Loading AI tools
אוצרת ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית שילה-כהן (2 בנובמבר 1949 – 31 באוקטובר 2020) הייתה חוקרת ואוצרת אמנות רב-תחומית, יזמית, מחדשת ומובילת דרך בתחום החינוך לאמנות. שימשה כאוצרת ומנהלת של אגף הנוער במוזיאון ישראל בירושלים, ואוצרת ראשית לאיור.
לידה |
2 בנובמבר 1949 תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
פטירה | 31 באוקטובר 2020 (בגיל 70) |
מדינה | ישראל |
נורית שילה-כהן נולדה בשנת 1949 בתל אביב, למשה שילה (אנ') (שלובסקי), ולמרים בת למשפחת גולדצוויג, שהיו ממקימי שכונת בית הכרם. שכונה ירוקה בה גדלה וגרה רוב שנותיה. בשנים 1959–1967 למדה בחטיבה ובתיכון ליד"ה. בשנים 1967–1969 שירתה בנח"ל כחלק מגרעין הצופים שאייש את היאחזות נחל סיני. בשנת 1972 סיימה תואר ראשון (B.A) בפילוסופיה יהודית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1973 סיימה תואר ראשון (B.Sc.) בביולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים. בשנת 1974 השתתפה ב-Project Zero[1] - סמסטר קיץ בבית הספר לחינוך באוניברסיטת הרווארד, בוסטון. בשנת 1974 החלה לעבוד במוזיאון ישראל. בשנת 1975 קיבלה תעודת הוראה בתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית ירושלים 1975. בין השנים 1985–1990 הייתה אוצרת האמנות הראשית במוזיאון אילת לאמנות. משנת 2005 ואילך הייתה חברת הוועד המנהל של Hands On! Europe[2] (הארגון הבינלאומי למוזיאונים לילדים ולתוכניות חינוך מוזיאליות) ושימשה כיועצת למוזיאונים שונים ברחבי העולם. משנת 2012 ואילך הייתה חברת וועדת השיפוט של Children's Museum Awards[3].
הייתה נשואה לפרופ' יהודה כהן, אם לבת ושני בנים, סבתא לשני נכדים.
בין השנים 1974–1980 עבדה כעוזרת לאוצר האמנות הראשית, תחילה לצד אלישבע כהן, ובהמשך לצד יונה פישר. התערוכות בהן הייתה מעורבת:
בין השנים 1980–1985 כיהנה כאוצרת התערוכות המיוחדות במוזיאון, לצד מרטין וייל. בין התערוכות שאצרה:
בשנת 1982 אצרה שילה-כהן את תערוכת המחקר "בצלאל של שץ 1929-1906" שלוותה בספר מחקר בעריכתה. לצדה היו מעורבים בכתיבה גדעון עפרת ויגאל צלמונה. העבודה על תערוכה זו דרשה מחקר מעמיק וכן איסוף וקיטלוג של חפצי בצלאל. מחקרה ההיסטורי סלל את הדרך להבנה מחודשת של האמנות הארצישראלית בתחילת המאה ה-20, וביסס את חשיבותו של הפרק של בצלאל של שץ להבנה של ראשית האמנות הישראלית. לצורך המחקר ואיסוף הפריטים נסעה בעולם, יצרה קשר עם אספנים חשובים ועם צאצאי היוצרים עצמם, כדוגמת בלה לבינסון, אחייניתו של בוריס ש"ץ[5]. בין הפריטים החשובים שדאגה לאתר ולהביא היה כסא אליהו, פריט נדיר ורב ערך המוצג במוזיאון עד היום[6]. ספרה משמש מקור ראשון במעלה. ומסמך היסטורי בעבור כל מי שמבקש לדעת על "בצלאל". ברבות הימים הספר אזל מן השוק והפך לפריט לאספנים.
בשנים 1990–2005 שימשה כאוצרת הראשית של אגף הנוער ע"ש רות. כמנהלת אגף הנוער ראתה בעבודתה שליחות כמחנכת לאמנות, ובאגף הנוער מקום בעל חשיבות עליונה, שנותן לדור הצעיר חשיפה ראשונה לאמנות, הן בעשייה וביצירה מעשית רב-תחומית, והן בלימוד ובהיכרות עם תולדות האמנות[7][8]. בהמשך לקחה את ניסיונה בחינוך לאמנות, בדרכים יצירתיות ומקוריות המעודדות חקר ולימוד, אל תפקידיה כמומחית –יועצת בינלאומית למוזיאוני ילדים בכל העולם. אגף הנוער היה בין המקומות הראשונים בו הוקם, ב-1980, חדר יצירה למבקרים שנקרא "המיחזור", חדר ליצירה מחומרי פסולת שונים, מהלך חדשני, מהפכני ופורץ דרך בזמנו. שילה כהן הניחה את היסוד והקימה את תוכניות הדגל של אגף הנוער, כמו: מרכז להשתלמויות מורים, "שישי במוזיאון" (תוכנית תרבות למבוגרים), "טריפתיכון" (תוכנית תלת שנתית ללימודי אמנות), "לגשר על הפער" (תוכנית משותפת ליהודים וערבים), "עלם" (תוכנית לנוער מנותק בכיכר ציון), הרבעון "משקפיים", ואחיו הצעיר "עיניים"[8]. האגף עצמו עוצב מחדש בצבעוניות עזה, ויצירות של גדולי האמנים הודפסו על קירותיו בגודל ענק לשם השראה. גישתה לצוות הייתה ניהול-על, תוך הכוונה לחלום, ליזום, לגדול במקום: "תחלמו בזהב אני כבר אדאג לכסף" נהגה לומר לצוות האגף[8]. ביוזמתה ובאישיותה הגיעה לליבם של גדולי התורמים שאגף הנוער הפך יקר לליבם, כדוגמת מרסלה ברנר (אלמנתו של מוריס לואיס), מרי רואר (בתו של קאלדר), באדי מאייר ועוד. הם תרמו ייעודית להגשמת החלומות והיוזמות המבורכות והרעננות שצמחו באגף.
Inside the Israel Museum, A Family Guide, The Israel Museum, Jerusalem, 2000
The Youth Wing from A to Z, The Israel Museum, Jerusalem, 2007
בשנים 2005–2011 שימשה כאוצרת בכירה בין-תחומית, ואוצרת האיור, ויו"ר וועדת פרס בן-יצחק לאיור ספרי ילדים מטעם מוזיאון ישראל. בין התערוכות שאצרה:
תערוכות נוספות נשארו בשלבי הכנה. אחת מהן היא "תערוכת המוות", כיצד לתווך את הנושא המורכב לילדים, דרך אמנות והמנהגים השונים והמרתקים הנהוגים במקומות שונים בעולם.
בשנת 2012 יזמה וערכה את הפקת הסרט "טדי, צריך להקים מוזיאון!" Teddy`s Museum בבימויו של גלעד טוקטלי, סרט שתיאר את הקמת מוזיאון ישראל. בתהליך העבודה על הסרט יצרה קשר עם אנשים, דוגמת קרל כ"ץ, רלף גולדמן, פרופ' בצלאל נרקיס, מרטין וייל, מרים תדמור ועוד, שהיו מעורבים בשלבי התכנון וההקמה של המוזיאון. בעקבות הראיונות שערכה עמם, בהם סיפרו על חלקם ותרומתם להקמתו של המוזיאון, נוצר מסמך היסטורי מרתק ומרגש על הקמתו של מוזיאון ישראל.
צוקרמן רכטר, אסנת, אוצרות עכשווית בישראל 1965–2010, רסלינג, תל אביב, 2020, עמ' 120–121, 202–206, 230.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.