מרק בוניה - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for מרק בוניה.

מרק בוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרק בוניה
Marc Boegner
אין תמונה חופשית
לידה 21 בפברואר 1881
אפינאל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בדצמבר 1970 (בגיל 89)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Protestant Faculty of Theology in Paris
בית הספר האלזסי
בית הספר התיכון לקנאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כומר, מסאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נשיא עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות פרוטסטנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • חסיד אומות העולם
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדינבורו
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרק בוניהצרפתית: Marc Boegner; ‏1881 - 1970) היה כומר פרוטסטנטי, תאולוג, איש המחתרת הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים

בוניה התחנך באורליאן ולאחר מכן בפריז. הוא למד משפטים אך הטה את עניינו לדת ובשנת 1905 הוסמך לכמורה. הוא היה ראש הקהילה הכפרית של דרום (אנ') שבדרום צרפת. בשנת 1911 מונה למשרת פרופסור לתאולוגיה במוסד דתי בפריז ובשנת 1918 התמנה בתור כומר של קהילה, משרה בה החזיק עד 1952. בשנת 1928 ניהל את טקסי תקופת התענית ברדיו, והתפרסם בציבור הצרפתי. בשנת 1929 היה הנשיא הראשון של הפדרציה הפרוטסטנטית הצרפתית, תפקיד אותו מילא עד 1961.

פעילותו בתקופת השואה

בוניה היה נשיא הכנסייה הפרוטסטנטית בצרפת. עם כיבוש צרפת על ידי גרמניה, במאי 1940, עמד בוניה בראש ארגון Cimade (אנ'), ארגון סטודנטים פרוטסטנטים צרפתים, שהיה פעיל במהלך שנות מלחמת העולם השנייה נגד הכובשים הגרמנים. במאי 1941 היה בוניה הראשון שמחה על החוקים האנטישמיים של משטר וישי.

בקיץ 1941 החל בוניה במגע אישי עם נשיא משטר וישי, המרשל פטן, ראש הממשלה פייר לאוואל והממונה על העניינים היהודיים, קסאבייה ולה. הוא גינה את המדיניות האנטישמית שלהם ופעל לביטול צווים אנטי-יהודיים. בקיץ 1942 מחה בפני לאוואל על גירוש היהודים מפריז ועל גירוש ילדים למזרח בתנאים בלתי אנושיים. בספטמבר 1942 הטיף בוניה לעשרות כמרים להציל יהודים. עקב גישתו האמיצה היה חשוף להתקפות של עיתונים צרפתיים אנטישמיים.

בשנת 1942 היו בוניה ופייר-מרי גרליה נשיאי כבוד של ארגון ההצלה "ידידות נוצרית" (Amitié Chrétienne). בוניה עודד כמרים וראשי קהילות פרוטסטנטיות לפעול להצלת יהודים. בהשפעתו ניתן מחסה לאלפי יהודים, בעיקר בליון, בלה שמבון-סור-ליניון ובאזורים נרחבים אחרים. יהודים רבים אחרים הוברחו לשווייץ, בעזרת כמרים פרוטסטנטים שפעלו באזורי הגבול, בברכתו ובהשראתו של בוניה.

בוניה הציל כמאה ילדים יהודיים שברחו מגרמניה ונכלאו במחנה גירס בדרום צרפת. הוא הצליח להוציא את היהודים מהמחנה ולהסתירם כאשר המשטרה הצרפתית עמדה לגרשם לאושוויץ. עוד ארגן בוניה מקומות מסתור למשפחה יהודית במספר ערים בצרפת הכבושה, וזו שרדה במסתורים שונים עד השחרור באוגוסט 1944.

לאחר השואה

בוניה היה פעיל פרוטסטנטי בכיר ומשקיף בוועידת הוותיקן השנייה, במהלכה ניהל דיון תאולוגי עם הקרדינל אוגוסטין באה (אנ'). הוא פרסם כעשרים ספרים בצרפתית בנושאי אמונה ותאולוגיה.

בשנת 1987 הוכר בוניה על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרק בוניה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
מרק בוניה
Listen to this article