Loading AI tools
רב הונגרי, ר' ישעיה'לה מקרסטיר 1852-1925 מייסדה של חסידות קרסטיר, הונגריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישעיה שטיינר (מכונה ר' ישעיה'לה מקרסטיר (קערעסטירער)) (ה'תרי"ב, 1852 – ג' באייר ה'תרפ"ה, 27 באפריל 1925) היה רב ואדמו"ר בעיירה קֶרֶסטוּר על יד מישקולץ שבהונגריה, מייסדה של חסידות קרסטיר.
לידה |
1852 ה'תרי"ב זאבריו (אנ'), האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
27 באפריל 1925 (בגיל 73 בערך) ג' באייר ה'תרפ"ה בודרוגקרסטור, ממלכת הונגריה |
כינוי | רב ישעיה'לה קערעסטירער |
תקופת הפעילות | ?–1925 |
השתייכות | תנועת החסידות |
רבותיו |
רבי צבי הירש מליסקא רבי חיים הלברשטאם רבי מרדכי מנדבורנה |
תלמידיו | בנו רבי אברהם וחתן בנו רבי מאיר יוסף רובין. |
נולד ב 1852 לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). התייתם מאביו כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר שלחו ללמוד בסמיהאלי. לאחר חצי שנה חזר לליסקא ולמד שם כמה שנים, בהמשך אף מינה אותו הרבי מליסקא למשמשו. בד' בניסן ה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. כל ימיו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. כמו כן היה מתלמידי רבי מרדכי מנדבורנא, ורבי חיים הלברשטאם מצאנז, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. לאחר שנפטר רבו הוכתר על ידי רבו רבי מרדכי מנדבורנא כאדמו"ר מליסקא לצד רבי חיים פרידלנדר חתנו של רבי צבי הירש מליסקא שאף הוא הוכתר כאדמו"ר מליסקא, אך עקב מתיחות ורדיפות מצד חסידיו עבר מליסקא בהוראת רבו רבי מרדכי מנדבורנא לקרסטיר[2] שם החל להתפרסם בגלל מופתיו ונפלאותיו והמוני חסידים באו לחצרו.
נודע בעיקר כמכניס אורחים ובכך שהיה נותן צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[3].
בזיווג שני היה נשוי למרת שרה בת רבי משה שמעון ראטה אבד"ק דיורע בן רבי יואל צבי ראטה אבד"ק חוסט. בעל שו"ת "בית היוצר".
שבעה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[4]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה (אנ'); רחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[5] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".
חתנו של רבי אברהם מקרעסטיר, רבי נפתלי גרוס (בן רבי רפאל מברבשט) כיהן כאדמו"ר בדברצין[6]. ניצל מהשואה ואחרי ייסורים הגיע לארצות הברית והקים בית כנסת בקראון הייטס, וכיהן בשם קרעסטיר-ברבשט. התגורר תקופה בישראל ובסוף ימיו במיאמי. נפטר בשנת תשמ"ח (1988).
הרב שלום קרויז, מחבר ספרי שות דברי שלום, חתנו של הרב ישראל אברהם אלטר לנדא אב״ד עדעלין חתנו של רבי ישעיה, הוא האדמו"ר מאודווארי-קערעסטיר בוויליאמסבורג. בנו הרב שמואל דוד מילא מקומו. בנו הרב אלטר קרויז הוא האדמו"ר קערעסטיר מאנסי.
בסביבות שנת 2010 נסלל ושוקם השביל המוביל אל ציונו, בשנת 2012–2013 שופץ והורחב האוהל שעל קברו על ידי צאצאיו. שטח הבניין הסמוך ששימש בזמנים עברו לצורכי החברא קדישא הוסב לחדר עבור הכהנים. ובמקביל נבנה אגף עבור עזרת נשים.[7]
החל מאמצע העשור השני של המאה ה־21 הפך קברו לאתר עלייה לרגל[8][9] והחל מנהג המוני לעלות לקברו, בפרט ביום השנה למותו. בנוסף רשת הכוללים 'תורת חסד' פתחו כולל מיוחד לע"נ בנוסף, פתחו נכדיו משפחת רובין וכן משפחת פרידלנדר בתי הַכְנָסַת אורחים לאלפי יהודים המגיעים לפקוד את המקום מדי שנה ומספקים אוכל ושתייה לציבור 24 שעות ביממה במשך כל ימות השנה. במקום אף קיימים בתי מדרש לתורה ולתפילה, ומקוואות טהרה. גם הבית שבו התגורר ברחוב קושוט 67 משמש כבית הַכְנָסַת אורחים[7].
"ישיבת ישועת מרדכי" שבנחליאל קרויה גם על שמו[10].
במקביל, התפתח מנהג חלוקת מזון לעילוי נשמתו ביום פטירתו בסמוך לקברו ובריכוזים חסידיים. החל משנת ה'תשפ"א החלו לחלק מזון לעילוי נשמתו לעולי הרגל בשלוש רגלים בסביבות העיר העתיקה ובתוכה, ומאז שנת ה'תשפ"ג התפשטו מוקדי החלוקה והוקמו מהם גם בכניסה לירושלים בסביבות גשר המיתרים.
מספר ארגוני חסד הוקמו לזכרו.
בחוגים חרדיים יש המשתמשים בתמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים[11], אך לסגולה זו אין כל מקור ואדרבה הוא התנגד נחרצות לעשיית תמונות מדמותו[12].
בשנת תשע"ט הוציא המלחין שמשון ניימן שיר על ר' ישעיה שהפך ללהיט. בשנת 2019 הוציאה להקת זושא שיר עליו שנקרא "ר' שעילה"[13].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.