ננו שבתאי (נולדה ב-24 בנובמבר 1975) היא משוררת, מחזאית ובמאית תיאטרון ישראלית.
עובדות מהירות לידה, מדינה ...
סגירה
ננו שבתאי היא בתם של קולין ברוצקוס והמשורר אהרן שבתאי, אחייניתו של הסופר יעקב שבתאי ונכדתם של האדריכל דוד אנטול ברוצקוס והפסיכולוגית איטה ברוצקוס. היא נולדה בירושלים וגדלה בה עד גיל 18. למדה בתיכון לאמנויות בירושלים במגמת תיאטרון. בשנים 1996–2000 למדה משחק, בימוי והדרכה במכללת סמינר הקיבוצים, בשנים 2001–2003 למדה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, וסיימה בהצטיינות את מסלול התסריטאות. בוגרת קורס הנחיית קבוצות כתיבה של מתא"ן. בוגרת תוכנית עמיתים דו-שנתית לאמנים במכללת עלמא.
החל משנת 2005 משמשת כלקטורית בהוצאת ידיעות אחרונות וכעורכת ספרים. פרסמה שירים וסיפורים בבימות שונות (עיתון 77, שבו, הו!, הארץ ועוד). סיפורים מפרי עטה פורסמו באנתולוגיות שונות מהן אחת תורגמה לצרפתית.[1]
פרסמה רשימות ביקורת ספרים במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות".
בשנת 2005 זכתה בפרס אקו"ם לעידוד היצירה על ספר שיריה "ילדת הברזל"; הספר ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות 2006.
בשנת 2024 זכתה בפרס ברנשטיין על ספר הילדים "הלטאה"; הספר ראה אור בהוצאת כתר 2023.
משנת 2015 שבתאי היא מבקרת התיאטרון של עיתון "הארץ".
שבתאי היא אם לשניים. מתגוררת בתל אביב. הייתה בזוגיות עם העיתונאי ניר גונטז', והוא אבי אחד מבניה.
- ילדת הברזל, שירים, תל אביב: משכל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2006.
- שלושה מחזות, עמדה, סדרת דְּחָק לספרות טובה, 2010.
- אח זה לא דבר שזורקים לפח, ספר לילדים, תל אביב: משכל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2013.
- ספר הגברים, רומן, הוצאת כתר, 2015[2].
- הלטאה, ספר לילדים, אייר איתי בקין, הוצאת כתר, 2023.
- השחקנית / יוסי וקסמן; תל אביב, משכל, 2007.
- אחד מאלף / מירה קדר; תל אביב: משכל, 2008.
- כעץ שתול / שמעון שוקק; הפקה והבאה לדפוס - בתיה בודנר, תל אביב: משכל, 2008.
- מים שאין להם סוף / מיכאל שיינפלד; הפקה והבאה לדפוס - בתיה בודנר, תל אביב: משכל, 2008.
- המדריך הגדול לכתיבת תסריטים לילדים / מוטי אבירם, הוצאת רימונים, תל אביב 2010.
- ננו שבתאי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ננו שבתאי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- בלוג של שבתאי בבננות
- אורנה קדוש, בא לי שכל העולם יידע את האמת על אבא שלי, באתר מעריב - כתבת ארכיון, 14 באפריל 2000
- ענת מוניץ, ריאיון: עד שאבא יתעורר, אתר הבמה, 17 באפריל 2011
- סרטון מתוך ההצגה שביימה "קורבנות החובה", יוטיוב
- עינת יקיר, הכתיבה היא ברירת מחדל, בפרויקט "קול אישה" של "בית אבי חי", 31 במאי 2012
- גילי איזיקוביץ, כתב האישום שלי נגד גברים: הסופרת ננו שבתאי מגוללת בספרה החדש את המסע האירוטי הגיהנומי שעברה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2015
- אורית מרלין-רוזנצוויג, ננו שבתאי: "התבזבזתי על חיפוש אהבה במקום דברים חשובים", באתר ynet, 11 בפברואר 2016
- רתם איזק, ננו שבתאי בכלל חשבה שהיא כותבת על אהבה, באתר את, 31 במרץ 2016
- תחיה ברק, ננו שבתאי: "הדבר האחרון שרציתי להיות הוא סופרת", באתר ynet, 20 בספטמבר 2023
מכּתביה:
- זכוכית ותאנה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2008
- תרבות וספרות: מי שכותב שירים הוא בן אדם עצוב שלא הצליח לעשות עמידת ידיים, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2008
- הֵי, סוס פוני, הו! 7, ינואר 2009, עמ' 195
- עכשיו מתחיל עידן הננו, באתר ynet, 8 ביולי 2009
- מבת אל לבית אל, באתר ynet, 31 ביולי 2009
- משיריה, באתר "מקום לשירה בלב העיר"
- אני מעשנת סיגריות ועושה יוגה, שיר, באתר "שחרזדה"
- קטע ממחזה, החברים של אנה, באתר ynet, 13 באפריל 2010
- גירוי יתר : פרוטוקול הפריון שלי, הו! 9, אפריל 2013, עמ' 64–67
- שירים: לא בתחתית; ננו זה לבד, באתר הארץ, 21 במאי 2019
- פואמה: הֲכִי מַגְנִיב הָיָה אָז לְפַרְסֵם שִׁירָה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2020
- אהרן שבתאי: "עדיף היה, למרות האכזבה, שיהיה לך מושג מציאותי יותר ביחס לאביך", באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021
על ספרה ילדת הברזל
- יצחק לאור, "בנות שנעזבו ולא גדלו", באתר הארץ, 1 בספטמבר 2006
- מאיה בז'רנו, משהו שמזכיר בלוג: יומן שירי מקוון, באתר הארץ, 1 במרץ 2006
- מנחם בן, עודף משקלה הנפשי, באתר nrg, 30 בדצמבר 2005
- דורית ויסמן, ילדת הברזל שלנו
על ספרה שלושה מחזות
"עושים את זה" - מאת תלמידי בית הספר סם שפיגל, עורכת: בתיה גור, הוצאת עם עובד, 2002.