Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים. כלל זה נמצא בגאונים ובראשונים: כל מקום שחולקים שני אמוראים ולא נאמרה הלכה כמי, הלכה כבתראי,[1] לפי שהאחרונים דקדקו יותר מהראשונים להעמיד הלכה על בוריה,[2] שהאחרונים ידעו סברת הראשונים וסברתם, והכריעו בין אלו הסברות,[3] ועמדו על עיקרו של דבר.[4]
הכלל אינו מופיע בתלמוד, ומקורו בדברי הגאונים.[5] הראשונים השתמשו בכלל כדי לפסוק הלכה ברבות מן המחלוקות בין האמוראים בתלמוד. כמו כן, כלל זה הובא כנימוק לכך שבמחלוקות בין התלמוד הירושלמי לתלמוד הבבלי, הלכה כדעת הבבלי אשר נערך בתקופה מאוחרת יותר.[6] בדורות מאוחרים יותר, קיים שימוש נפוץ בכלל לפסיקת הלכה במקרים שבהם יש דעות שונות בספרי הפוסקים,[7] אף שהיו טענות אחדות לפיהן הכלל תקף רק לפסיקת הלכה במחלוקות שבתלמוד ולא במחלוקות מאוחרות יותר.[8] שימוש כזה בכלל היה נפוץ במיוחד אצל חכמי אשכנז במאה ה-15, ובעקבות כך עמדה נקודה זו במוקד הביקורת של הרמ"א על שיטת הפסיקה של הבית יוסף שפסק כדברי הרי"ף והרמב"ם גם במקרים בהם פוסקים מאוחרים יותר חלקו עליהם.[9]
הכלל מוגבל רק למחלוקות שהן 'מאביי ורבא ואילך', כלומר מהדור הרביעי של האמוראים והלאה, ואילו במחלוקות בין האמוראים בדורות המוקדמים יותר נוהג כלל הפוך: אין הלכה כתלמיד במקום הרב.[10] הנימוק שניתן להבדל בין הדורות הראשונים לאחרונים הוא שבתקופה המוקדמת פסיקת ההלכה נשענה בעיקר על מסורת מרב לתלמיד מבלי עיון והשוואה בין מקורות הלכתיים שונים.[11] במחלוקות שנמצאות על קו התפר בין הדורות – כלומר, מחלוקות בין אביי ורבא עצמם לבין רבותיהם – קיימת חוסר בהירות בפסיקת ההלכה; במחלוקות אחדות נפסק כאביי ורבא,[12] במחלוקות אחרות נפסק כרבותיהם,[13] ויש מחלוקות שבהם הדבר נשאר בספק או שהוא נתון במחלוקת.[14]
הגבלה נוספת לכלל היא שכאשר תלמיד נחלק עם רבו בחייו ורבו לא קיבל את טענותיו, אין אומרים בזה הלכה כבתראי, שכיוון ששני הצדדים שמעו זה את זה, אין עדיפות לאחרון.[15] הגבלה דומה היא שכאשר פוסק מאוחר כתב את דעתו בלי להיות מודע לפסיקה הפוכה של פוסק מוקדם יותר – אין בזה עדיפות לאחרון, מכיוון ששני הצדדים לא שמעו זה את זה.[16] על פי זה כתב המהרי"ק, שכאשר מוצאים דעה של פוסק קדמון שלא הופיעה בספר נפוץ, דוחים מפניה את דעות האחרונים שפסקו בניגוד אליה, משום שייתכן שאם היו האחרונים מודעים לפסיקתו של אותו פוסק הם לא היו חולקים עליו.[17] הרדב"ז הרחיב הגבלה זאת לכל מקרה שהפוסק האחרון לא הביא את דברי הפוסק שקדם לו, שאז יש להניח שלא הכיר את דבריו.[18]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.