Loading AI tools
רב ואיש חינוך ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב הלוי פילבר (נולד בכ"ז באדר תרצ"ו, 21 במרץ 1936) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי הישיבה לצעירים שעל-יד מרכז הרב, ובעבר כיהן בראשה, ולשעבר רבו של קיבוץ חפץ חיים. ממייסדי "מרחביה – האגודה לקידום החינוך התורני", שהקימה בהנהלתו את מוסדות "נועם".
לידה |
21 במרץ 1936 (בן 88) כ"ז באדר תרצ"ו תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק | משנת הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
מעסיק | ישיבת מרכז הרב, מכללה ירושלים, ישיבת ירושלים לצעירים |
תפקידים נוספים | רב קיבוץ חפץ חיים, ממיסדי הישיבה לצעירים ורשת מרחביה |
רבותיו | הרב משה צבי נריה, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב יחזקאל אברמסקי |
חיבוריו | איילת השחר, ביאורים ומקורות לאורות התשובה, חמדת ימים, מתנת חלקו ועוד |
צאצאים | שלמה פילבר |
פרסים והוקרה |
|
הרב פילבר הוא מראשוני תלמידי הרצי"ה קוק, ומראשוני פרשני הראי"ה קוק בהסמכת רבו. בעבר שימש ר"מ בישיבת מרכז הרב. מחברם ועורכם של ספרים תורניים רבים. זוכה אות יקיר ירושלים לשנת תשס"ח.
נולד וגדל במרכז תל אביב, בן לשלמה יהודה, מאנשי הציונות הדתית בעיר[1]. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ונמנה עם בכירי תלמידיו של הרב משה צבי נריה. היה בין מנהיגי שבט איתנים של בני עקיבא, שהשפיעו על התנועה בין היתר בהקמת "גרעין גחל"ת" וישיבת כרם ביבנה. בשנת תשי"ד למד ב'כרם ביבנה', וכשנה שלאחר מכן היה הראשון משבט איתנים שעבר ללמוד בישיבת מרכז הרב. בעקבותיו באו חבריו לבני עקיבא וחידשו בכך את הישיבה.
היה מקורב לרב צבי יהודה הכהן קוק, אשר שיתף אותו בעריכת כתבי אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בהקדמה לספר "עזרת כהן" בירך אותו על חלקו, וכך כתב: "ועל הברכה המיוחדת יעמוד בזה חביבי מאוד אוצר התורה ויראה טהורה ודעת קודש הרב ר' יעקב פילבר שליט"א על סיועו הגדול ממש בסדור המפתחות לעזרת כהן". בהמשך ביקש ממנו הרצי"ה שיכתוב ביאור ומבוא שיטתי לספרו של הראי"ה "אורות התשובה", בכך היה ליחיד שהרצי"ה מינה לפרש את כתבי אביו.
היה מקורב גם לרב דוד כהן ("הרב הנזיר"), וכן למד מחוץ לישיבה אצל הרבנים שלמה זלמן אוירבך ויחזקאל אברמסקי, ואצל הפרופסור נחמה ליבוביץ.
בשנת ה'תשכ"ד, ייסד, בהדרכת הרב קוק, הרב שלום נתן רענן והרב אברהם שפירא את ישיבת ירושלים לצעירים[2], ישיבה תיכונית ברוח ישיבת מרכז הרב. בשנת ה'תשכ"ה (1964) נמנה עם צוות המייסדים של מכללה ירושלים לבנות בבית וגן, ושימש שם כמרצה למחשבת ישראל במשך כ-40 שנה. בשנת תשכ"ט (1969) פרסם את המאמר "מחינוך דתי לחינוך תורני", שהעלה על סדר היום של הציבור הדתי לאומי את נושא החינוך התורני בחינוך היסודי. מאמר זה נכתב כהכנה להקמת בית הספר התורני "נעם", אותו ייסד בשנת תש"ל (1970).
בשנת תש"מ מונה לרב הקיבוץ חפץ חיים, ובשנת תשמ"ה (1985) חזר לירושלים, והקים את המכון לחקר משנת הראי"ה קוק. במסגרת המכון ערך את "אגרות הראיה" חלק ד' ואת הספר "עין אי"ה" (חיבורו של הראי"ה קוק על אגדות חז"ל בש"ס) והוציא לאור שמונה ספרים משלו. בשנים 1985–1986 העביר שיעור שבועי בטלפון ליהודי רוסיה במוסקבה, בתקופת מסך הברזל. על כך קיבל "אות הוקרה" מארגון מחניים, אשר קם במחתרת בברית המועצות, "על תרומתו לעידוד העלייה והקליטה".
הרב פילבר מעביר שיעור שבועי בכתבי הרב קוק לתלמידי ישיבת מרכז הרב, בעבר לימד גם במכללה ירושלים לבנות בבית וגן. במשך כעשר שנים כתב מדי שבוע טור על פרשת השבוע וסוגיות אקטואליות בגיליון "באהבה ובאמונה". כותב טור שבועי בעלון השבת שבתון. בנוסף מפרסם בקביעות דברי תורה באתרי החדשות ערוץ 7, אתר כיפה ואתר סרוגים.
בשנת תשס"ח הוכתר על ידי מועצת עיריית ירושלים בתואר "יקיר ירושלים". בנימוקי העיטור נכתב: "על פעילותו החינוכית בירושלים ומחוצה לה, על עיצוב דמותו של החינוך התורני, על הפצת התורה ליהודי התפוצות ועל פרסומיו הרבים – מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים".
בשנת 1960 התחתן עם צביה וסרצוג[3]. לבני הזוג שבעה ילדים. בנו, עו"ד שלמה (מומו) פילבר, היה מנכ"ל משרד התקשורת, ובעבר ראש לשכת ראש הממשלה ומנכ"ל מועצת יש"ע. בנו, הרב אהרן, הוא ר"מ בישיבת השומרון. חתנו הוא מולי (שמואל) יסלזון, לשעבר מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר ומערך הגיור.
הרב פילבר חבר בארגון רבני תורת הארץ הטובה.
הרב פילבר, אחד מפרשניו הבולטים של הראי"ה קוק, עסק לא רק במשנתו התאורטית של הרב קוק אלא ביישום בפועל של משנתו החינוכית. הוא מדגיש את שייכות העיסוק בתורה ואמירתה אצל כל אחד מעם ישראל, כשגם אצל מי שאינו מרבה בלימודה בעצמו – נוטל חלק על ידי השותפות, ומתוך ההבנה שיישום התורה בחיי המעשה הוא חלק מקיומה[4]. בהתאם, הוא רואה את תקוות החברה הישראלית בגיבושו של ציבור תורני-ממלכתי המעורה ופועל בכל תחומיה של המדינה ומשפיע מרוחו על כלל החברה הישראלית.
למימוש מטרה זו פעל בשני המישורים: מצד אחד גיבוש ציבור תורני ממלכתי על ידי הקמת מוסדות חינוך ייחודיים בכל שלבי החינוך. לצורך זה יזם והקים את הישיבה לצעירים (ישל"צ) ואת בית הספר התורני "נועם". מצד שני שאף לא להתבדל אלא להיות מעורה בכלל הציבור, "בגובה העיניים". בניסיון להתמודד עם מגמת ההתכנסות שהחלה אצל חלק מבוגרי מרכז הרב, יזם וארגן כנסים בסיסמה: "עם הפנים לכלל ישראל" וכן היה שותף, עם הרבנים יהודה עמיטל, מאיר שלזינגר ויהושע בן מאיר, להקמת "חותם", תנועה חברתית לחידוש פניה של הציונות הדתית. היה שותף להקמתם של מוסדות נוספים כמו "מכללה ירושלים" בראשות הרב יהודה קופרמן ומכון מאיר בראשות הרב דב ביגון[דרוש מקור].
על עבודתו הספרותית זכה לפרסים הבאים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.