Loading AI tools
יחידה במשרד המשפטים האמונה על הסדרת, פיקוח ואכיפת החוק להגנת הפרטיות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר "רמו"ט - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע") היא יחידה במשרד המשפטים האמונה על הסדרת, פיקוח ואכיפת החוק להגנת הפרטיות.
מידע כללי | |
---|---|
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד המשפטים |
תאריך הקמה | 8 בינואר 2006 |
ראש | עו"ד גלעד סממה |
אתר רשמי | |
כרגולטור של זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי בישראל מופקדת הרשות על הגנת המידע האישי במאגרי מידע דיגיטליים ועל ביצורה של הזכות לפרטיות. לתכלית זו מפעילה הרשות רגולציה, לרבות אכיפה מנהלית ופלילית, על כלל הגופים בישראל - פרטיים, עסקיים וציבוריים, המחזיקים או המעבדים מידע אישי דיגיטלי.
הרשות מתמודדת עם התפתחויות טכנולוגיות בכלל ועם תחום המידע הדיגיטלי בפרט, ובעיקר עם איסוף, עיבוד והעברת מידע בהיקפי ענק, ובאופן גלובלי כחלק מהכלכלה הדיגיטלית. בנוסף לדיני הגנת המידע האישי, הרשות מיישמת היבטים בינלאומיים משמעותיים ומבצעת פעילות גם בזירה הבין-מדינתית, לרבות במישור התאימות לסטנדרטים הבינלאומיים המובילים בתחום.
כיום, ראש הרשות להגנת הפרטיות הוא עו"ד גלעד סממה, שנכנס לתפקיד בנובמבר 2021.[1]
ההחלטה על הקמת הרשות התקבלה בממשלה בהחלטה 4660 בתחילת 2006[2] ובהקמתה הוחל בספטמבר 2006, עם בחירתו של עו"ד יורם הכהן להקים אותה ולעמוד בראשה. שמה של הרשות להגנת הפרטיות היה בתחילה "הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע" (ובראשי תיבות, רמו"ט). בספטמבר 2017 אישרה הממשלה את שינוי שמה של במטרה לשקף את ליבת תחומי פעילותה.
ייעודה של הרשות להגנת הפרטיות הוא התוויה של מדיניות ההגנה על המידע האישי בישראל. משימותיה המרכזיות הן קידום שליטת הפרט במידע אישי אודותיו, השפעה על תהליכי עיצוב לפרטיות בארגונים ובמערכות מידע בכל מגזרי המשק וחיזוק תחושת המוגנות של הציבור.
הרשות מחולקת לארבע מחלקות: מחלקת אכיפה, מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה, מחלקת מחלקת קשרי ציבור וממשל, ומחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות הפועלות להגנת הפרטיות במגוון כלים.
הראשי שבהם הוא אכיפה, פלילית ומנהלית, שנועדה לחייב ארגונים ועסקים לציית להוראות חוק הגנת הפרטיות, להפסיק פעילות שפוגעת בפרטיות, ולתקן את הלקוי כך שהוראות החוק יקוימו.
הרשות מפעילה סמכויות בשלוש פונקציות רגולטוריות:
הרשות מתפקדת גם כמוקד הידע של משרד המשפטים בסוגיות של משפט וטכנולוגיה, ומשמשת נציגת ישראל בוועדות ICCP ו-WPISP שבארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.
הרשות מגישה מדי שנה דו"ח לכנסת בו הצעות והמלצות בנושאים שתחת אחריותה.
באוקטובר 2010 קיימה הרשות בירושלים שבוע בינלאומי שעסק בפרטיות במידע, ובמסגרתו התקיים הכנס הראשון של ארגון ה-OECD בישראל, והכנס הבינלאומי ה-32 של נציבי הגנת מידע אישי ופרטיות.[3]
בדומה לרשויות ממשלתיות אחרות, מוסמכת הרשות לנהל חקירות מינהליות ופליליות, לצורך הגשת כתבי אישום כשהיא מעבירה את המלצותיה בחקירה לפרקליטות המדינה. דוגמאות לחקירה פלילית מרכזית שניהלה הרשות היא פרשיית אגרון במסגרתה נגנב מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל ונסחר באופן בלתי חוקי למטרות רווח.
הרשות להגנת הפרטיות פועלת לקידום תיקוני חקיקה בתחום הפרטיות. ב-21 בפברואר 2017 אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז–2017, שקבעה שרת המשפטים, המפרטות את אופן יישומה של חובת אבטחת המידע המוטלת בחוק הגנת הפרטיות הישראלי על כל גורם המנהל או מעבד מאגר של מידע אישי. התקנות פורסמו ברשומות ב-8 במאי 2017, וייכנסו לתוקף שנה מיום פרסומן, ביום ב-8 במאי 2018.
התקנות קובעות מנגנונים ארגוניים ודרישות מהותיות שמטרתם הפיכת אבטחת המידע לחלק משגרת ניהול הארגון. בין שאר החידושים, מטילות התקנות חובת דיווח על אירועי אבטחה חמורים לרשות להגנת הפרטיות ולפי דרישתה גם לאנשים עליהם המידע שנחשף.
התקנות חלות על כל בעלי, מנהלי ומחזיקי מאגרי המידע מכל סוג, כאשר יש הבחנה בין ארבעה סוגי מאגרים, בהתאם לרמת האבטחה הנדרשת בהם: מאגר מידע המנוהל על ידי יחיד, מאגרים שחלה עליהם רמת האבטחה הבסיסית, מאגרים שחלה עליהם רמת האבטחה הבינונית ומאגרים שחלה עליהם רמת האבטחה הגבוהה.
כלי נוסף בו משתמשת הרשות להגנת הפרטיות הוא פרסום הנחיות שוק לבעלים ומחזיקים של מאגרים כיצד יש לנהוג על מנת לעמוד בדרישות חוק הגנת הפרטיות בעת עיבוד מידע אישי. כך למשל: הנחיות מיקור חוץ, הנחיות מצלמות מעקב, הנחיות זכות העיון.
הרשות להגנת הפרטיות חברה פעילה במספר פורומים בינלאומיים ולוקחת חלק בפעולות אכיפה בינלאומיות בתחום הגנת המידע. פורומים מרכזיים בהם חברה:
מדינת ישראל מוכרת על ידי האיחוד האירופי החל משנת 2011 כאזור העומד בסטנדרט האירופי לשמירה על הפרטיות.[4][5] הכרה זו נמצאת בתהליך של בחינה מחדש, ויש הסוברים שהיא עשויה להשלל נוכח הפערים בין דיני הגנת הפרטיות הישראליים ל-GDPR,[6] או בשל החשיפה על אמצעי המעקב המקוונים של השב"כ, ובתוכם מאגר הנתונים שמנהל שירות הביטחון הכללי, "הכלי".[7]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.