Loading AI tools
רב ומשורר באל-אנדלוס ובסוריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב יוסף בן יצחק בן שטנאת[1] בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.
לידה |
המאה ה־10? מרידה, ח'ליפות קורדובה |
---|---|
פטירה |
1025? דמשק, הח'ליפות הפאטמית |
מדינה | אל-אנדלוס |
תקופת הפעילות | ?–1025 |
נולד במרידה שבאל-אנדלוס למשפחה מיוחסת, אביו היה הרב יצחק בן שטנאת בן אביתור.
אבן אביתור היה מתלמידיו של רבנו משה בן חנוך בישיבת קורדובה, כשנפטר רבו התמנה בנו רבנו חנוך בן משה לראשות הישיבה, ומינויו זכה לגיבוי ולחסות מצד חסדאי אבן שפרוט. אולם לאחר פטירתו של אבן שפרוט, ערער רב יוסף אבן אביתור על הכתרתו לראשות הישיבה המקומית, כי לדבריו הייתה לו זכות קדימה למשרה זו בשל היותו יליד ספרד. בשלב מסוים של המחלוקת נידה רבנו חנוך את אבן אביתור והוא עזב את העיר. הוא נסע לרבי שמואל הכהן בן יאשיהו על מנת שיקבל אותו למרות הנידוי. רבי שמואל שקיבל את החרם דחה אותו. בשל כך נוצר סכסוך בין השניים, אך לבסוף השלימו זה עם זה. לאחר נדודים, בין היתר במצרים בה שהה תקופה ממושכת, התיישב בדמשק. בסוף ימיו השלים רב יוסף בן אביתור עם רבנו חנוך, ואף כאשר נקרתה לידיו הזדמנות להדיחו ממשרתו ולשמש בעצמו כראש ישיבת קורדובה, ויתר עליה ושלח לתומכיו מבני העיר מכתב תמיכה ברבנו חנוך, הוא נשאר בדמשק ונפטר בה.
יצירותיו התקבלו בקרב קהילות ישראל וחלקן משובץ בסידורי התפילה של עדות שונות. מבין פיוטיו, ידועים בייחוד פיוטי ההושענות שלו (הנאמרים על ידי הספרדים), ופיוט אחד "ובכן מה נהדר", ב"סדר העבודה" בתפילת יום הכיפורים בו חתם את שמו "אני יוסף בר יצחק". כמה מפיוטיו שהגיעו לאשכנז ונתקבלו בנוסח אשכנז יוחסו שם בטעות לפייטן הצרפתי רבי יוסף טוב עלם. כך לדוגמה בנוגע לסליחה לעשרה בטבת "אזכרה מצוק",[2] וליוצר לשבת הגדול "אאמיר מסתתר".[3]
בגניזת קהיר נתגלה פיוט שלו ליום הכיפורים המתחיל בשורות ”נורא עלילה/ המצא לנו מחילה / בשעת נעילה” משערים כי פיוט זה שימש כבסיס לפיוט המפורסם של משה אבן עזרא אל נורא עלילה.[4]
מלבד פיוטיו, מיוחסת לו גם כתיבת תרגום לערבית של התלמוד הבבלי עבור "מלך ישמעאל", הוא ככל הנראה הח'ליפה הפאטמי אל-חאכם, אליו היה מקורב בעת שהותו במצרים. חלק מתשובותיו בהלכה נדפסו בספרות תשובות הגאונים,[5] וישנן מסורות הלכתיות שנמסרו בשמו.[6]
היו שייחסו לו כתיבת חיבורים קבליים: מאמר בשם "סוד דרכי האותיות והנקודות" מצטט שלושה מאמרים מ"קבלת אבן אביתור", וספר קבלי בשם "ספר הנעלם" מצטט מ"פירוש לספר יצירה לר' יוסף אבן אביתור. אך יש מפקפקים בייחוס המאמרים המוזכרים אליו.[7]
הוא כתב אזהרות לחג השבועות, לפי תרי"ג מצוות; חלקן השתמרו; לדעת עזרא פליישר[8] פחות ממחציתן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.