Loading AI tools
חוק במדינת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 הוא חוק שאושר בכנסת במרץ 2018. החוק נועד להגביל את השימוש הרחב במזומנים, במטרה לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהלבנת הון, השתמטות ממס, מימון טרור, ועוד.
פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 18 במרץ 2018 |
תאריך חקיקה עברי | ב' בניסן תשע"ח |
גוף מחוקק | הכנסת העשרים |
תומכים | 49 |
מתנגדים | 9 |
נמנעים | 1 |
חוברת פרסום | ספר החוקים 2710, עמ' 428 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד האוצר |
מספר תיקונים | 1 |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
עיקרי המגבלות החל מ-1 באוגוסט 2022 הם: בעסקה עם עוסק נאסר לשלם או לקבל תשלום מזומן שגובהו עולה 6,000 ש"ח או 10% מהעסקה, הנמוך מביניהם. בעסקה בין מי שאינם עוסקים מגבלת התשלום היא 15,000 ש"ח, או 50,000 ש"ח בעסקה פרטית למכירת כלי רכב[1][2]. המגבלות שונות בעסקאות עם תיירים. בנוסף, יש מגבלות על שימוש בצ'קים.
במקור, כשנכנס החוק לתוקף ב-1 בינואר 2019, מגבלת הסכום בעסקה עם עוסק הייתה 11,000 ש"ח, ובין מי שאינם עוסקים 50,000 ש"ח בכל סוג עסקה.[3]
השימוש הנרחב במזומנים כחלק מ"הכלכלה השחורה" הביא לחקיקתם של חוקים, במדינות שונות, המגבילים את השימוש במזומנים.[4] כצעד לצמצום ההון השחור גם הממשלה מינתה בשנת 2014 ועדה "לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.[5] במאי 2014 הגישה הוועדה דו"ח ביניים.[6] בדו"ח נאמר:
בהתאם למנדט שניתן לה גיבשה הוועדה "מתווה פעולה ודרכים ליישום מדיניות להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק הישראלי עבור מוצרים ושירותים. זאת במטרה לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל, להילחם בפשיעה ובהלבנת ההון ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים."
ב-17 ביולי 2014 הגישה הוועדה את הדו"ח הסופי שלה.[8]
ב-22 באוקטובר 2014 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה,[9] וביולי 2015 הגישה לכנסת הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן.[10]
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:
ב-12 במרץ 2018 אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית.
מנהל רשות המיסים, משה אשר, ציין כי "החוק לצמצום השימוש במזומן הוא שינוי תפיסה. בפעם הראשונה גם לאזרח יש אחריות חוקית לבצע עסקאות משמעותיות לא במזומן. ככה יהיה קשה יותר להעלים הכנסות מהאוצר, מהמדינה ולמעשה מהאזרח עצמו. בסוף הכספים האלה חוזרים לאזרח. אני מצפה מהאזרחים שיבינו שבכך שהם מסרבים לשלם במזומן, הם תורמים לכלכלה בריאה, למאבק בהון השחור ולהגדלת הכספים שיחזרו אליהם".[11]
בתיקון ראשון לחוק, שנעשה במסגרת חקיקתו של חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, נוסף מוסד לגמילות חסדים לרשימת המוסד הפיננסיים שחלק מהוראות החוק אינן חלות עליהם.[12]
"מזומן" מוגדר בחוק כ"שטרי כסף ומטבעות שהם הילך חוקי בישראל, וכן מטבע חוץ". החוק מגביל את גובה התשלום במזומן המותר בעסקאות. בעסקה שמחירה עולה על 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח) יאסר על עוסק לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% ממחיר העסקה או 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים. בעסקה בין מי שאינם עוסקים, הסכום של 11,000 ש"ח במגבלה זו גדל ל-50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח, למעט לעניין סכום שמשלם אדם בעד רכישת כלי רכב, שייוותר 50,000 ש"ח). בהתאם לכך, ברכישה מעוסק של מוצר שמחירו 20,000 ש"ח ניתן לשלם במזומן לא יותר מ-2,000 ש"ח, וברכישה מעוסק של מוצר שמחירו 300,000 ש"ח ניתן לשלם במזומן לא יותר מ-11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח). החוק מפרט שמחיר עסקה הוא:
התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות; לעניין זה –
- (1) אין נפקא מינה אם חלק מהתמורה שולם שלא במזומן אלא בשווה כסף;
- (2) במכירת כמה נכסים, לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת, אלא אם כן הוסכם בין הצדדים על מכירתם בעת ובעונה אחת;
- (3) בעסקה מתמשכת לקבלת שירות יראו כל תשלום שיש לשלם באופן תקופתי מעת לעת, כמחיר העסקה;
- (4) במכר של זכות שכירות שהתמורה משולמת מעת לעת, ולא לשיעורין, יראו כל תשלום שיש לשלם כמחיר העסקה;
- (5) בעסקה שנושאה הוא מזומן, ובכלל זה הפקדה, משיכה, העברה או המרה של מזומן, לא יראו את סכום המזומן כחלק ממחיר העסקה;
בנוסף קובע החוק שבעת תשלום שכר עבודה ומתן תרומה או הלוואה שגובהם עולה על 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה, או 11,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 6,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים. במתן מתנה שגובהה עולה על 50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח), לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן בגובה העולה על 10% מסכום המתנה או 50,000 ש"ח (החל מ-1 באוגוסט 2022 - 15,000 ש"ח), הנמוך מבין השניים.
ההגבלות דלעיל אינן חלות על תשלום במזומן בין קרובי משפחה (בן זוג, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מאלה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו), למעט לעניין שכר עבודה. בנוסף, החוק אינו חל על תשלומים במזומן לרשויות המדינה (מיסים, אגרות וכדומה). בשלוש השנים הראשונות לתחולת החוק הוא לא יחול על תושבי השטחים שאינם אזרחי ישראל ועל אזרח ישראל המבצע עסקה עם תושב השטחים.
החוק קובע גם הגבלות לשימוש בהמחאות:
רשות המסים בישראל רשאית להטיל עיצום כספי על מי שמפר הוראה מההוראות הנ"ל. גובה העיצום נקבע לפי גובה התשלום במזומן המהווה את ההפרה, והוא גדל כאשר זו הפרה חוזרת. על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום. פרטי העיצום הכספי, למעט שם המפר, יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המיסים. הפרות מסוימות, גם פעוטות כדוגמת חלוקת עסקה יקרה במזומן לכמה תשלומים, חושפות את המפר גם לקנס ואף למאסר בפועל, תלוי בחומרת העבירה[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.