Loading AI tools
הזרוע האווירית של צבא איראן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיל האוויר של הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית: نیروی هوایی ارتش جمهوری اسلامی ایران) הוא הזרוע האווירית של צבא איראן. המידע הזמין על כוחו של החיל כיום מועט. שלטונות איראן מפריזים במקרים רבים ביכולות אמצעי הנשק שברשותם בעוד מקורות המידע המערביים מזלזלים ביכולתם. במקביל אליו פועל כוח אווירי נוסף – חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית שאחראי גם על יחידת הטילים האסטרטגיים של איראן.
החיל נוצר תחילה תחת השם "חיל האוויר האימפריאלי של איראן" בשנת 1920 על ידי רזה שאה והפך למבצעי ב-1925 עם סיום אימוניהם של הטייסים הראשונים. כבר מראשית הקמתו, ניהלה איראן קשרים צבאיים עם ארצות הברית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נעשה ניסיון לרכוש מטוסים אמריקאיים, צעד שנכשל בעקבות מלחמת העולם הראשונה. עד מלחמת העולם השנייה כלל החיל בעיקר מטוסים בריטיים וגרמניים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה החלה איראן להעמיק את יחסיה עם ארצות הברית ואלה הגיעו לשיאם בשנות ה-70 של המאה ה-20 עם אספקת מטוסי F-14. בכך הייתה איראן למדינה היחידה בעולם מלבד ארצות הברית המתפעלת מטוסים אלו – שנחשבו בין המתקדמים בעולם. איראן גם חתמה על הסכם לרכישת 150 מטוסי F-16 ב-1976, אך עסקה זו לא יצאה לפועל עקב עזיבתו של השאה ועליית ח'ומייני לשלטון.
עליית ח'ומייני לשלטון הביאה לסיום הקשר בין איראן לארצות הברית ולהטלת סנקציות מצד ארצות הברית. פלישת עיראק ב-1980 ופרוץ מלחמת איראן–עיראק תפסו את החיל לא מוכן. לאחר המהלומה הראשונית, הצליח החיל להתאושש ולמלא תפקיד חשוב בתקיפות הצבא האיראני. ב-30 בספטמבר 1980 נערך מבצע חרב צרובה.
בתום המלחמה רכשה איראן מטוסי קרב מסין (מטוסי J-7 המבוססים על המיג 21) וניהלה משא ומתן עם רוסיה לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת המיג 29 והסוחוי 24 במקביל לניסיונות לתחזק ולשדרג את המטוסים האמריקאיים שברשותה. עם פרוץ מלחמת המפרץ ב-1991, ברחו מטוסים עיראקיים רבים לאיראן. למרות ההתחייבות הראשונית להחזיר את המטוסים בתום המלחמה, החליטה איראן לצרפם לחיל האוויר שלה. המטוסים כללו את הדגמים מיג 29, סוחוי 24, מיראז' F1, סוחוי 25, וכן מיג 23. בשנות האלפיים ניסתה איראן לרכוש מטוסים מתקדמים מרוסיה. הניסיונות לרכוש את מטוס הסוחוי 27 נתקלו בהתנגדות אמריקאית עזה. ישנן טענות ששתי המדינות הצליחו לבצע עסקת נשק סודית במסגרתה רכשה איראן מטוסי סוחוי 25.
לנוכח האמברגו על איראן שהטילו ארצות הברית ובעלות בריתה, נאלצה איראן לפתח תעשיית נשק מקומית. המדענים המקומיים הצליחו לייצר חלקי חילוף, לבצע שדרוגים וכן להעתיק מערכות נשק. איראן גם משתפת פעולה עם סין, ברזיל ואוקראינה בייצור מטוסים. הבולט שבהם הוא מטוס התובלה איראן-140 המבוסס על האנטונוב 140.
מטוסי תובלה וסיור
|
מסוקים
מסוקי קרב
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.