Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאפסטר (Napster) היא אחת מחלוצות התוכנה בתחום שיתוף קובצי מוזיקה בפורמט MP3, ברשת האינטרנט. התוכנה זכתה לפרסום רב בתקשורת עקב השאלות המשפטיות שהיא העלתה לגבי שיתוף קבצים ואחרי מאבק משפטי וציבורי התוכנה איבדה מכוחה ויכולתה.
מפתח | שון פנינג, שון פארקר וג'ון פנינג |
---|---|
מחזור חיים | 1999–הווה (כ־25 שנים) |
מערכת הפעלה | חוצה פלטפורמות |
סוג רישיון | תוכנה שיתופית |
קטגוריה | שיתוף קבצים |
www | |
בזמן לימודיו באוניברסיטת בוסטון נורת'איסטרן פיתח סטודנט בשם שון פנינג תוכנה אשר סרקה את רשת האינטרנט בחיפוש אחר קובצי MP3 ודיווחה על התוצאות לשרת מרכזי אשר היה מחובר לרשת האינטרנט. בעקבות תגובות חיוביות מהסביבה לתוכנה אותה פיתח, פרש פנינג במאי 1999 מהאוניברסיטה, כדי להקים את נאפסטר בעזרת חברו ושותפו העסקי שון פארקר[1]. למרות ואולי בשל הצלחתה הרבה בקרב המשתמשים, נאפסטר נהפכה די מהר ליעד לביקורת רבה מצד אמנים רבים כגון מטאליקה ויעד לתביעות רבות מצד חברות התקליטים ואיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המייצג אותן בשל העובדה ששימושה העיקרי הפר זכויות יוצרים של האמנים המיוצגים על ידה. לעומת זאת היו גם אמנים אשר תמכו בנאפסטר כגון Limp Bizkit[2]
בספטמבר 2008 רכשה רשת חנויות האלקטרוניקה האמריקאית בסט ביי את נאפסטר תמורת 121 מיליון דולר במזומן[3].
רשת זו הייתה מבוססת על שרת מרכזי שיצר אינדקס של כל השירים אשר כל המשתמשים ברשת שיתפו באותו זמן. לאחר התקנת נאפסטר על המחשב, נהפך המחשב לשרת קטן אשר ביכולתו להפוך את קובצי המוזיקה אשר מאוחסנים על המחשב הספציפי הזה, לזמינים לכל משתמשי נאפסטר. בשלב זה המחשב מחובר לכל השרתים המרכזיים של נאפסטר ומעביר להם מידע על כל קובצי המוזיקה במחשב, וכך לשרתי נאפסטר היו רשימות מלאות של כל השירים שנמצאו ושותפו על הדיסקים קשיחים שחוברו לתוכנה. כאשר משתמש היה רוצה להוריד שיר מסוים הוא הקליד את שם השיר ובחר בו מתוך רשימה של כל השירים הקיימים בתוכנה, ואז החלה ההורדה ישירות מהמחשב האחר. לדברי מפתחי נאפסטר לשיטה זו היו כמה סיבות: 1) בשלב מסוים מאגר השירים הגיע לממדים כאלה שלשום שרת מרכזי לא היה דיסק קשיח מספיק גדול שיוכל להכיל את כל השירים, או רוחב פס כדי לטפל בכל הבקשות. 2) נאפסטר גם ניסתה להשתמש בפרצה בחוק האמריקאי לגבי זכויות יוצרים אשר צוין בו כי חברים יכולים לשתף ביניהם מוזיקה. לכן הקונספט החוקי מאחורי נאפסטר היה "שכל האנשים האלו פשוט משתפים את המוזיקה עם חבריהם". בתי המשפט לא הסכימו עם ההיגיון של טיעון זה, אך זה נתן מספיק זמן לנאפסטר להוכיח שהשיטה שלה עובדת ולגדול לממדים עצומים[4]. אך עוד לפני תחילת הבעיות המשפטיות של החברה, קהילת המשתמשים יצרה אלטרנטיבה - OpenNap - גרסת קוד פתוח של הפרוטוקול שבו השתמש נפסטר, שנוצרה בתהליך של הנדסה הפוכה (Reverse Engineering). רשתות אלו המשיכו להתקיים, אפילו לאחר קריסת נפסטר.
סגירת נאפסטר עודדה פיתוח של תוכנות שיתוף קבצים חדשות דוגמת קאזה, ביטורנט ו-Emule. בניגוד לתקוות חברות ההקלטות, סגירת נאפסטר לא גרמה להפסקת שיתוף הקבצים המוגנים בזכויות יוצרים, וכיום התעבורה בתוכנות שיתוף הקבצים גבוהה מזו שהייתה בנאפסטר. איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי המשיך בניסיונותיו לעצור את שיתוף הקבצים אשר עם הזמן התפשט יותר ויותר. אחת הטקטיקות שנבחרו הייתה לתבוע משתמשים מסוימים בסכומים גבוהים, רוב המקרים האלו הגיעו להסדר מחוץ לבתי המשפט שבו שולם קנס כספי בצירוף התנצלות פומבית[7].
לאחר קריסתה, בשנת 2003 נאפסטר חזרה כשירות מוזיקה מקוון בתשלום (בדומה ל-iTunes). בשנת 2011 מוזגה נאפסטר אל תוך שירות המוזיקה Rhapsody[8].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.