מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית. בתור מקום הולדתו של מוחמד, היא העיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכן בה מסגד אל-חראם, המסגד הראשון בחשיבותו באסלאם, שבו ניצב מבנה הכעבה, הכולל את האבן השחורה.

ערך זה עוסק בעיר מכה. אם התכוונתם למשמעויות אחרות, ראו מכה (פירושונים).

מֶכָּה
مَكَّة الْمُكَرَّمَة

פוטומונטז' של מכה
מדינה	ערב הסעודית ערב הסעודית
מחוז	מכה
ראש העיר	ח'אליד בן פייסל אל-סעוד
שטח	760 קמ"ר
גובה	277 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,385,509[1] (2022)
‑ במטרופולין	2,500,000 (2008)
‑ צפיפות	4,200 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	21°25′00″N 39°49′00″E
אזור זמן	UTC +3
http://www.holymakkah.gov.sa
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ערב הסעודית מוגדלת)   ריאד ג'דה אל-מדינה דמאם בוריידה ח'מיס מושייט איראן כווית עיראק ירדן יש. מצרים סודאן ארי. תימן עומאן איחוד האמיר. ק. המ. הפ. ים סוף מכה (למפת ערב הסעודית רגילה)   ריאד ג'דה אל-מדינה דמאם בוריידה ח'מיס מושייט איראן כ. עיראק ירדן יש. מצ. סודאן ארי. תימן עומאן איחוד האמיר. ק. המ. הפ. ים סוף מכה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כל מוסלמי מצווה לעלות לרגל לעיר (חג') לפחות פעם בחייו, ומדי שנה עולים אליה לרגל כ-17 מיליון מוסלמים. כיום מכה היא עיר מודרנית, קוסמופוליטית ומגוונת מבחינה אתנית. לפי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2022, אוכלוסיית העיר מונה כ-2.38 מיליון בני אדם, והיא העיר השלישית בגודלה בערב הסעודית לאחר הבירה ריאד ועיר הנמל ג'דה.

על פי החוקים הסעודיים, הכניסה למכה מותרת רק לבני דת האסלאם.

מקור השם

שמה המלא של העיר הוא מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה (مكة المكرمة) או בעברית – מכה המכובדת. שמה העתיק של העיר הוא "בַּכָּה".^[2][3][4] שם זה מופיע ביחס לעיר בקוראן: "הבית הקדוש הראשון אשר נועד לבני אדם הוא זה שנמצא במקום הנקרא בַּכָּה, אשר בעיר מכּה, והוא מקור של ברכה והדרכה לבני עולם ובו אותות ברורים על היותו "המקום" של אברהם. כל הנכנס אליו מוגן מרודפיו וכל מי שבאפשרותו חייב לעלות אליו לרגל".^[5] המילה "מכה" מופיעה בסורה 48:^[6][7] "אללה הוא אשר עצר בהם ובכם מלהמשיך במלחמה בתוך העיר מכּה לאחר שהשתלטתם עליהם".^[8] בערבית דרומית – השפה העתיקה של דרום חצי האי ערב – האותיות "בּ" ו-"מ" ניתנות להחלפה.^[7] במקומות אחרים בקוראן נקראת מכה "אֻם אל-קֻרַא" (أم القرى) – אם הערים.^[7]

האזור בו נמצאת מכה נקרא "פאראן" ומתייחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך. המסורות הערביות והמוסלמיות גורסות כי גבולות מדבר פאראן הם גבולות החג'אז וכי ישמעאל השתקע במקום שבו עומדת מכה כיום.^[9] יאקות אל-חמאווי, הגאוגרף הסורי מהמאה ה-12, כתב כי פאראן היא מילה עברית שהומרה לערבית וכי היא אחד משמותיה של מכה המוזכרים בתורה.^[10] ייתכן וטענות יאקות אל-חמאווי והמסורות המוסלמיות הגורסות כי גבולות מדבר פאראן הם גבולות החג'אז, מקורן בניסיון לראות את הכתוב בספר דברים, 33: 2-3 שבתנ"ך כנבואה מהתנ"ך על הנביא מוחמד( כפי שנטען בפרשנות העדה האחמדית, הפסוק עוסק במשה ישוע ומוחמד). אחת הגבעות שבפאתי העיר נקראת "תל פראן".^[10] ר' סעדיה גאון מזהה את "מֵשָׁא" המקראית^[11] עם מכה.

היסטוריה

מקורות אסלאמיים מייחסים למכה חשיבות גם בתקופה הקדם-אסלאמית, כמקום שבו בנו אברהם וישמעאל את הכעבה כמקדש לאלוהים. בנוסף, מקורות אלה נוהגים לייחס לה חשיבות כמוקד מסחר עולמי בתקופה שלפני עליית האסלאם. עם זאת, מקורות חיצוניים, כלומר כאלה שנכתבו על ידי אנשים חיצוניים לאסלאם, אינם מזכירים את מכה כלל. מחקרים מודרניים מראים כי אין כל עדויות לקיומו של מסחר דרך מכה, אלא דווקא דרך המפרץ הפרסי תחת הסאסאנים.^[12]

לאחר ההג'רה לעיר אל-מדינה, שינה מוחמד כמה מהוראותיו הקודמות, שניתנו במכה, ובהן גם כיוון פניהם של המוסלמים בשעת התפילה ("קִִיבלה"). עד אז פנו לכיוון ירושלים, ואילו מעתה, אחרי ההכרה בקדושתה של מכה ואכזבתו מעמדת היהודים שנפגש איתם במדינה, פנו למכה.^[13]

הכעבה הייתה בתקופה שלפני האסלאם מקדש אלילי. ב-629 צעד מוחמד עם 2,000 איש למכה, הקיף את הכעבה 7 פעמים, נגע במקלו באבן השחורה ואמר: "אין אלוה מבלעדי אללה". ההתנהגות המכובדת של אנשי מוחמד עשתה רושם על חלק מבני שבט קורייש והם החליטו למנותו למצביא עליהם. אז הבין מוחמד שבידו לכבוש את מכה. הוא חזר לאל-מדינה וב-630 יצא עם 5,000 לוחמים למכה, בטענה שאחד השבטים הפר את הסכם שביתת הנשק. אבו סופיאן הבין שאין טעם להתנגדות ופתח את שערי מכה. מוחמד הרג רק את ראשי אויביו וניפץ את הפסילים בכעבה, אך השאיר את האבן השחורה וציווה כי מעתה רק מוסלמים יוכלו להיכנס למכה.

עם התרחבות האסלאם לאחר מותו של מוחמד הפכה העיר לחשובה ביותר בדת האסלאמית ונהרו אליה עולי רגל רבים. השליטה עליה הייתה מקור לעימותים ולסכסוכים בין שליטים מוסלמים שונים. בשנת 1916 חוסיין בן עלי הכריז על עצמו כעל מלך חג'אז והפך עצמו לח'ליפה.

ב-12 באוקטובר 1924 נכבשה מכה בידי אבן סעוד מידי השושלת ההאשמית, ששלטה עד אז בעיר, וחוסיין הוברח מממלכתו.^[14]

עלייה לרגל - חג'

ערך מורחב – חג'

החג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה. החג' הוא העלייה לרגל השנתית הגדולה ביותר בעולם כיום. הוא החמישי מבין "חמשת עמודי האסלאם" באסלאם הסוני ואחד מאחד עשר ענפי הדת באסלאם השיעי. על פי החג' כל מוסלמי בריא בגופו מחויב לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייו, אם יש לו המשאבים הכספיים הנדרשים. כל זאת כדי לחזק את האחדות המוסלמית ואת הכניעה שלהם בפני אלוהים. מוסלמי אשר ביצע את מצוות החג' זוכה בתואר "חג'", ולעיתים כינוי זה אף מתווסף לשמו. העלייה לרגל מתבצעת בין היום השמיני ליום השנים עשר של חודש ד'ו אל-חיג'ה, החודש השנים עשר בלוח השנה המוסלמי.

כיוון שכיום ישנם בעולם כ־1.6 מיליארד מוסלמים, העיר מכה מוצפת בקהל עצום בזמן העלייה לרגל. בחודש החג' מגיעים למכה עד 4 מיליון עולי רגל. זרם עצום זה מכביד מאוד על העיר, שאינה תמיד מצליחה למנוע צפיפות גדולה, או לספק מקום מגורים לכל האורחים. מצב זה הביא לתאונות קשות וגם למקרי מוות רבים ולפציעות, בעיקר כתוצאה מרמיסה בשל צפיפות. אלו שמתים במהלך הטקסים נחשבים לקדושים שמתו על קידוש שם אללה. בשנת 1990 נרמסו למוות 1,426 אנשים במהלך מהומה שפרצה במנהרה בעיר.^[15][16] במהלך 16 השנים שלאחר אסון 1990 אירעו במכה עוד שבעה אירועים במהלך הח'ג (אנ'), שבהם נרמסו למוות עשרות עד מאות אנשים תחת רגלי הקהל. ב-12 בינואר 2006 נהרגו לפחות 346 אנשים.^[17] האסון החמור ביותר מסוג זה התרחש ב-24 בספטמבר 2015, ובו נספו לפחות 2,121 עולי רגל.

ערים תאומות

הערים התאומות של מכה הן:

• ערב הסעודית אל-מדינה, ערב הסעודית
• טורקיה איסטנבול, טורקיה
• ערב הסעודית טאיף, ערב הסעודית
• טורקמניסטן מרב העתיקה, טורקמניסטן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: מכה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מכה

• אתר האינטרנט הרשמי של מכה
• אוליבר ויינרייט, הגרדיאן, חאג' בלאס וגאס: מכה ההיסטורית נמחקת, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2012
• מכה אז ועכשיו, 128 שנות צמיחה - גלריית תמונות היסטוריות של מכה, באתר המגזין The Atlantic
• מכה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מכה (ערב הסעודית), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Mecca Region (Saudi Arabia): Places in Governorates - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
2. Barbara Ann Kipfer (2000). Encyclopedic dictionary of archaeology (Illustrated ed.). Springer. p. 342. ISBN 0-306-46158-7, 9780306461583.
3. Cyril Glassé and Huston Smith (2003). The new encyclopedia of Islam (Revised, illustrated ed.). Rowman Altamira. p. 302. ISBN 0-7591-0190-6, 9780759101906.
4. William E. Phipps (1999). Muhammad and Jesus: a comparison of the prophets and their teachings (Illustrated ed.). Continuum International Publishing Group. p. 85. ISBN 0-8264-1207-6, 9780826412072.
5. הקוראן, סורה 3 (בשורת בית עמרם), פסוקים 90–92 (תרגום אהרן בן שמש).
6. Kees Versteegh (2008). C. H. M. Versteegh and Kees Versteegh (ed.). Encyclopedia of Arabic language and linguistics, Volume 4 (Illustrated ed.). Brill. p. 513. ISBN 90-04-14476-5, 9789004144767.
7. Philip Khûri Hitti (1973). Capital cities of Arab Islam (Illustrated ed.). University of Minnesota Press. p. 6. ISBN 0-8166-0663-3, 9780816606634.
8. הקוראן, סורה 48 (בשורת הניצחון), פסוק 24 (תרגום אהרן בן שמש).
9. Sir Sayyid Aḥmad Khān (1870). A series of essays on the life of Mohammad: and subjects subsidiary thereto. London: Trübner & co. pp. 74–76.
10. Reuven Firestone (1990). Title Journeys in holy lands: the evolution of the Abraham-Ishmael legends in Islamic exegesis. SUNY Press. pp. 65, 205. ISBN 0-7914-0331-9, 9780791403310.
11. ספר בראשית, פרק י', פסוק ל'
12. בר אשר, מאיר מיכאל, חטינה, מאיר, and צ'לנוב, לילך. האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות. 2017. עמ' 27-28.
13. יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ז, עמ' 29.
14. חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ג, עמ' 480.
15. Saudis Confirm 1,426 Killed By Crush in Mecca Tunnel; Crowd Panicked When 7 Fell From Bridge
16. 1,400 Reported Killed in Mecca Tunnel Crush
17. A history of hajj tragedies