מלייט

מלייט (בקרואטית: Mljet; באיטלקית: Meleda) הוא האי הקרואטי הדרומי והמזרחי ביותר מבין האיים הגדולים בים האדריאטי. שמו של האי התפרסם בעיקר בזכות הפארק הלאומי השוכן בחלקו המערבי. בשנת 2011 התגוררו באי 1,088 תושבים, רובם המכריע קרואטים.

מלייט
Mljet

נתונים גאוגרפיים
מיקום	הים האדריאטי
קואורדינטות	42°44′42″N 17°32′06″E
שטח	98 קילומטר רבוע
אורך	37 קילומטר
רוחב	3 קילומטר
היקף החוף	135 ק"מ
נתונים מדיניים
מדינה	קרואטיה
אוכלוסייה	1,088 (2011)
אזור זמן	UTC+1
(למפת קרואטיה מוגדלת)   זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי מלייט (למפת קרואטיה רגילה)   זאגרב ספליט רייקה אוסייק זאדאר דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי מלייט

העיירה סוברה במזרח האי

גאוגרפיה

מלייט הוא אי עשוי אבן גיר ודולומיט (מינרל), שטחו 98.01 קמ"ר, ואורך חופיו 135 ק"מ. האי ארוך וצר - אורכו 37 ק"מ ורוחבו כ-3 ק"מ בממוצע. האי שוכן מדרום לחצי האי פליישץ ומצר מלייט מפריד ביניהם. בחלקו הצפון-מערבי של האי, שוכן "האגם הגדול" (Veliko jezero) שהוא למעשה שלוחה של הים האדריאטי המחובר אליו בתעלת סולינה (Soline). התעלה נחפרה על ידי הנזירים הבנדיקטינים שהתגוררו באי. במרכזו של האגם הגדול אי קטן ועליו ניצב מנזר בנדיקטיני ובו כנסייה על שם מריה הקדושה. מערבית לאגם הגדול שוכן "האגם הקטן" (Malo jezero) המחובר אליו בתעלה שאורכה כ-30 מטר. בעקבות חיבורו של האגם הגדול אל הים, מושפעים שני האגמים ממשטר גאות ומימיהם מלוחים. מעשה נוסף של הנזירים אשר השפיע על המערכת האקולוגית של האי היה הבאת נמיות כדי לחסל את הנחשים ששרצו בו. הנמיות אכן חיסלו את הנחשים, ואחר כך השמידו מיני ציפורים רבים.

היסטוריה

תושביו הראשונים הידועים של האי היו האילירים, והוא "התגלה" על ידי היוונים אשר כינוהו מליטה (ביוונית Μέλι - "דבש") בשל הדבורים הרבות באי. בשנת 35 לפנה"ס נכבש האי על ידי הרומאים ועם חלוקתה של האימפריה הרומית, נותר בשליטת האימפריה הביזנטית. במאה ה-7 הושפע האי, כמו כל דלמטיה, מהגעת השבטים הסלאבים. האי ניתן לנזירים בנדיקטינים מפוליה בשנת 1151, והנסיך הסרבי דסה (Desa) הקים עבורם את כנסיית מריה הקדושה על האי שבאגם הגדול בסוף המאה ה-12. האפיפיור אינוצנטוס ה-3 קידש את הכנסייה עם סיום הקמתה ב-1198. האי סופח באופן רשמי לרפובליקה של רגוזה (דוברובניק) ב-1410, ולמנזר באי נודעה חשיבות אזורית רבה, אך זו ירדה במאה ה-18 כאשר מרכז הקהילה הבנדיקטינית עבר לדוברובניק השכנה. ב-1809 נזנח המנזר והמבנה שימש כמשרד היערנות המקומי וכמלון החל מ-1960. בשנת 1998 הוא הוחזר לרשות הכנסייה. בשנת 1960 הוכרז חלקו המערבי של האי כפארק לאומי. הכרזה זו הביאה להגברת זרם המטיילים לאי, אך התשתית התיירותית לא התפתחה באופן מיוחד (באי רק מלון אחד), ותיירים רבים פוקדים את האי במסגרת טיולי יום מדוברובניק או מקורצ'ולה הסמוכות.

אגדה

בשמו של האי נקשרו שני יורדי ים מפורסמים - אודיסאוס והשליח פאולוס הקדוש. לפי האגדה מצא הראשון מפלט במערה באי הקרויה על שמו, לאחר שספינתו נטרפה. במערה פגש אודיסאוס את הנימפה קליפסו, בתו של אל הים פוסידון ונשאר בחברתה שבע שנים. המלון היחיד באי קרוי על שמו של אודיסאוס.

לפי פרק כ"ח במעשי השליחים פקד פאולוס הקדוש את "מליטה" בשנת 60 לאחר שספינתו נטרפה עת היה בדרכו לרומא. עם זאת, גם האי מלטה טוען כי הוא "מליטה" הנזכרת בברית החדשה. בשני האיים גם יחד קיים מפרץ על שמו של פאולוס.

גלריה

• 
  כנסית מריה הקדושה במלייט
• 
  האגם הקטן
• 
  העיירה פומנה
• 
  מראה באי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלייט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מלייט
• אתר הפארק הלאומי מלייט
• סרט קצר על מלייט באתר לשכת התיירות הקרואטית
• צילום אוויר של שני האגמים בפארק הלאומי במלייט באתר Google maps
• מאמר אודות המחלוקת באשר לזהותה של "מליטה" (באנגלית)