שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

לוי בן-אמתי

משורר עברי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

לוי בן-אמִתי (כ"ז באייר ה'תרס"א, 16 במאי 1901, לאחוביץ, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט"ו באב ה'תש"ם, 28 ביולי 1980, דגניה ב') היה משורר ועורך ספרות עברית.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
Remove ads

ביוגרפיה

סכם
פרספקטיבה

בן-אמיתי נולד בשם ליפא בּרֶוְודא (ברעוודא, הכתיב היידי של השם בראודא) בשנת 1901, ערב שבועות תרס"א, בעיירה לאחוביץ (אנ') שבקרבת העיר בָּרָנוֹבִיץ' (Baranovichi), באזור רוסיה הלבנה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז ברסט בבלארוס), בנם של מרדכי אלתר, צייר, צלם ובעל חנות ספרים, ונחמה לבית דרצ'ינסקי.

התחנך ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים, ולאחר מכן המשיך לחינוך כללי בבית ספר עממי בעיירתו ובתיכון בנייסביז' (לשם גלתה משפחתו בעת מלחמת העולם הראשונה).

הוא הצטרף לתנועת "החלוץ" עוד בנעוריו, בשנת 1917, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. (הוריו עלו לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, והתגוררו בתל אביב.) בארץ עבד כחמש שנים בעבודות מזדמנות כגון סלילת כבישים, בניין, חקלאות ועוד. בשנת 1926 הצטרף לקבוצת דגניה ב' שבעמק הירדן. החל משנת 1939 שימש כמורה בקיבוץ.

בן-אמיתי החל לפרסם משיריו בעיתוני תנועת העבודה בארץ כבר משנת 1925. ספר שיריו הראשון, "השבלים פנימה", נדפס בשנת תרצ"ד-1934. כשליש מהשירים בו נדפסו קודם לכן בעיתון "דבר", ובהם גם "לבי עוגב נרדם", שהוא השיר הראשון שפרסם בן-אמיתי. הקובץ נקרא על שם שיר שהוקדש ל"דבר" ונדפס בו במלאת חמש שנים לעיתון.[1]

שירתו היא שירת חלוצים יהודים צעירים השבים לארץ האבות, מתערים בה בהתלהבות והתמסרות, וכובשים את החקלאות, את הקרקע ואת הנוף. בכתיבתו שולט היסוד הסנטימנטלי, והוא אשר חיבב את שיריו גם על מלחינים. שיריו הפכו לשירים מוכרים. המפורסם שבהם הוא השיר "שדות שבעמק". בן-אמיתי הוא גם מחבר השיר אם גרעין זרעת - בטח!, אותו נהוג לשיר בתנועות הנוער במפעלים שונים, בהם יציאה לשירות בגרעיני נח"ל.[2]

בן-אמיתי ערך גם כמה קבצים ספרותיים של חבר הקבוצות. עם גילוי המגילות הגנוזות במדבר יהודה, וכת האיסיים, כתב לוי בן-אמתי ספר שירים יוצא דופן, שנשען על התגליות הללו: "ממדבר מתנה", 1962. בספרו זה משווה המשורר בין התנועה הקיבוצית לבין כת האיסיים.

היה נשוי ללאה לבית דנציגר ואב לשלושה: יובל, מיכל וחמוטל.

בשנותיו האחרונות כתב בן-אמיתי מחזור שירים לזכר אשתו: "אלגיות על מות רעיה" (נדפס בשנת 1977).

שיריו תורגמו לשפות אחדות: יידיש, פולנית, גרמנית, אנגלית, רומנית, צ'כית והולנדית.

Remove ads

ספריו

  • השִבָּלים פנימה: אגד שירים, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ד.[3]
  • לילות במצור: שירי מולדת, תל אביב: במעלה, תרצ"ז.[4]
  • בקבוצה: ט"ו שירים, תל אביב: הסתדרות גורדניה בארץ ישראל, תרצ"ח.
  • שדות שבעמק: שירים; רִשומים: תרצה טנאי, תל אביב: עם עובד, תש"י.[5]
  • אהליבה: שירים, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ט.
  • ממדבר מתנה: שירי איסיים, תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"ב 1962.[6]
  • אספי קיץ: שירים, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו.[7] (זכה בפרס אוסישקין)
  • כנרות: שירים; רִשומים: אהרן גלעדי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"א.
  • ימים וזמר: שירים, תל אביב: עקד, תשל"ה. (זכה בפרס אקו"ם לעידוד פרסום יצירה, תשל"ג)
  • אלגיות על מות רעיה, תל אביב: עם הספר, תשל"ז.
  • שירים: מבחר, תל אביב: עם עובד, תשל"ט 1979.

בעריכתו

  • לוי בן אמיתי (עורך), דגניות: משדה חיים וספרות, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ח. ("קובץ לספרות כפר")
Remove ads

לקריאה נוספת

  • 'בן־אמיתי (ברֶודָה), לוי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 85. (הספר בקטלוג ULI)
  • פינחס לנדר, 'שירת לוי בן-אמתי', מאזנים טז, 5–6 (1963), 430–432.
  • צבי לוז, 'על שירת לוי בן-אמתי', מבפנים מב, 2–3 (1980), 166–168.
  • דניאל בן-נחום, 'שירת היחיד והיחד', מאזנים נב, 1 (תשמא) 50–52.
  • צבי לוז, 'לוי בן אמיתי ז"ל: דברים על קברו', מבפנים מב, 4 (1980), 346–347.

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads