חדית'
אוסף מסורות מוסלמיות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסף מסורות מוסלמיות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים על אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים. החדית' מהווה יסוד הלכה השני בחשיבותו רק לקוראן.
המילה חדית' היא מהשורש הערבי ח–ד–ת' (حدث), המקביל מבחינה אטימולוגית לשורש העברי ח–ד–ש. משמעות המילה היא "חדשה" או "שיחה". כלומר, המשמעות המילולית של המושג חדית' הוא ידיעה או סיפור על הנביא מוחמד, דבריו ופועלו. מאוחר יותר התפתח המושג חדית' כאוסף סיפורים ואמרות על חיי מוחמד.
כל חדית' בנוי משני חלקים:
החדית' הועבר בעל פה מדור לדור, ויש הטוענים שברבות הימים נוספו לו פרטים לא מקוריים. המוסיפים היו היסטוריונים, שליטים או חכמי דת שרצו לחולל רפורמות, והשתמשו בדברי מוחמד כדי לבסס את הרפורמות שלהם. החדית'ים השונים הועלו על הכתב כ־200 שנה לאחר מותו של מוחמד. בהקשר למסורות החדית' השונות יש מחלוקות בקשר לאותנטיות הדברים.
במשך השנים נוצרו מספר אוספים שונים של חדית'. היות שלאמינות החדית' ישנה משמעות כבירה, והמאמינים המוסלמים נוהגים לפיו, עלה צורך לוודא את אמינות המסורות. כדי לבדוק האם חדית' ספציפי הוא מהימן או לא, בדקו אותם מלומדים מוסלמים קדומים וקבעו את מידת המהימנות שלהם, בתחילה לפי שושלת המוסרים (האם השושלת הגיונית? האם היה קשר או ייתכן שהיה קשר בין כל שתי חוליות בשרשרת? האם הוטל דופי במי מהמוסרים?), ולאחר מכן על פי התוכן.
כל חדית' יכול להיכלל באחת מתוך שלוש קטגוריות של מהימנות:
(ההגייה בקירוב: סחיח) – חדית' איתן, כלומר לא נמצא פגם בשושלת המוסרים.
חמשת התנאים של החדית' הצחיח הם: רצף השרשרת, הגינות המוסרים, דייקנות המוסרים, אי ספק במוסרים, ואי חריגות.
חובת קיומו, על פי הסכמתם הגורפת של מומחי החדית', מפני שהוא הוכחה מהוכחות ההלכה האסלאמית, וסמכות מסמכויותיה.
"טוב", "יפה", חדית' מהימן למדי, אך המילים של החדית' (מתן) לא הועבר בדיוק כפי שסופר על ידי הנביא מוחמד.
לשונית: היפה, האיכותי, הטוב.
שרעית: החדית' אשר היה רצף בשרשרת המוסרים האמינים שלו, אך הייתה דלות בדייקנות שלהם, מתחילת השרשרת ועד לסוף השרשרת, בלי חריגות וללא ספקות.
הן בחדית' הסחיח והן בחדית' החסן, המוסרים בשרשרת המוסרים הוגנים ודייקנים, ואין בהם רבב. בכולם אתה מוצא את הגינות המוסר ודייקנותו, אך ההבדל ביניהם ש"הסחיח" יהיה שלם מבחינת הדייקנות ו"בחסן" תהיה דלות בדייקנות.
הלכתו של החדית' החסן: הוא כמאומתת בחובה כלפיו.[4]
(ההגייה בקירוב: דעיף) – "חלש" או רעוע, כלומר, נמצאו פגמים בשושלת המוסרים, ואין להסתמך עליו.
החדית' הדעיף הוא זה שלא הגיע לדרגת ה"סחיח" או ה"חסן", והוא מי שלא היו בו תכונות הקבלה המוכרות, שהן: רציפות השרשרת, ההגינות, הדייקנות, אי החריגות ואי ספקות.
חדית' מוגדר כ"דעיף" מכמה סיבות, וביניהן:
הלכתו של החדית' הדעיף:
מותר למוסלמי לפעול על פי המצווה בחדית' שמוגדר דעיף, רק אם מדובר במעשים טובים הקשורים להלכה קיימת (כגון לתת יותר לצדקה, או להתפלל יותר), ובתנאי שדרגת אי האותנטיות של החדית' אינה גבוהה מדי. כמו כן, בעת ההתייחסות לחדית' מהסוג הזה, צריך להזכיר שהוא נחשב לפחות מאומת.
הגדרה לשונית: הכזב, הבדוי.
הגדרה שרעית: חדית' אשר מכיל שקרים או בדיות אשר ייחסו לנביא מוחמד, למרות שהוא מעולם לא אמר את הדברים שמיוחסים לו בחדית' הזה או לא עשה את הדברים אשר מיוחסים לו בחדית' הזה ואפילו לא הסכים בשתיקה על הדברים אשר מיוחסים לו בחדית' שכזה.[6]
יש כמה סיבות לכך שניתן למצוא מסורות בדויות, וביניהן:
הסכימו המוסלמים על אי קבלת המסורות אשר קיים חשש ממשי לכך שהן מזויפות או בדויות.
הנביא מוחמד הזהיר את המוסלמים מאמירת שקרים, ובעיקר אמירת שקרים בנוגע אליו, בחדית' שבו אמר "זה שבדה עלי שקר, שיתפוס את מקומו בגיהנום".
כל מסורת בדויה, דחויה, לא מתקבלת, לא פועלים על פיה, כי היא שקרית.[7]
סיפור עסמא בת מרוואן נכלל בחדית שאמינותו נמוכה.
עבור רוב המוסלמים, החדית' הוא המקור המוסמך לפרשנות הקוראן, ומקור להלכה ולמערכת הערכים הרצויה, בדומה למה שמכונה ביהדות "התורה שבעל פה". כמו כן, החדית' הוא מקור ידע על חיי מוחמד ועל תקופתו.
ישנם קטעי חדית' רבים המקבילים לסיפורי המקרא, וכן לאגדות מתוך התורה שבעל פה של היהדות הרבנית.
יש מספר רב של אוספי חדית'. בקרב הסוניים מקובלים שישה אוספים כמהימנים ביותר, בראשם צחיח אל-בח'ארי וצחיח מוסלם, ולאחריהם סונן אבו דאוד, סונן א-תרמיד'י, סונן א-נסאאי וסונן אבן מאג'ה. בקרב השיעים מקובלים אל-אִסְתִבְּסאר ואוצול אל-כאפי בין היתר.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 ייסד המצרי ד"ר אחמד סובחי מנסור את זרם "הקוראניים", القرآنية, שביסוד תפיסתו האמונה שהקוראן הוא המקור התקף היחידי של דת האסלאם ומצוותיה (בדומה לפרוטסטנטים ולקראים). הקוראניסטים דוחים לחלוטין את החדית', את חוקי השריעה וכתבים מסורתיים אחרים על מוחמד, מעשיו, קורות חייו ואמרותיו. על פי תפיסת זרם הקוראניים, התוספות לקוראן ובכללן החדית', הן מקור לשנאה, פונדמנטליזם, פגיעה בזכויות אדם, אנטי הומניזם, טרור ומלחמות. בשל תפיסותיו נרדף מנסור במצרים עד כדי איום לחייו, ונאלץ לגלות לארצות הברית בשנת 2001.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.