Loading AI tools
מחלוצי העיתונות בארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845 – י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.
יצחק בן צבי גאשצינני נולד בוורשה בשנת תר"ה (1845) ועלה לירושלים בגיל 22. בירושלים נשא לאשה את שרה בת בן ציון זילברשטיין ("טלאל"). בני הזוג נמנו עם בני כולל ורשה.[1]
גאשצינני עשה את צעדיו הראשונים במלאכת הדפוס בבית המלאכה של ישראל ב"ק[2] ובשנת תרל"ב (1872) יסד יחד עם גיסו שמעלקע יוסף שמער ויעקב דוד סלוטקי בית דפוס בירושלים - השישי במספר והשלישי בבעלות יהודית. עם השנים התחלפו השותפים ועמם - שמו של בית הדפוס (שם בית הדפוס לא הוכן בגלופה אלא סודר מחדש עם כל הדפסה ולפיכך קיימות וארציות רבות לשם בית הדפוס בשערי הספרים שהודפסו בו):
שנים | שם בית הדפוס[3] | מספר הפרסומים[4] | הערות |
1872-1874 | דפוס השותפים | 27 | |
1874-1876 | דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני מו"ל האריאל | 14 | |
1876-1883 | דפוס השותפים אג"ן ויצחק גאשצינני וקומפ. | 45 | עם פירוק השותפות, המשיך דפוס אג"ן להתקיים כדפוס עצמאי |
1883-1890 | דפוס יצחק גאשצינני | 32 |
גאשצינני הוציא לאור מספר עיתונים:[5] "שערי ציון" שיצא לאור בירושלים בשנים תרל"ו- תרמ"ה, "דער היילגער אנצייגער" (עיתון יידי שראה אור בגליונות בודדים בתרמ"ז/תרמ"ח), Jerusalem - עיתון כתוב גרמנית שהופץ בחוץ לארץ.[6]
וכן הדפיס את עיתוניהם של אחרים: "עמוד היראה ועמוד התורה" של עקיבה יוסף שלזינגר ו"האריאל" שהודפס בבית דפוסו של גאשצינני בין השנים תרל"ד-תרל"ו.
עד סוף שנת תר"ן (1890) נדפסו בבית הדפוס כמאה ספרים,[7] בעברית, יידיש ולאדינו.[8] בין הספרים היה אחד פרי עטו של גאשצינני עצמו: משניות עם פירוש ותרגום אשכנזי בשם "נר נשמה".
אין ידיעות ברורות על עיסוקיו של גאשצינני לאחר סגירת בית הדפוס - ייתכן כי הפעיל מאפייה או עסק בסחר בפחם עץ.[9]
גאשצינני היה בין המתיישבים הראשונים בשכונת מחנה יהודה וכן היה שותף לניסיון-הנפל להקמת שכונת "נוה שלום" באזור בקאע.[10]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.