Loading AI tools
רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך ; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.
הרב יוסף יהודה לייב בלוך | |
לידה |
13 בפברואר 1860 כ"א בשבט תר"ך ראסייני, ליטא |
---|---|
פטירה |
10 בנובמבר 1929 (בגיל 69) ז' בחשוון תר"ץ |
מקום פעילות | טלז |
תקופת הפעילות | ? – 10 בנובמבר 1929 |
השתייכות | תנועת המוסר, רבני ליטא |
תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, אמונה, השקפה, מוסר |
רבותיו | הסבא מקלם, הנצי"ב, הרב חיים הלוי סולובייצ'יק, הרב אליעזר גורדון |
תלמידיו | בניו, הרבנים זלמן שמואל בלוך, אברהם יצחק בלוך ואליהו מאיר בלוך |
חיבוריו | "שיעורי דעת", "שיעורי הלכה", סדרת "משעורי רבנו" הכוללת את סדרות המשנה "שעור דעת" ו"שעור הלכה", שיעורים שלו בגמרא מצויים ב"משעורי רבותינו" |
נולד ברוסיין. בצעירותו למד בישיבת קלם ובישיבת וולוז'ין. נשא את בתו של הרב אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. החל משנת תרמ"ב (1882) החל לעסוק בניהול ובהשגחה בישיבה. בשנת תרמ"ד (1884) החל למסור שיעור יומי קבוע. עיסוקו העיקרי לאורך כל חייו היה בלימוד תלמידי ישיבתו, ותוך כדי כך גם פיתח את גישתו הפילוסופית-מוסרית הייחודית.
השפעתו על הישיבה ועל העיר הייתה רבה. כך מתאר בוגר הישיבה ולימים נושא נכדתו, הרב מרדכי גיפטר:
עיקר מעמסת העבודה בענייני הנהלת הישיבה הייתה מוטלת על הגאון ר' יוסף ליב, שהיה מטבעו מחונן בכשרונות גדולים בהנהגה, והיה ליד ימינו של חותנו הגאון ר' אליעזר ז"ל... יש לציין את ימי הישיבה הללו (הימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה). לתקופה חדשה בחיי ישיבת טלז. יצא טבעו של הגאון ר' יוסף לייב כאחד מגדולי ראשי הישיבה שבדור וכאחד ממנהיגי הדור המיוחדים, שאליו פנו בכל ענייני הכלל. בין רבני ליטא היה הוא היחיד ומיוחד בכוח ההנהגה הנפלאה, ביושר שכלו ובתקיפות דעתו.
— מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר "דעת".
הרב בלוך דגל בתנועת המוסר, ובגינו הוכנס לימוד המוסר לישיבת טלז. בלחצו, למרות התנגדותו של חותנו ראש הישיבה, הובא לישיבה בשנת תרנ"ד (1894) הרב יהודה ליב חסמן לשמש כמשגיח, פעולה שעוררה התנגדויות ומאבקים שלא פסקו בישיבה שנים רבות.[1]
בהמשך עזב הרב בלוך את הישיבה לתקופה מסוימת,[2] ושימש ברבנות בוורנה (במחוז טלז) ושאדובה (במחוז פוניבז'). בשנת תר"ע (1910), עם פטירת רבי אליעזר גורדון, נענה להזמנה לשוב לישיבה ולעמוד בראשה וברבנות העיר. בתפקיד זה שימש כ-20 שנה עד פטירתו בתחילת שנת תר"ץ (סוף שנת 1929).
היה מיוחד בין גדולי התורה בזה שהיה רב כוחו באגדה. הוא כבש לעצמו דרך מקורית בהבנת יסודי הדת והאמונה והיה מרצה בעניינים אלה שיעורים עמוקים. מעת שנעשה לראש הישיבה לא היה צורך ב"משגיח" שישמש כרב בענייני היראה וטהרת המידות. ההלכה והאגדה היו אצלו לחטיבה אחת...
— מרדכי גיפטר, ישיבת טלז, אתר "דעת".
קובץ שיעוריו - "שיעורי דעת" כולל מאמרים בנושאים כמו: היחס בין טבע לנסים, יחסי האדם והאלוהים, תשוקה ועוד.
השקפתו של הרב בלוך הייתה נגד הציונות ופורסם מכתב שלו נגד הספר אורות. אך עם זאת שיגר מכתב לרב צבי יהודה הכהן קוק ובו משבח את התוכנית להקמת ישיבת מרכז הרב בירושלים.
במהלך תקופת כהונתו כראש ישיבה וכרבה של העיר, דחף בלוך להקים רשת של מוסדות חינוך מטעם רשת "יבנה" בעיר ובכל האזור:
כן נמצאים שיעורים ודברי תורה של הרב בלוך בספרים וקבצים תורניים שונים כגון: ספר 'כצאן יוסף, ספר חמדת צבי, ועוד.
סדרת "משעורי רבנו" (בתוכן סדרות משנה של "שעור דעת" ו"שעור הלכה"):
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.