Loading AI tools
נסיגת הכוחות המזוינים של ארצות הברית מאפגניסטן החל מ-1 במאי 2021 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן החלה ב-1 במאי והסתיימה ב-11 בספטמבר 2021[1].
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
במקביל לנסיגה, נמשכה הלחימה בין כוחות ההתנגדות הממשלתיים לארגון הטרור טליבאן. לפי ההערכות, במהלך מתקפות הטליבאן השתלט הארגון על יותר מחצי משטח אפגניסטן ואף על העיר הגדולה קנדהאר.[2][3] עד 15 באוגוסט 2021 נכבשו כל הערים הגדולות, כולל הבירה קאבול.[4] הממשלה התפוררה ולמחרת הכריז הטליבאן על סיום הלחימה תוך השתלטות על המדינה כולה וכינון חוקי השריעה.
בשנת 2011, כעשור לאחר תחילת מלחמת אפגניסטן, הודיע נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כי ארצות הברית תיסוג מאפגניסטן עד סוף 2014[5][6]. חיילים אמריקאים הוחזרו למולדת ופורק כוח הסיוע הביטחוני הבין-לאומי של האו"ם שנשלח לאזור.
במהלך שנת 2019 היו באפגניסטן אלפי חיילי ארצות הברית (המוגדרים "יועצים") וכחצי משטח אפגניסטן נשלט בפועל בידי הטליבאן.
ב־29 בפברואר 2020 חתמו ארצות הברית והטאליבן על הסכם שלום בדוחה שבקטר, על פי ההסכם שנקרא באופן רשמי "ההסכם להבאת השלום לאפגניסטן"[7] האמריקאים מתחייבים להחזיר את כל החיילים האמריקאים וכן את כוחות נאט"ו מאפגניסטן, מנגד ארגון הטאליבן התחייב למנוע השתלטות או פעילות כלשהי של ארגון אל-קאעדה באזורים שבשליטתו.[8] ואכן ארצות הברית הסכימה להפחתה ראשונית של רמת הכוח שלה מ-כ-13,000 חיילים לכ-8,600 עד יולי 2020[9][10] ולאחר מכן אף נסיגה מלאה עד 1 במאי 2021 אם הטאליבן יעמוד בהתחייבויותיו[11]. העסקה נתמכה על ידי הרפובליקה העממית של סין, רוסיה ופקיסטן.[12]
ארצות הברית השלימה את צמצום הכוחות לכ-2,500 חיילים כבר בינואר 2021. זה היה המספר הנמוך ביותר של חיילים אמריקאים באפגניסטן מאז תחילת מלחמת אפגניסטן ב-2001[13].
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן תמך בנסיגה המלאה כבר ב-2014, כשכיהן כסגן נשיא ארצות הברית בעת כהונת ברק אובמה[14]. לאחר השבעתו לנשיאות של ביידן הצהיר היועץ לביטחון לאומי בממשל החדש, ג'ייק סאליבן כי "כבר בינואר 2021 ארצות הברית תבדוק את הסכם השלום להוצאת 2,500 החיילים הנותרים מאפגניסטן עד מאי 2021".[15] חרף המאמצים של ממשל ביידן והממשל של הנשיא הקודם, דונלד טראמפ ואף של הנשיא שלפניו, אובמה הנסיגה ספגה ביקורת קשה וגורמים רבים טענו כי "אפגניסטן תקרוס לתוך עצמה" אם הנסיגה תושלם.[16]
במרץ 2021 פורסם כי הנשיא ביידן שוקל להשאיר את הכוחות האמריקאים באפגניסטן עד נובמבר 2021, ביידן טען כי לארצות הברית יהיה קשה לבצע את הנסיגה בחלון הזמן שנשאר עד היעד המקורי.[17][18]
ב-8 ביולי הודיע הנשיא ביידן על הקדמת הנסיגה ל-31 באוגוסט.
בתגובה להתקדמות המהירה של הטליבאן, שכבש אזורים רבים באפגניסטן, הודיעה ארצות הברית כי תשלח חיילים אמריקנים, על מנת לסייע לפינוי מהיר של צוות השגרירות האמריקאית שנמצא בקאבול.[19][20] לפי דיווחים, באותה העת 95% מהנסיגה הושלמו.[21]
ב-15 באוגוסט, הצבא האמריקני החל לפנות את שגרירות ארצות הברית בקאבול.[22] במקביל, עזבו דיפלומטים ממדינות אחרות.[23]
נמל התעופה בקאבול נשאר בשליטה אמריקאית ושימש לפינוי אזרחים.[24] השגריר האמריקאי נשאר.[25] היה חשש ממתקפות של דאעש.[26]
ב-26 באוגוסט התרחש הפיגוע בנמל התעופה חאמיד כרזאי שבקאבול, נהרגו 183 אנשים, בהם 13 חיילים אמריקאיים. כמו כן נפצעו מאות בני אדם.[27] בעקבות האירוע והחששות מהתקפות נוספות מצד דאעש, ארצות הברית החלה לחלוק מודיעין עם כוחות הטליבאן.[28] מבצעי הפיגוע היו מארגון הטרור דאעש.
למחרת, הופצצו 2 מטרות של דאעש באפגניסטן.[29] כחלק מההפצצות נהרגו 10 חפים מפשע בשל זיהוי שגוי.[30]
ב-30 באוגוסט הושלמה הנסיגה, עם עזיבת הכוחות האחרונים את קאבול.[31][32]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.