השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש. כדור הארץ וגופים נוספים הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי, חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.

המונח "גלגל השמש" מפנה לכאן. לערך העוסק במתקן שעשועים, ראו גלגל השמש (מתקן שעשועים).

השמש

מידע כללי
סוג עצם:	כוכב
סוג כוכב:	ננס צהוב
סיווג ספקטרלי:	כוכב הסדרה הראשית מסוג G
על פי הרצשפרונג־ראסל:	כוכב מהסדרה הראשית מטיפוס G2V
מאפיינים תצפיתיים
מרחק ממוצע מכדור הארץ:	149,597,887 ק"מ (8.31 דקות במהירות האור)
בהירות נראית (V):	26.8m−
בהירות מוחלטת:	4.8999m
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהמרכז הגלקטי:	‎2.5×1017 ק"מ‎ (26,000-28,000 שנות אור)
תקופה גלקטית (a): (משך המסלול סביב המרכז הגלקטי)	225 עד 250 מיליון שנים (שנה גלקטית)
מהירות: – סביב מרכז הגלקסיה – ביחס לסביבה הגלקטית	217 ק"מ/שנייה 20 ק"מ/שנייה
שיפוע ציר: – ביחס למישור המילקה – ביחס למישור הגלקטי	7.25° 67.23°
משך זמן סיבוב: (בקו המשווה)	25 יום, 9 שעות, 7 דקות ו־13 שניות
מהירות סיבוב: (בקו המשווה)	7,174 ק"מ/שעה
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע:	1,392,684 ק"מ (פי 109 מקוטר כדור הארץ)
רדיוס:	696,342 ק"מ[1]
היקף:	‎4.379×106 ק"מ‎ (פי 109 מהיקף כדור הארץ)
שטח הפנים:	‎6.09×1012 ק"מ2‎ (פי 11,900 משטח פני כדור הארץ)
נפח:	‎1.41×1018 ק"מ3‎ (פי 1,300,000 מנפח כדור הארץ)
מסה:	‎ 1.988435×1030 Kg‎ (פי 332,946 ממסת כדור הארץ)
צפיפות:	1.408 גרם/סמ"ק (פי 0.26 מכדור הארץ, ו־1.409 ממים)
כבידה על פני השטח:	273.95 m s−2
כבידה יחסית על פני השטח:	27.9 ג'י
מהירות מילוט:	617.54 ק"מ/שנייה (פי 55 ממהירות המילוט בכדור הארץ)
טמפרטורה: – פני השמש – הילת השמש – ליבת השמש	5,785 קלווין ‎5.7×106 קלווין‎ ‎15×106 קלווין‎
נהירות: (LS)	‎3.827×1026 J s-1‎
הרכב הפוטוספירה
מימן:	73.46 %
הליום:	24.85 %
חמצן:	0.77 %
פחמן:	0.29 %
ברזל:	0.16 %
ניאון:	0.12 %
חנקן:	0.09 %
צורן:	0.07 %
מגנזיום:	0.05 %
גופרית:	0.04 %

מסת השמש היא 99.86% מכל המסה הידועה של מערכת השמש, והשפעתה על הגופים השונים בה רבה מאוד. כוכבי הלכת במערכת השמש סובבים את השמש עקב כוח הכבידה שלה שמחזיק אותם במסלול ומונע מהם לברוח לחלל הרחוק. מסלולי הסיבוב הם אליפטיים בקירוב. כל גוף במערכת השמש מושפע במידה קטנה גם מגופים אחרים במערכת זו. כוח הכבידה הגדול של השמש מושך אליה חומר, ואילו רוח השמש שנפלטת כתוצאה מהפעילות התרמו־גרעינית שבתוכה דוחפת חומר החוצה ממנה.
האנרגיה של קרינת השמש תומכת בחיים בכדור הארץ ומניעה את האקלים ואת מזג האוויר הגלובלי.

השמש נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב. השמש היא כוכב־התקן של המחלקה הספקטרלית G2V.

השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו.

הסמל האסטרולוגי והאסטרונומי של השמש מורכב מעיגול שבמרכזו נקודה: . על אף שנראה שהסמל מציין את מיקום השמש במרכז מערכת השמש, הוא קדם לתפיסה ההליוצנטרית.