תחת השם "Ohio" בו הוא עוסק באירוע.

ועדת חקירה

ב-13 ביוני 1970, כתוצאה ישירה משביתת הסטודנטים, הנשיא ניקסון הקים את ועדת הנשיא לחקירת המתיחות בקמפוסים (President's Commission on Campus unrest). הוועדה התבקשה ללמוד על עימותים, הפרות סדר, ואלימות בקמפוסים בשביתת הסטודנטים. הוועדה הגיע למסקנה שהירי באוניברסיטת קנט סטייט נעשה ללא אזהרה מוקדמת, ואף ללא פקודה לפתוח באש, והיה לא מוצדק ובלתי נסלח.^[1] כללית, הוסכם על ידי הרשויות כי אין לצייד ברובים כוח המיועד לפיזור הפגנות.

Agte, Barbara Becker (2012). Kent Letters: Students' Responses to the May 1970 Massacre. Deming, New Mexico: Bluewaters Press ISBN 978-0-9823766-6-9
Davies, Peter and the Board of Church and Society of the United Methodist Church (1973). The Truth About Kent State: A Challenge to the American Conscience.New York: Farrar, Straus & Giroux. ISBN 0-374-27938-1.
Gordon, William A. (1990). The Fourth of May: Killings and Coverups at Kent State. Buffalo, New York: Prometheus Books. ISBN 0-87975-582-2. Updated and reprinted in 1995 as Four Dead in Ohio: Was There a Conspiracy at Kent State? Laguna Hills, California: North Ridge Books. ISBN 0-937813-05-2.
Grace, Tom. "The Shooting at Kent State: An Eyewitness Account" (ראיון). אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2006. {{cite interview}}: (עזרה)
Grace, Thomas (2016). Kent State: Death and Dissent in the Long Sixties. Amherst, Massachusetts: University of Massachusetts Press. ISBN 9781625341112
Lewis, Jerry M.; Hensley, Thomas R. (Summer 1998). "The May 4 Shootings at Kent Stat University: The Search of Historical Accuracy". The Ohio Council for the Social Studies Review. 34 (1): 9–21. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2008. נבדק ב-28 באוגוסט 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
Listman, John W. Jr. "Kent's Other Casualties", National Guard magazine, May 2000.
Means, Howard (2016). 67 Shots: Kent State and the End of American Innocence. Boston: Da Capo Press. ISBN 978-0-306-82379-4.
Michener, James (1971). Kent State: What Happened and Why. New York: Random House and Reader's Digest Books. ISBN 0-394-47199-7.
Payne, J. Gregory (1981). Mayday: Kent State. Dubuque, Iowa: Kendall/Hunt Pub. Co. ISBN 0-8403-2393-X.
Stone, I. F. (1970). The Killings at Kent State: How Murder Went Unpunished, in series, New York Review Book[s]. New York: distributed by Vintage Books. N.B.: The second printing also includes copyrighted material dated 1971. ISBN 0-394-70953-5.