צַמְרִיר הַקֶּדֶד (שם מדעי: Tomares nesimachus, שם קודם: כחליל הקדד) הוא פרפר יום המשתייך למשפחת הכחליליים. כנפיו בחלקן העליון כתומות אדומות ובעלות שוליים כהים, הכנפיים בצדן התחתון מעוטרות בנקודות כתומות ושחורות, ובחלקן התחתון הקרוב לגוף הפרפר, בגוון ירוק כחול טורקיזי. המין הוגדר בשנת 1893 על ידי בחינת פרטים שנמצאו בסוריה. תפוצת המין כוללת את צפון סוריה, דרום מזרח טורקיה, לבנון, עבר הירדן וישראל.[1] המין הוא פרפר מוגן בישראל.
אזור מחיה
בישראל הוא נמצא בעיקר באזור רמות מנשה, הרי אפרים ובגליל,[2] יצחק איזנשטיין דווח בספרו אודות פרפרי ירושלים על תצפית בצמריר הקדד בשדה בירושלים במרץ 1987. במשך שנים רבות לאחר תצפית זו לא נמסר דיווח על צפייה בפרפר באזור ירושלים,[3] אך ב-2018 נצפו עשרות פריטים באתר הלאומי הקסטל שבמבשרת ציון.[4]
צמריר הקדד נמצא בישראל בנסיגה מתמדת ונמצא על סף הכחדה. בעיקר בשל פגיעה משמעותית בבתי גידולו.[5] על-כן נבחר פרפר זה להיות בארבעה עשר מיני הפרפרים המוגנים על-פי חוק.
צמריר הקדד מעופף בקרבת הצמח הפונדקאי שלו – קדד גדול-פרי. הפרפרים הבוגרים הם הראשונים להגיח מבין פרפרי היום, הם מגיחים מגלמיהם בסוף החורף עם ראשית האביב, החל מאמצע פברואר ועד אמצע מרץ. הפרפר מותאם להבשלת פירותיו של הקדד גדול-פרי שזחליו ניזונים ממנו. הזחלים מתפתחים בתוך הפירות ובכך הם מוגנים מפני טורפים ומזיקים, וגם זוכים למזון עשיר - הזחלים ניזונים בעיקר מהזרעים.
שלבי התפתחות
הביצה
הביצים מוטלות יחידות על הפרחים והעלים, בדומה למיני כחליליים אחרים היא פחוסה ומרושתת בבליטות.[1][6]
הזחל
הזחל הבוגר לבן עם נקודות צהובות ומכוסה בשערות שחורות קצרות.[1][7]
הגולם
הזחל מתגלם באדמה, הגולם צבעו חום. הוא נכנס לדיאפאוזה של עשרה חודשים עד לאביב הבא. דובי בנימיני מדווח במגדירו על גלמים שנכנסו לדיאפאוזה של שנה-שנתיים.[1][7]
השמירה על צמריר הקדד בישראל
ערך מורחב – פרפרים מוגנים בישראל
הרס בתי הגידול בשל פיתוח מואץ של שכונות וכבישים מהווה גורם משמעותי לפגיעה בצמריר הקדד. בשל פגיעה במרחב תפוצת המין במהלך העבודות לסלילת כביש חוצה ישראל (כביש 6) נשתלו שתילי קדד גדול-פרי באזור מחלף עין תות. במקום נשתלו עשרות פרטים ובסיור שנערך ב-11 במרץ 2007 דווח האקולוג ד"ר רון פרומקין על תצפית בפרט בוגר שעמד על אחד מהקדדים השתולים. עדות זו מחזקת את העמדה ששתילה מכוונת של שתילי קדד גדול-פרי עשויות לסייע בשימור צמרירי הקדד במרחב תפוצתם המשתנה,[5][8][9]
בעקבות הנסיגה המתמדת בכמות צמרירי הקדד שנצפו בבתי-גידולם, וכדי לתת הערכה מחקרית נכונה של המצב, יצאו בחודשים פברואר-מרץ בשנת 2014 כמה קבוצות של חובבים המשתייכים ל"אגודת חובבי הפרפרים בישראל" ובראשם דובי בנימיני וגיא פאר בחיפוש אחר צמרירי הקדד במופעם כבוגרים, ובמופעם כזחלים וביצים באזורים שונים ברחבי הארץ אשר בעבר נצפו בהם פרטים, ושישנם באתרים אלה קדדים גדולי-פרי. החיפוש נערך בעיקר באזור הגליל, עמק יזרעאל ורמות מנשה. הנתונים שנאספו מהווים בסיס נתונים למחקר אודות המין ומצבו באזורינו.
לקריאה נוספת
- דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 162 - 163.
- דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 203.
- יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 206–207.
- יצחק איזנשטיין, על צמחים ופרפרים בירושלים, הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל, עמ' 122.
- יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 110–111
קישורים חיצוניים
- תצפיות פרפרים - אתר דיווח ומידע
- שמירה על כחליל הקדד, ד"ר רון פרומקין
- כחליל הקדד באתר עמותת מן השדה
צפריר רינת, עשרות פרטים של צמריר הקֶדֶד התגלו בגן לאומי הקסטל, באתר הארץ, 26 בפברואר 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
