Loading AI tools
רב, סופר ופובליציסט ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה דעות, סופר ופובליציסט ישראלי.
הרב חיים נבון בכנס ירושלים תשע"ד | |
לידה |
25 ביוני 1973 (בן 51) רמת גן |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
תפקידים נוספים | סופר ופובליציסט |
רבותיו | הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל |
נולד ברמת גן וגדל באלקנה שבשומרון. בתיכון למד באמי"ת בר-אילן ובשנת תשנ"א החל ללמוד בישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, עד לשנת תשס"ד. במקביל ללימודיו בישיבה למד לתואר ראשון בחינוך במכללת הרצוג, ולאחר מכן לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
הרב נבון מעורב בפעילות תקשורתית מגוונת. בשנים 2001–2006 כתב טור פרשת השבוע בעיתון "מקור ראשון", ובו תובנות תורניות המשולבות באנקדוטות שמחוץ לעולם הדתי. משנת 2001 הוא כתב טור פובליציסטי בשם "טיפול נקודתי" בכתב העת "נקודה" והיה חבר מערכת העיתון. עם סגירתו של כתב העת בשנת 2010 החל הטור להתפרסם במתכונת חודשית בעיתון "מקור ראשון". כתב מאמרים פובליציסטיים גם בעיתון מעריב. בשנת 2014 החל נבון לכתוב טור שבועי במוסף התרבות "מוצש" של העיתון "מקור ראשון". הוא מופיע גם בבמות תקשורתיות נוספות.
הרב נבון מלמד תלמוד, הלכה ומחשבת ישראל בישיבת הר עציון, במדרשת לינדנבאום ובמכללת יעקב הרצוג. בעבר לימד גם במדרשת מגדל עוז והיה ראש בית המדרש החברתי במדרשת נשמת. במשך עשור (2006–2016) כיהן כרב קהילת השמשוני במודיעין. פרסם 16 ספרים, מתוכם 13 ספרים בנושאי יהדות, ושלושה ספרי פרוזה.
הרב נבון הוא תלמידו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. ערך עם אחרים את ספריו של הרב ליכטנשטיין על מסכתות טהרות, פסחים, ובבא בתרא, היה עורך משנה של ספרו קדושת אביב, ועורך של ספר הזיכרון לרב ליכטנשטיין, אשרי אדם עוז לו בך, ושל ספרו בדרשם פניך. תרגם מאנגלית את ספרו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, בכה תבכה בלילה, ואת ספרו של הרב ליכטנשטיין, תקווה לדורשיך.
ב-2012 השתתף בכנס היסוד של ארגון הרבנים "בית הלל" והיה פעיל בארגון בחודשים הראשונים לקיומו, עד שפרש מפעילות בו. משנת 2014 חבר ב"מועצת רבני צהר" - הגוף הרבני הגבוה של ארגון צהר.
נשוי לעורכת הדין יעל נבון (לבית פירר) ואב לשלושה בנים ולבת.
דעותיו של הרב נבון מתבססות על הגותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חותנו של הרב ליכטנשטיין. ספרו נאחז בסבך הוא מבוא להגותו של הרב סולובייצ'יק. בהשפעת הרב סולובייצ'יק, בולט במשנתו של הרב נבון דגש על ההלכה כמוטיב המרכזי ביהדות.
בניגוד לתפיסה הרווחת בציונות הדתית, הבאה לידי ביטוי בתפילה לשלום המדינה, מסתייג נבון מהגדרתה של המדינה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". עם זאת הוא מסתייג גם מן ההתנכרות למדינה בזרם שהוא מכנה "פוסט ציונות דתית". לדעתו, גם אם מדינת ישראל אינה "אתחלתא דגאולה" היא עדיין "אתחלתא דתקווה" - תקוות העתיד של העם היהודי ושל היהדות.[2]
הרב נבון מצדד בעמדה פוליטית ימנית-שמרנית, ואף מציין את הזיקה בינה לבין אמונה דתית.[3]
כמו כן, הביע התנגדות עזה לפעולות "תג מחיר" ולספר תורת המלך.[4]
בספרו גשר בנות יעקב עוסק הרב נבון במעמד האישה בהלכה. הוא מתאר את גישתו כעמדת ביניים בין הגישה החרדית לבין הגישה הליברלית: "נקודת המוצא של החיים הדתיים היא ההמשכיות ולא השינוי... אך החיים מזמנים לנו התפתחויות חדשות, שדורשות לפעמים מענה חדש". בעזרת הפילוסופיה השמרנית של אדמונד ברק הוא מציע מודל לבחינת הצורך בשינויים באורח החיים הדתי. "החברה הדתית משתנה; אך היא משתנה כמו עץ, ולא כמו פלסטלינה".[5]
בהשפעת הפילוסופיה השמרנית, מרבה נבון לכתוב גם על משמעותה של המסורת בחיים הדתיים - בניגוד למגמות ליברליות, אך גם בניגוד לריאקציה החרדית.[6]
בספרו שיעורי בית מנתח נבון מזווית שמרנית את משבר המשפחה בעולם המערבי, שקשור לדבריו בעיקר בהתפתחויות תרבותיות, והמאיים לדבריו על עתידה של הציוויליזציה המערבית. הוא מציע כחלופה את הגישה היהודית לחיי המשפחה, מתוך הגותו של הרב סולובייצ'יק. בניגוד לבלעדיות המיוחסת כיום לרגש הרומנטי בקשר הזוגי, היהדות דורשת בנוסף אליו גם את הממד המוסדי שבנישואין; ובניגוד להתייחסות הרווחת לנישואין כחוזה, או אפילו כהסדר רופף, היהדות רואה בהם ברית. הוא רואה את המשפחה כמוסד חיוני, לא רק מתוך שיקולים תורניים, אלא גם מכוח ותיקותו של מוסד זה (שבגישה השמרנית מהווה הוכחה לחיוניותו - שאלמלא כן לא היה שורד לאורך אלפי שנים), וגם לאור נתונים עכשוויים על השלכות קשות שיש לערעור המשפחה המסורתית.[7][8]
בספרו מכים שורשים הרחיב נבון את האמירות הללו לכדי טיעון כולל כנגד הפירוק הפוסטמודרני. לדבריו, מראשית העידן המודרני ישנו דגש גובר והולך על הבחירה האישית, בניגוד לזהות הנתונה. המגמה הזו הגיעה לדבריו לביטוי מסולף ומסוכן בעידן הפוסטמודרני. כיוון שהפוסטמודרניזם שולל כל זהות וכל מהות, העצמת הבחירה אינה מתיימרת עוד לכונן אינדיבידואל בעל עוצמה השולט בחייו, אלא מתמקדת בפירוק כל מעגלי הזהות הנתונים של האדם: העם, הקהילה, המשפחה, הזהות המגדרית והאישית - פירוק שאינו מתיימר כלל לבנות דבר חדש בתמורה. ואולם, לדברי נבון, כל מעגלי הזהות הללו אינם חיצוניים לאדם, אלא הם המכוננים את משמעות חייו; וכאשר מרוששים את האדם משורשים אלו מותירים אותו מרוקן ומנוכר.
ספרו הדיסטופי חופשי זה מתאר את הקיום האנושי בתל אביב של 2089: זהו קיום מנוכר ובודד, בתוך חברה מתפוררת, שאין בה משפחות, וקשרים אנושיים מבוססים בה על חוזים לטווח זמן מוגבל. הספר הוא ביטוי ספרותי לרעיונות שפיתח נבון בספריו הקודמים.[9]
ספרו מדינה קטנה לעם גדול עוסק בחשיבה מדינית יהודית. הרב נבון מנתח את ההתייחסויות המדיניות במקרא ובחז"ל, ומוצא בהן הגבלת תחומה של הפוליטיקה הממשלתית הכוחנית, מתוך רצון להותיר תחום נרחב יותר למעגלי הקיום הטבעיים של האדם: משפחה, קהילה, עיר ועם. הוא כורך זאת בתפישה המקראית של הברית, המוצגת כחלופה לרעיון הליברלי של אמנה חברתית. בעוד אמנה חברתית מבססת את המדינה על הסכם אינטרסים בין יחידים מבודדים, הברית היא קומה נוספת על גבי זהות לאומית קיימת. לדעת הרב נבון זוהי חלופה הן לגישה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות הפרט, והן לגישה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש בכוח המדינה כדי לכפות על האזרחים את ערכיה. מתוך גישת הברית הוא דן בסוגיות של ממשל, חברה, דת ומדינה. הרב נבון, כדבריו, "מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות, אלא בעיקר למען הדת".
הספר לא תקין מנתח את תרבות התקינות הפוליטית ומציע לה חלופה יהודית. הרב נבון מדגיש שתקינות פוליטית אינה נימוס, אלא ביטוי של תפיסת עולם שמניחה שתי הנחות רדיקליות: החברה מבוססת על מלחמת מעמדות דכאנית, והדיכוי הזה מתחולל בעיקר בשדה השפה. מכאן נגזר הצורך לנטר את השפה ולטהר אותה ללא הרף. התקינות הפוליטית יונקת ממשפחה שלמה של תיאוריות, שנבון מכנה "תיאוריות הכוח": גישות נאו-מרקסיסטיות, פוסט-מרקסיסטיות ופוסטמודרניות, המוחקות את מושג האמת כתשתית לדיון הערכי ואת מושגי הזהות והשותפות כתשתית למבנה החברתי, ושופטות את העולם האנושי כמבוסס אך ורק על מאבקי כוח. הרב נבון מנתח מקורות יהודיים קלאסיים ומנסח מתוכם תפיסת עולם חלופית, הרואה בחברה זירה של שותפות ובשפה הזדמנות לתקשורת.[10][11]
בספרו מתקרבים ורבים, שיצא לאור בתשפ"ג (2023) בעיצומו של המאבק סביב הרפורמה במשפט, טוען הרב נבון שהתהליכים ארוכי הטווח בחברה הישראלית מצביעים דווקא על התכנסות ורצף סביב מרכז כובד חברתי ורעיוני, שהוא לאומי, מסורתי וליברלי. את העימותים הקשים בחברה הישראלית הוא מציע להסביר בין היתר לאור העיקרון של "נרקיסיזם של הבדלים קטנים" - דווקא זמנים של התקרבות עלולים לעורר עימותים, עקב נקודות המפגש והחיכוך המתרבות, ובגלל הצורך של כל שבט לבדל את זהותו ולהגן עליה.[12][13]
סרטונים בערוץ של הרב חיים נבון, באתר יוטיוב
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.