יאיר ניצני
זמר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זמר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יָאִיר נִיצָּנִי (נולד ב-22 באוגוסט 1958) הוא מוזיקאי, זמר, פזמונאי, שחקן, תסריטאי, עיתונאי, קומיקאי, מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי. חבר בלהקת "תיסלם".
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1958 (בן 66) באר שבע, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1975 |
| http://yairnitzani.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ניצני נולד בבאר שבע למרים, ילידת פולין, ולאנצו יליד איטליה, ולו שני אחים. אביו, אנצו ניצני, נמנה עם מפתחי התעשייה הכימית הממשלתית בישראל.
יאיר ניצני גדל והתחנך בבאר שבע, חיפה וסביון ובתחילת דרכו המוזיקלית השתתף בהרכב "אחוז בננה" שהופיע עם גרסאות כיסוי לשירים. בשנת 1976 התגייס לחיל התותחנים שם שירת כנהג נגמ״ש.[1] לאחר מכן המשיך את שירותו הצבאי בגלי צה"ל בתפקיד של טכנאי שידור. בתקופת שירותו בגלי צה"ל הכיר את יזהר אשדות, ששירת כעורך מוזיקלי בתחנה. השניים התחברו, הפכו לשותפים מוזיקליים ועבדו בשעות הפנאי כתקליטנים במסיבות דיסקו.[2] על החוויות שצברו כתקליטנים, השניים כתבו את השיר הפארודי "תנו לי רוק'נ'רול".[3] מאוחר יותר נפגשו השניים עם דני בסן, אשר שירת באותה תקופה בלהקת חיל האוויר. כך נוצר הגרעין של להקת תיסלם.
להקת תיסלם פרצה לתודעה הישראלית בסוף שנת 1980, עם השיר "רדיו חזק". כמה חודשים מאוחר יותר יצא גם האלבום באותו השם. לאורך כל שנות הלהקה שימש ניצני כקלידן הלהקה וכמנהל האמנותי שלה. סימן ההיכר שלו בלהקה היה ברז שהודבק למצחו. הוא כתב ללהקה מספר שירים, שהמפורסמים ביניהם הם "רדיו חזק", "פרצופה של המדינה", "תנו לי רוקנ'רול", "עוד פגישה" ו"לראות אותה היום" ו״חצבים פורחים״.
השיר "חצבים פורחים" יצא על תקליטון יחד עם השיר "אור של כוכבים" וחולק בחינם כחלק מקמפיין "מועדון חצב" (חיסכון צעיר בבנק לאומי לישראל). בחלקו השני של התקליטון היה תשדיר פרסומת של בנק לאומי עם הסלוגן "מה המצב? חצב!". השיר "חצבים פורחים" נכתב בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, לאחר שיאיר ניצני ויזהר אשדות הוטסו להופיע בפני חיילים בדרום לבנון. המראות שראו, השיחות עם החיילים ואווירת המלחמה בצפון שעמדה בניגוד גמור לאווירת החופש והניתוק בתל אביב הובילו אותם לכתיבת השיר. חוש ההומור הציני של יאיר ניצני ויכולות הכתיבה החדות שלו הביאו אותו לכתוב את "ההמנון" שביקש הבנק, תוך שהוא משחיל לתוכו את המחאה שלו ושל יזהר אשדות על מלחמת שלום הגליל.[4]
ב-23 באוקטובר 1983, לאחר הופעה בבאר שבע, הודיעו חברי הלהקה שזו ההופעה האחרונה שלהם.[5] הודעת הפירוק התקבלה בצער רב ובבכי מצד הקהל במועדון והמעריצים ברחבי הארץ.[6]
לאחר התפרקות הלהקה, בסוף 1983, השתתף יחד עם ארז טל ואברי גלעד בתוכנית הקאלט "מה יש" בגלי צה"ל ובתוכנית "העולם הערב" בערוץ 2 הניסיוני. ניצני השתתף גם בתוכנית הרדיו הקומדית הוותיקה ״יתוש בראש״. בשנים 1988–1993 הוא השתתף הרבה פעמים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", כשחקן משנה. בין השנים 1993–1995 הוא הופיע בתוכנית הסטירה אין עם מי לדבר.
בשנות השמונים התמנה ניצני למנכ"ל "הד ארצי", והיה אחראי לתגליות כמו החברים של נטאשה, נוער שוליים, אדם ועוד מספר הרכבים מצליחים שהחלו לפעול לקראת סוף שנות ה-80 וכן היה מהמעורבים בתחילת הקריירה הבינלאומית של עפרה חזה. ב-1990 עזב את "הד ארצי" והקים את "יאיר ניצני מוזיקה", שהיא חברה לטיפול בזכויות יוצרים לפרסומות.
בקריירת הסולו שלו התפרסם, בין היתר, שירו "האשם תמיד", שהתבסס על דמות פרודית על שדרן רדיו קהיר מהתוכנית "מה יש", וכן "שיר המנגל" עם השחקנית גני תמיר, שהיא גרסת כיסוי היתולית לשיר "Brother Louie" של מודרן טוקינג.
ניצני העלה תוכניות יחיד ועד שנת 2005 כתב והגיש את שלוש העונות של תוכנית הסאטירה בערוץ 10 "אחורי החדשות". משנת 2006 התחיל להנחות את תוכנית הראיונות "עושים צחוק", שהנחה בעונתה הקודמת עידן אלתרמן. ב-2007 הנחה את תוכנית הסאטירה "גלגל החדשות". ב-2008 הגיש ברדיו 99 תוכנית יומית בשם "רדיו חזק", בה אירח אומנים ישראלים. בשנת 2010 הגיש מדי יום ראשון בגלי צה"ל את תוכנית הרדיו "ציפורי לילה ולהקתן" עם יזהר אשדות. יחד עם המאמן האישי אלון גל השיק ביוני 2010 את מדיה באז, מכללה לניהול עסקי מוזיקה, בידור ומדיה.
בשנת 2011 הצטרף ניצני לפאנל השופטים של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד".[7] בנוסף, החל להגיש תוכנית שבועית בערוץ 8, במסגרת רצועת השידור "הינשופים", העוסקת בתרבות דיגיטלית ובחידושים טכנולוגיים. התוכנית זכתה בפרס הטלוויזיה של אותה השנה. עוד באותה שנה, החל ניצני לכתוב את הטור השבועי הסאטירי "מרים גבה" במוסף שישבת של "ישראל היום", אותו הוא כתב ברציפות עד ספטמבר 2023 ואשר התפרסם גם כפודקאסט שבועי.
בדצמבר 2012 החל להגיש את מגזין התרבות "קצת גבוה" בערוץ 10. ב-2014 יצא לאור ספרו "מרים גבה" - קובץ מאמרים שכתב ושהתפרסמו ב"ישראל היום", וכן החל להגיש את התוכנית "פותחים את הבוקר" בגלי צה"ל.
בשנת 2018 הנחה את העונה השנייה של התוכנית "העולם עצוב אז צוחקים" בטלוויזיה החינוכית.[8] התוכנית הייתה מועמדת לפרס האקדמיה כתוכנית התרבות הטובה לשנת 2018.
ניצני הנחה את טקס פרס אקו"ם בשנת 2021 ובשנת 2022.[9]
בשנת 2022 שיחק בעונה השנייה של סדרת הדרמה "המדובב" של YES בתפקיד ראש ארגון המאפיה, קובי אלון.[10]
בספטמבר 2023 העלה את מופע הבידור ״הולך פזור״. במופע הבכורה, שנערך במועדון הזאפה בהרצליה, התארחו עידן אלתרמן ונשיא המדינה לשעבר ראובן רובי ריבלין. ניצני הופיע במסגרת תיסלם עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בתל אביב.
ניצני נשוי לדרורית, אחותו של גולן ציפל, ולהם שלוש בנות. מתגורר בסביון.
בשנת 2014, לאחר מבצע מבצע צוק איתן, אימצה המשפחה את אלי סופר, חייל בודד ללא עורף משפחתי.[11]
אתר האינטרנט הרשמי של יאיר ניצני
יאיר ניצני, ברשת החברתית פייסבוק
יאיר ניצני, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
יאיר ניצני, סרטונים בערוץ היוטיוב
יאיר ניצני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
יאיר ניצני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יאיר ניצני, באתר Discogs (באנגלית)
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם יאיר ניצני, באתר iCast, 26 ביולי 2011
צליל מכוון – יאיר ניצני, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 28:10)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
