דונלד טראמפ

דונלד ג'ון טראמפ (באנגלית: ‏Donald John Trump^ⓘ‏^Ⓘ‏; נולד ב-14 ביוני 1946) הוא איש עסקים, יזם בנייה ופוליטיקאי אמריקאי, המכהן כנשיא ארצות הברית ה-47. טראמפ כיהן גם כנשיא ארצות הברית ה-45 בשנים 2017–2021 מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונבחר בשנית לתפקיד בבחירות 2024. הוא הנשיא השני בתולדות ארצות הברית, אחרי גרובר קליבלנד, שנבחר לשתי כהונות לא רצופות. בעבר היה גם מפיק טלוויזיה ומנחה תוכנית מציאות.

המונח "טראמפ" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו טראמפ (פירושונים).

דונלד טראמפ
Donald Trump

דיוקן רשמי כנשיא ארצות הברית ה־47, יוני 2025
דיוקן רשמי כנשיא ארצות הברית ה־47, יוני 2025
לידה	14 ביוני 1946 (בן 79) קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	דונלד ג'ון טראמפ
שם לידה	Donald John Trump
מדינה	ארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים	הבית הלבן
השכלה	בית הספר קיו-פורסט (1964) האקדמיה הצבאית ניו יורק (1964) אוניברסיטת פורדהם (1966) בית הספר וורטון (מאי 1968) אוניברסיטת פנסילבניה
עיסוק	משקיע, יזם, סופר, מנחה טלוויזיה, פוליטיקאי
תארים	בוגר במדעים
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית (1987–1999, 2009–2011, 2012–הווה) מפלגות קודמות: המפלגה הדמוקרטית (עד 1987, 2001–2009) עצמאי (2011–2012) המפלגה הרפורמיסטית האמריקאית (1999–2001)
השקפה דתית	nondenominational Christianity
בת זוג	איוונה טראמפ (1977–1990) מרלה מייפלס (1993–1999) מלאניה טראמפ (2005–הווה)
ילדים	דונלד טראמפ ג'וניור, טיפאני טראמפ, אריק טראמפ, איוונקה טראמפ, בארון טראמפ
מספר ילדים	5
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (16 בינואר 2007) מסדר אבן סעוד איש השנה של הפיננשל טיימס (2016) מסדר החופש (2020) מסדר מוחמד (2021) טיים 100 (2021) טיים 100 (2016) טיים 100 (2018) טיים 100 (2017) טיים 100 (2020) טיים 100 (2019) איש השנה של המגזין "טיים" (2024) פרס איג נובל (2020) פרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר (1991) איש השנה של המגזין "טיים" (2016) מדליית הכבוד של האליס איילנד (1986) פרס עץ החיים של קרן קיימת לישראל (1983) פרס דאבל ספיק (2019) פרס דאבל ספיק (2016) היכל התהילה של WWE (2013) היכל התהילה של בתי ההימורים (1995) מסדר האור הנשיאותי (2012) מדליית המלך עבד אל-עזיז (20 במאי 2017) מסדר זאיד (15 במאי 2025)
חתימה
https://www.donaldjtrump.com/
נשיא ארצות הברית ה־45 וה־47 20 בינואר 2025 – מכהן (6 חודשים ו־27 ימים) סגן נשיא ארצות הברית ג'יי. די. ואנס → ג'ו ביידן
20 בינואר 2017 – 20 בינואר 2021 (4 שנים) סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס → ברק אובמה ג'ו ביידן ←

טראמפ הוא בעלים של התאגיד "ארגון טראמפ" והמייסד של חברת "Trump Entertainment Resorts", העוסקת בבנייה, בהפעלת בניינים, בתי קזינו, מתקני תרבות ובתי מלון ברחבי העולם. נכון לאוקטובר 2024 הונו של טראמפ מוערך ב-7.1 מיליארד דולר אמריקאי.^[1] אורח חייו הראוותני והמנקר עיניים, וכן כמה מיוזמותיו המפורסמות הנושאות את שמו^[א] – הפכו אותו לידוען במחצית השנייה של המאה ה-20. בראשית המאה ה-21 היה גם לאישיות טלוויזיונית מפורסמת בזכות תוכנית מציאות פופולרית בהפקתו והנחייתו בשם "המתמחה", אשר שודרה בשנים 2004–2015.

בבחירות המקדימות לקראת בחירות לנשיאות ב-2016 נבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית תוך שינוי אופי המפלגה משמרני לפופוליסטי-ימני, המכונה על שמו – "טראמפיזם". בבחירות עצמן גבר על יריבתו הילרי קלינטון מהמפלגה הדמוקרטית. עם כניסתו לתפקיד מיהר טראמפ לחתום על שורת צווים נשיאותיים, בהם הצו שאסר כניסה והגירה של אזרחים ממדינות "מועדות לטרור" כלשונו, כולן בעלות רוב מוסלמי. צווים אחרים נגעו להפחתת רגולציות על עסקים והגנת הסביבה, לצד קידום חקיקה של הורדת מיסים מסיבית. במדיניות חוץ קידם מדיניות בדלנית שאותה הגדיר "אמריקה תחילה": הוא פרש ממשא ומתן בשותפות הסחר הטראנס-פסיפית ומהסכם פריז העוסק בשינויי האקלים, הטיל מכסי יבוא שעוררו מלחמת סחר עם סין, והוציא את כוחות ארצות הברית ממלחמת האזרחים בסוריה.

טראמפ התמודד לקדנציה שנייה בבחירות לנשיאות 2020, אך הפסיד למועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן.^[2] לפני הבחירות,^[3] במהלכן ואחריהן, עסקו טראמפ ורפובליקנים רבים אחרים בניסיון אגרסיבי וחסר תקדים^[4][5] להפוך את תוצאות הבחירות ולערער על הלגיטימיות שלהן בטענה להונאת בחירות נרחבת. עוד לפני הבחירות, סירב טראמפ להתחייב כי יקבל את התוצאה אם יפסיד. הוא ותומכיו הפיצו תאוריות קונספירציה, ניסו להשפיע על תהליך ספירת הקולות במדינות מתנדנדות, ולהשפיע על פקידים בצבא ובמשרדי המשפטים וההגנה להתערב בבחירות. בסופו של דבר הסתערו תומכי טראמפ על הקפיטול.^[6][7][8] פעולות אלה תוארו על ידי גורמים רבים כניסיון הפיכה.^[3][9][10] חרף דחייה של טענותיו בבתי המשפט, טראמפ המשיך לטעון שהוא ניצח בבחירות.^[11]

טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הראשון שנעצר והנשיא הראשון שנשפט, הן בבית משפט מדינתי על זיוף מסמכים עסקיים, והן בבית משפט פדרלי על החזקת מסמכי מדינה מסווגים.^[12][13] ב-2 באוגוסט 2023 הוגש כתב אישום נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020.^[14] טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח.^[15] ארבע מדינות, בהן ג'ורג'יה, ניו יורק, מקיימות הליכים פליליים נגד טראמפ ועוזריו. מדינות אחרות, כמו קולורדו ומיין, קידמו פסיקות שאוסרות עליו מלרוץ לנשיאות בתחומן בגלל תרומתו לניסיון ההפיכה, אך בית המשפט העליון פסל את הפסיקה בטענה שרק בית הנבחרים יכול לפסול מועמד בשל טענות אלו. במאי 2024 הורשע טראמפ בבית משפט בניו יורק בזיוף מסמכי תאגיד על מנת להסוות דמי שתיקה ששילם לסטורמי דניאלס, עמה קיים יחסי מין מחוץ למסגרת נישואיו.

ב-2024 נבחר בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית להיות מועמד המפלגה בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024, בפעם השלישית.^[16] תחילה התמודד מולו מטעם המפלגה הדמוקרטית הנשיא המכהן ג'ו ביידן, שניצח אותו בבחירות 2020, אך בהמשך פרש מהמרוץ ובמקומו התמודדה מול טראמפ סגנית הנשיא קמלה האריס. בבחירות עצמן גבר על האריס ונבחר בשנית לכהן כנשיא ארצות הברית. באפריל 2025 הכריז על תוכנית מכסים פרוטקציוניסטית, על סחורות שמיובאות לארצות הברית מרוב מדינות העולם, במה שכינה "יום השחרור".

טראמפ נחשב לתומך נלהב של ישראל.^[17][18][19] כנשיא אמריקאי, מוביל קו פרו-ישראלי מובהק ותמך בישראל בקנה מידה היסטורי. מבין מהלכיו: הכרה בירושלים כבירת ישראל, הכרת הריבונות הישראלית ברמת הגולן, הובלת הסכמי אברהם. בנוסף, נקט קו תקיף נגד איראן, שפרש מהסכם הגרעין עם איראן והורה לחסל מספר בכירים בכוחותיה. טראמפ מינה תומכי ישראל מובהקים למשרות בכירות בממשל.^[20][21] כמו כן, לאחר בחירתו לקדנציה שנייה וברקע מלחמת חרבות ברזל אפשר לישראל לרכוש חימושים שממשל ביידן עיכב.^[22] ב-22 ביוני 2025 הורה על תקיפת שלושת מתקני הגרעין של איראן בפורדו, באספהאן ובנתנז.^[23]

ראשית חייו

דונלד טראמפ נולד ב-14 ביוני 1946 ברובע קווינס שבניו יורק, למשפחה חברת הכנסייה הפרסביטריאנית האמריקנית (אנ').

אביו, פרד טראמפ, נולד ב-1905 בקווינס להורים שהיגרו מגרמניה. כשהיה בן 15, נכנס פרד לנעליהם של הוריו בעסקי הנדל"ן, והקים עם אמו את הארגון "Elizabeth Trump & Son" שהפך לחברה כשהיה בן 22. הוא בנה בשנות ה-20 דירות בקווינס, שנמכרו במחיר זול לתקופתן. בתחילת שנות ה-30 הכיר את מרי מקלוד, ילידת סקוטלנד,^[24] והשניים נישאו בינואר 1936 בכנסייה פרסביטריאנית. הזוג התגורר בשכונת ג'מייקה בקווינס. ב-1937 ילדה מרי את מריאן טראמפ, ב-1938 נולד פרדריק ג'וניור, ב-1942 נולדה אליזבת, ב-1946 נולד דונלד, וב-1948 נולד רוברט. דונלד ואחיו נטבלו, חונכו ואושררו כפרסביטריאנים, ולמדו בילדותם בבית ספר של יום ראשון.

טראמפ באקדמיה הצבאית בניו יורק, 1964

במהלך מלחמת העולם השנייה בנה פרד צריפים לצורכי המאמץ המלחמתי, ולאחר המלחמה התרחבה פעילותו והוא בנה בתים למשפחות של ותיקי המלחמה. בילדותו של דונלד, שיתף אותו אביו לעיתים תכופות בהחלטותיו העסקיות ואף נתן לו לעזור לפועלים בבניית המבנים. בצעירותו רצה דונלד להיות שחקן בייסבול מקצועי. בגיל 13, בשל בעיות משמעת, החליט אביו להכניסו לתוכנית של האקדמיה הצבאית בניו יורק, שבה למד במשך 5 שנים.^[25] הוא מונה שם לתפקיד קפטן של מחלקה ולקצין אימונים של גדוד וצעד בראש מצעד צבאי במנהטן לציון יום קולומבוס ב-12 באוקטובר 1963.^[26]

בעודו בקולג' היה מעורב בפרויקטים של חברת הנדל"ן של אביו. באוגוסט 1964 החל ללמוד באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, ובשנתו השלישית עבר ללמוד כלכלה בבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, לימודים שסיים ב-1968.^[27] בעת לימודיו הוא קיבל זימון להתגייס לצבא ארצות הברית במסגרת הגיוס הנרחב למלחמת וייטנאם, אך קיבל פטור בשל לימודיו האקדמיים ומסיבות רפואיות.^[28] בשנת 1966 הוא נחשב כשיר לשירות צבאי על סמך בדיקה רפואית, וביולי 1968 סיווג אותו ועד גיוס מקומי ככשיר לשרת. באוקטובר 1968 סווג "1-Y: דחייה רפואית מותנית". בשנת 1972 סווג מחדש בתור "4-F עקב דורבנות עצמות (אקסוסטוזיס^[29])" ברגלו, מה שפסל אותו לצמיתות משירות בצבא האמריקאי.^[30] באותה שנה מכר מתחם דירות בסינסינטי שבאוהיו, שאותו רכש אביו עשור קודם לכן והפקיד אותו כאחראי על פתיחתו מחדש, תמורת 6.75 מיליון דולר.

במהלך שנות השבעים הצטרפה משפחת טראמפ לכנסיית השיש הרפורמית של מנהטן, אחת מהכנסיות הפרוטסטנטיות הראשונות שהוקמו באמריקה הצפונית (ב-1628). נורמן וינסנט פיל היה לכומר המשפחה עד פטירתו ב-1993 וטראמפ הגדיר אותו בתור מנטור שלו.^[31] עם זאת, ב-2020 הודיע טראמפ כי אינו מזדהה עוד עם הכנסייה, ורואה את עצמו כנוצרי בלתי-זרמי.^[32]

אחיותיו של דונלד לא עודדו להיכנס לעסק המשפחתי על ידי אביהן, שנפטר ב-1999. מריאן טראמפ בארי כיהנה כשופטת בכירה בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה עבור הציר השלישי, המכסה את דלאוור, ניו ג'רזי ופנסילבניה; תפקיד אליו מונתה בידי הנשיא ביל קלינטון.^[33] אליזבת טראמפ-גראו עבדה כעוזרת מנהלית בבנק.^[34] האח הבכור, פרד טראמפ ג'וניור, נכנס לעסק המשפחתי, הסתכסך עם אביהם התובעני ועזב כדי להיות טייס בחברת תעופה. ב-1981, בגיל 43, הוא מת מאי-ספיקת לב בעקבות שתייה מופרזת ואלכוהוליזם; גורל שדונלד טראמפ מייחס לו את הימנעותו מאלכוהול ומעישון. האח הצעיר, רוברט, נכנס גם הוא לעסק המשפחתי והפך למנהל. הוא נפטר באוגוסט 2020.^[35]

קריירה

קריירה עסקית

טראמפ עם מודל אדריכלי של גורדי שחקים, 1985

לאחר לימודיו, המשיך טראמפ בפעילות בחברת הנדל"ן של אביו, שהתמקדה בהשכרה למעמד הביניים בברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. ב-1971 עבר למנהטן. הוא הפך באותה שנה ליו"ר החברה ושינה את שמה לארגון טראמפ. הוא החל לעבוד על פרויקטים גדולים יותר, כשהוא משתמש בעיצוב אדריכלי ראוותני. הוא זכה לתשומת לב ציבורית לראשונה כשהואשם ב-1973 על ידי מחלקת המשפטים של ארצות הברית בהפרות של החוק לדיור הוגן (Fair Housing Act), על הפעלה וניהול של 39 בניינים. טראמפ דחה את ההאשמה, וטען כי היא נובעת מגודל החברה, ומן הרצון לאלץ אותה להשכיר למקבלי קצבת רווחה. בשנת 1975 הגיעו הצדדים להסכם פשרה בנושא.^[36]

בין הפרויקטים שבהם היה מעורב כלולים מגדל טראמפ ומגדל טראמפ העולמי בניו יורק, בניין טראמפ בניו יורק שאותו רכש ושיפץ, טראמפ פארק אווניו שהסב לבניין דירות למגורים, מלון וקזינו טראמפ פלאזה, מלון וקזינו טאג' מהאל ומלון וקזינו טראמפ קאסל באטלנטיק סיטי, מלון פלאזה בניו יורק אותו רכש ב-1988 ומכר ב-1995, מלון טראמפ בלאס וגאס, אתר הנופש מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' וכן אתרי נופש ומגרשי גולף בעולם. שש פעמים לאורך הקריירה שלו נקלעו חברות בבעלותו לחדלות פירעון ונכנסו להליכי פירוק.^[37] טראמפ היה מבעלי הארגון שערך את תחרויות מיס תבל (מיס יוניברס) וכן תחרויות מיס ארצות הברית ומיס ארצות הברית הצעירה. ב-1983 רכש את קבוצת הפוטבול ניו ג'רזי ג'נרלס מליגת ה-USFL. הוא פעל לקידום הליגה כמתחרה משמעותית של ליגת ה-NFL והוביל תביעת נזיקין נגד ה-NFL על בסיס הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים. מאמציו לא נשאו פרי והליגה חדלה לפעול ב-1986.^[38]

מיזם נוסף של טראמפ היה "אוניברסיטת טראמפ" שבמסגרתה הועברו סמינרים בנושאי נדל"ן. נגד המיזם ונגד טראמפ עצמו הוגשו מספר תובענות ייצוגית וכן תביעה ממחלקת החינוך של מדינת ניו יורק באשמת שימוש בלתי חוקי בשם "אוניברסיטה" והונאת הלקוחות. התביעות הסתיימו לאחר בחירתו לנשיאות בפשרה שבמסגרתה הסכים טראמפ לשלם 25 מיליון דולר לסטודנטים ולמדינת ניו יורק.^[39] בשנת 1995 הוא הקים תאגיד הנפט טראמפ שתוך זמן קצר עברה לעסוק במחצבות במדגסקר ואחר כך בתחומים אחרים.

בטלוויזיה ובקולנוע

טראמפ הופיע במספר סרטי קולנוע בהופעות אורח בתפקיד עצמו, בהם "שכחו אותי בבית 2", "וול סטריט 2 - הכסף מדבר", "זולנדר", "שבועיים מראש", "השותפה" ו"תשוקה אחרת" ("Ghosts Can't Do It"). על משחקו ב"תשוקה אחרת" זכה ב-1990 בפרס פטל הזהב לשחקן המשנה הגרוע ביותר.^[40] יחד עם מארק בארנט הפיק את תוכנית המציאות "המתמחה" המשודרת ברשת NBC משנת 2004. טראמפ הנחה את התוכנית ב-11 העונות הראשונות שלה, עד 2015. בתוכנית מתמודדים המתחרים זה בזה במשימות הקשורות למהלכים כלכליים והפרס לזוכה הוא משרה באחד הפרויקטים של קבוצת טראמפ. בתפקידו זה התפרסם במשפט "You're fired" (את/ה מפוטר/ת) למועמד המודח. על חלקו בתוכנית היה מועמד פעמיים לפרס אמי ב-2004 וב-2005. שמו הונצח ב-2007 בשדרת הכוכבים של הוליווד.^[41]

הונו ונכסיו

מלון טראמפ בלאס וגאס שחלונותיו מחופים בזהב 24 קרט

טראמפ הוא ככל הנראה הנשיא המיליארדר הראשון של ארצות הברית, ובפרט העשיר ביותר.^[42] היקף הונו המדויק אינו ידוע ונתון במחלוקת. ב-2005 ראה אור ספרו של טימותי אובריאן "TrumpNation: The Art of Being The Donald". בספר נכתב כי שווי הונו ונכסיו של טראמפ מסתכם ב-150 עד 250 מיליון דולר, וכי הוא "מיליונר" ולא "מיליארדר", כפי שטוען טראמפ. בתגובה, הגיש טראמפ תביעת הוצאת דיבה נגד המחבר. ב-17 ביולי 2009 דחה בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי את התביעה, וקבע כי אובריאן לא הוציא את דיבתו של טראמפ כשטען כי שווי הונו ונכסיו נמוך בהרבה מאשר טראמפ טוען. בית המשפט לא דן בשאלת היקף הונו האמיתי של טראמפ.

באוקטובר 2016 העריך המגזין "פורבס" את הונו ונכסיו של טראמפ בסכום של 3.7 מיליארד דולר, ירידה של 800 מיליון דולר לעומת השנה הקודמת.^[43] טראמפ עצמו העריך ביוני 2015 כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר. טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, כך שלא ניתן לדעת בוודאות בכמה מוערך הונו.^[44] באפריל 2020 העריך המגזין את הונו ב-2.1 מיליארד דולר.^[43] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב-2016 חשף הניו יורק טיימס חלק מטפסי המס של טראמפ בשנת 1995 שמהם עלה כי הוא הפסיד 916 מיליון דולר באותה שנה.^[45] הדבר אפשר לו לנכות הפסדים אלה במהלך השנים הבאות ולהימנע מתשלום מס. במהלך אחד מהעימותים הנשיאותיים אמר טראמפ שלא שילם מס כי הוא חכם.^[46] ב-28 בספטמבר 2020 פרסם הניו יורק טיימס כי טראמפ שקוע בחובות של 421 מיליון דולר, כי בשנים 2016–2017 שילם מס הכנסה לאומי בסך 750 דולר, וכי ב-10 מתוך 15 השנים האחרונות לא שילם מס הכנסה כלל.^[47] במאי 2024, הוערך הונו בסך של 7 מיליארד דולר.

המרוץ לנשיאות 2016

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016

טראמפ עם בתו איוונקה, נואם במהלך קמפיין הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית, 2016

סמליל קמפיין טראמפ בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית

טראמפ הביע עניין בהגשת מועמדות למרוץ לנשיאות ב-2012 מטעם הרפובליקנים, ונחשב לאחד המועמדים הפוטנציאליים הבולטים בבחירות המקדימות של המפלגה ב-2012.^[48] עם זאת, הוא הודיע במאי 2011 כי אין בכוונתו להתמודד לבחירות הקרובות לנשיאות, שנערכו שנה וחצי מאוחר יותר.

ב-16 ביוני 2015 הודיע על התמודדותו בבחירות לנשיאות ב-2016 מטעם המפלגה הרפובליקאית תחת הסיסמה "Make America Great Again".^[49] הצהרתו בעת אירוע השקת הקמפיין שלו לנשיאות במגדל טראמפ, שיבנה חומה בין מקסיקו לארצות הברית, וכן כי חלק מהמהגרים הלא-חוקיים שמגיעים לארצות הברית ממקסיקו מביאים סמים ופשע וכוללים אנסים, חוללה הדים בתקשורת ובמערכת הפוליטית האמריקאית, וספגה גינויים גם מחברי מפלגתו, בהם ג'ב בוש, ריק פרי, מרקו רוביו ומיט רומני.^[50] בהמשך נמתחה עליו ביקורת על שתקף את סנאטור ג'ון מקיין, שלטענתו אמר ש-15,000 האנשים שבאו לעצרת טראמפ הם משוגעים, באומרו כי בעיניו מקיין, שנפל בשבי במלחמת ויינטאם, אינו גיבור מלחמה, וכן בקריאתו בדצמבר 2015 לאסור על מוסלמים להיכנס לארצות הברית עד שהממשל ינתח סקרי דעת קהל בעולם המוסלמי שלפיהם רוב המוסלמים מצהירים על שנאת אמריקאים ויחליט כיצד להתמודד עם כך.^[51] האפיפיור פרנציסקוס טען כי מי שמציע לבנות חומות ולא גשרים, איננו נוצרי.^[52] טראמפ השיב שהתבטאות האפיפיור היא מחפירה ושלאף מנהיג ובפרט למנהיג דתי אין זכות לפקפק באמונתו של אחר.^[53]

מועמדות המפלגה הרפובליקנית

טראמפ נהנה מהובלה מתמדת בסקרים בין מועמדי המפלגה הרפובליקנית ובהיקף הסיקור התקשורתי לאורך הקמפיין לנשיאות. הצהובון נשיונל אינקוויירר התגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריביו מהמפלגה הרפובליקנית ועל פי עדות העורך הראשי באותו זמן העיתון אף סייע באופן פעיל להשתיק ידיעות שעלולות היו לפגוע בטראמפ.^[54] בבחירות המקדימות שהחלו בפברואר 2016 הוא סיים שני באסיפות הבחירה באיווה (לאחר טד קרוז) וראשון בפריימריז בניו המפשייר, בפריימריז בקרוליינה הדרומית ובאסיפות הבחירה בנבדה. גם בבחירות ב-13 מדינות שנערכו ב-1 במרץ, "יום שלישי הגדול", זכה טראמפ במספר הקולות הגדול ביותר מבין המועמדים.^[55] במהלך הקמפיין זכה לתמיכתם של בכירים רפובליקנים כגון שרה פיילין, כריס כריסטי, רודי ג'וליאני וג'ף סשנס, אם כי רוב הממסד הרפובליקני הסתייג ממועמדותו, הן בגלל עמדותיו וסגנונו, והן משום החשש שדמותו תקשה על המפלגה לנצח בבחירות.

במאי 2016 ניצח באופן מכריע באינדיאנה. בעקבות כך פרשו טד קרוז^[56] וג'ון קייסיק מהמרוץ וטראמפ נותר המועמד היחיד במפלגה הרפובליקנית.^[57] ב-26 במאי 2016 הצליח טראמפ לעבור את רף הצירים הדרוש להבטחת מועמדותו, ובוועידת המפלגה ביולי 2016 הפך למועמדה הרשמי לנשיאות. כמה ימים קודם לכן בחר במושל אינדיאנה מייק פנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא.^[58]

מערכת הבחירות הכלליות

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה, אוגוסט 2016

שיחת חפיפה ראשונה עם הנשיא ברק אובמה, בחדר הסגלגל של הבית הלבן וברקע שולחן הרזולוט הנישאותי

התמודדותו של טראמפ הייתה יוצאת דופן בשל ההתקפות רבות שספג מהתקשורת ומיריביו ובשל תגובותיו החריפות להתקפות אלה. במהלך ריאיון לרשת CBS, אמר בהקשר של מוסלמים, שאף על פי שאינו אוהב אפיון (profiling), הגיע הזמן להתחיל לחשוב עליו, כפי שהוא מבוצע בהצלחה בישראל ובמדינות אחרות.^[59] במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית נאמו הוריו של חייל מוסלמי אמריקאי שנהרג בעת שירותו בעיראק, ותקפו את טראמפ על דבריו.^[60] טראמפ התבטא באופן חריף בעיקר נגד המתמודדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, וכינה אותה לאורך הקמפיין "הילרי המושחתת" (Crooked Hillary). הוא נקט בכינויי גנאי גם כלפי יריביו במרוץ הרפובליקני, כמו "מרקו הקטן" (סנאטור מרקו רוביו) ו"טד השקרן" (סנאטור טד קרוז). הצהובון נשיונל אינקוויירר, שהתגייס למען טראמפ, פרסם ידיעות חסרות בסיס שהכפישו את יריבתו קלינטון וטענו בין היתר שנותרו לה 6 חודשים לחיות.^[54]

ב-8 באוקטובר 2016 הודלפה קלטת וידאו משנת 2005, שבה נשמע טראמפ משוחח עם העיתונאי בילי בוש תוך שימוש בשפה גסה. בין היתר נשמע אומר כי הוא מנשק נשים "בלי לחכות", ושכ"כוכב" הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לנשים, לרבות אחיזה באיבר מינן.^[61] לאחר פרסום ההקלטה, התנצל טראמפ^[62] וטען שהדברים הם בגדר "שיח גברים בחדר הלבשה" (locker room talk). על-אף הביקורת והמבוכה במחנה הרפובליקני, הבהיר טראמפ כי אין בכוונתו לפרוש.^[63] בהמשך אוקטובר, נערכו מסיבות עיתונאים של כ-15 נשים, שטענו שטראמפ הטריד אותן מינית במהלך שלושים השנים האחרונות. הוא הכחיש את הטענות נגדו וטען כי אנשי הקמפיין של הילרי קלינטון, אנשי תקשורת ואחרים גייסו את הנשים כדי להוציא את דיבתו רעה,^[64] והזכיר שטענות על ניצול מיני הושמעו גם כלפי הנשיא ביל קלינטון, בעלה של יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

בבחירות לנשיאות, שנערכו ב-8 בנובמבר 2016, קיבל טראמפ 46.1% מהקולות, 2.9 מיליון קולות פחות מיריבתו, אך ניצח ב-30 מדינות שהעניקו לו 306 מתוך 538 אלקטורים (57%), ונבחר לנשיא ה-45 של ארצות הברית. לאורך מסע הבחירות הובילה קלינטון במרבית הסקרים^[ב], ועל כן ניצחונו של טראמפ התקבל בקרב רבים בתקשורת ובציבור בהפתעה.^[65][66] טראמפ הוא הנשיא החמישי שנבחר מבלי שקיבל את רוב קולות הבוחרים (קדמו לו ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, בנג'מין הריסון וג'ורג' ווקר בוש^[67]), והנשיא הראשון ללא ניסיון פוליטי או צבאי קודם. טראמפ היה בהשבעתו הנשיא המבוגר ביותר בעת בחירתו, בן 70 ושבעה חודשים (בשיא הקודם החזיק רונלד רייגן, שהיה בן 69 בראשית כהונתו, מחליפו ויריבו העיקרי בבחירות, ג'ו ביידן שבר את שיאו והושבע בגיל 78). הוא האדם העשיר ביותר שנבחר לנשיאות, עם הון אישי בשווי של 4.5 מיליארד דולר (בשיא הקודם החזיק ג'ורג' וושינגטון).

כהונתו הראשונה כנשיא ארצות הברית (2017–2021)

ערך מורחב – טראמפיזם

טראמפ נשבע אמונים, 2017

הזוג טראמפ מלווה לשלום את הזוג אובמה בסיום טקס ההשבעה, 2017

טראמפ נושא את נאום ההשבעה לנשיאות ארצות הברית, 20 בינואר 2017

ב-20 בינואר 2017 הושבע לנשיא על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, ונכנס רשמית לתפקיד.^[68][69] ביוזמתו של טראמפ השתתף בטקס ההשבעה, בנוסף לכומר, גם רב (מרווין האייר) שנשא בו דברים. טראמפ מינה את הגנרלים ג'יימס מאטיס וג'ון קלי למזכיר ההגנה ומזכיר ביטחון המולדת בהתאמה, את הסנאטור ג'ף סשנס לתובע הכללי, ואת רקס טילרסון למזכיר המדינה (בין לבין בעקבות המלצה של ג'יימס בייקר למנותו^[70]). בהמשך מינה טראמפ את יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ריינס פריבס לראש סגל הבית הלבן, את מנהל מערכת הבחירות שלו, גנרל מייקל פלין ליועץ לביטחון לאומי. את סטיב באנון, בתו איוונקה טראמפ, חתנו ג'ארד קושנר ומנהלת הקמפיין שלו קליאן קונוויי מינה ליועציו הבכירים. במרץ 2018 פיטר טראמפ את טילרסון ומינה במקומו את מייק פומפאו, לשעבר ראש ה-CIA, למזכיר המדינה.^[71]

מדיניות פנים

עם הישגיו המרכזיים של טראמפ בתחום הפנים נמנים קיצוץ במיסים, הקלת הרגולציה על עסקים ומינוי שופטים שמרנים, תחומים שבהם עמד בהתחייבויותיו.^[72] ב-31 בינואר 2017 הכריז על ניל גורסץ', שנחשב שמרן, כמועמדו למשרת שופט בבית המשפט העליון שימלא את הכיסא הפנוי שנותר עם פטירתו של השופט השמרן אנטונין סקאליה. המינוי אושר בסנאט. ב-14 בפברואר התפטר מתפקידו היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, לאחר שנודע כי הסתיר מסגן הנשיא פנס את העובדה שנפגש עם שגריר רוסיה.^[73] לאחר כשבוע מינה טראמפ במקומו את הרברט ריימונד מקמאסטר. ב-28 בפברואר נשא טראמפ נאום ראשון בפני הקונגרס ובו פרש את עיקרי מדיניות הפנים שלו.^[74]

ב-9 במאי 2017 פיטר טראמפ את מנהל ה-FBI ג'יימס קומי. ביולי התפטר דובר הבית הלבן שון ספייסר, שהוחלף על ידי שרה האקבי סנדרס. באותו חודש פוטר ראש סגל הבית הלבן ריינס פריבס שהוחלף על ידי ג'ון קלי. באוגוסט הוא פיטר את יועצו סטיב באנון. ב-13 במרץ 2018 פיטר את מזכיר המדינה רקס טילרסון, ומינה את ראש ה־CIA מייק פומפאו להחליפו. ב-22 במרץ 2018 התפטר היועץ לביטחון לאומי הרברט ריימונד מקמאסטר. ג'ון בולטון החליפו רשמית בתאריך 9 באפריל 2018,^[75] עד לפיטוריו בספטמבר 2019.

ב-9 ביולי 2018 הודיע טראמפ כי השופט ברט קוואנו הוא מועמדו לשופט בבית המשפט העליון.^[76] המינוי נתקל בקשיים לאחר שכריסטין בלייזי פורד העידה בסאנט כי קוואנו תקף אותה מינית כשהיו בתיכון, ולאחר טענות של שתי נשים נוספות כי המועמד ביצע עבירות מין בשנות ה-80. לאחר שטראמפ הורה ל-FBI לחקור את הטענות, הודיעה הבולשת כי אין ראיות שתומכות בעדויות המתלוננות ואין ראיות להתנהגות שאינה הולמת מצד קוואנו.^[77] בעקבות זאת, ב-6 באוקטובר אושר המינוי בסנאט.^[78]

ביולי 2019 מונתה סטפני גרישם לדוברת הבית הלבן במקום שרה האקבי סנדרס, ולמנהלת התקשורת בבית הלבן.^[79] במהלך 2020, בעקבות פטירתה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, טראמפ קידם את מינויה של איימי קוני בארט, פרופסור למשפטים באוניברסיטת נוטרדאם. השימוע על מינויה בסנאט החל ב-12 באוקטובר 2020. ב-26 באוקטובר אושר המינוי סופית בהצבעה במליאת הסנאט ברוב של 52 מול 48, ובאותו יום הושבעה בארט בבית הלבן לשופטת בבית המשפט העליון. זהו המינוי לבית המשפט העליון הסמוך ביותר לבחירות לנשיאות בתולדות ארצות הברית.

הנשיא טראמפ וסגן הנשיא פנס בסקירה של חיילים בטקס ההשבעה הנשיאותית בוושינגטון הבירה, 20 בינואר 2017.

המינויים של טראמפ למשל גרמו לביטול פסק דין רו נגד וייד וכן להקלה על הנפקת רישיונות לנשיאת נשק מוסתר.^[80]

כלכלה, מלחמת סחר, אנרגיה ואקלים

ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין

טראמפ מדבר עם עובדי רכב במישיגן, מרץ 2017

ההתרחבות הכלכלית שהחלה ביוני 2009 נמשכה גם בשנתיים הראשונות של כהונת טראמפ, הצמיחה השנתית של התמ"ג עלתה בשנת הכהונה השנייה שלו ל-2.9%. שיעור האבטלה המשיך לרדת, לפחות מ-4%, תוך אינפלציה מתונה בלבד. מדד הדאו ג'ונס עלה ב-25.9% במהלך שתי שנות כהונתו הראשונות של טראמפ, הביצועים הטובים ביותר בקרב כל הנשיאים מאז פורד.^[81][82] בבחינת תמ"ג לנפש המדד עלה ב-3.6% במהלך 2017, 4.92% ב-2018, 3.51% ב-2019 וירד ב-2.66% ב-2020 (מפלה שנגרמה בעיקרה בעקבות ההגבלות שהוטלו על תנועה ופעילות אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה).^[83] בסיום נשיאותו מדד שוק המניות של דאו ג'ונס דירג אותו במקום הרביעי מכל הנשיאים האמריקאים, עם צמיחה שנתית ממוצעת של שוק המניות בסך 13.7% (מאחורי ברק אובמה: 13.8%, ביל קלינטון: 15.2% וקלווין קולידג': 26.1%).^[84]

ב-23 בינואר 2017 חתם על צו ליציאת ארצות הברית מהסכם השותפות הטראנס-פסיפית והודיע כי בכוונתו לבחון יציאת ארצות הברית גם מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא ביטל איסור של קודמו בתפקיד לבניית שני צינורות נפט.^[85] ב-2 בדצמבר 2017, הסנאט האמריקאי אישר את רפורמת המס של טראמפ, אשר כוללת את הורדת מס החברות מכ-35% לכ-21% בלבד והגבלת הקלת המס הפדרלי ממיסי מדינה ורשות מקומית.^[86][87] במרץ 2018, הטיל טראמפ מכסים של 25% על ייבוא פלדה ו-10% על ייבוא אלומיניום לארצות הברית, עם פטורים לקנדה, מקסיקו ומדינות אחרות.^[88] ב-15 ביוני 2018, הטיל טראמפ מכסים של כ-25% על מוצרים בשווי של 50 מיליארד דולר המיובאים מסין. בתגובה, משרד הסחר הסיני הודיע כי יטיל מכסים על מוצרים אמריקאים בשיעור זהה.^[89] מהלך זה החל את מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין.

כמו כן הטיל טראמפ מכסים על מוצרים שונים המיובאים מהאיחוד האירופי, שבתגובה הטיל מכסים גם הוא. לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים בגובה 20 אחוזים על ייבוא מכוניות, נפגשו טראמפ עם ז'אן-קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, והגיעו להסכם לפיו לא יוטלו עוד מכסים, ויבחנו מחדש המכסים שהוטלו. בתמורה התחייבה אירופה להיכנס למשא ומתן על מכסים קודמים, וכן לייבא יותר גז ופולי סויה מארצות הברית.^[90][91]

ב-27 באוגוסט 2018, ארצות הברית ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חדש ביניהן.^[92] בראשית אוקטובר, קנדה הצטרפה להסכם גם היא.^[93] קרן המטבע הבין-לאומית דיווחה על האטה כלכלית עולמית ב-2019 בעקבות מלחמת הסחר האמריקאית-סינית. בסין, מלחמת הסחר האטה את מגמת הצריכה. ב־2018, לראשונה מאז 1990, נרשמה ירידה של 6% במכירת מכוניות חדשות במדינה. גם בכל הנוגע לשדרוג הסמארטפונים, הייתה האטה. ב־2018 נרשמה ירידה של 15.5% במכירת סמארטפונים ובעשרת החודשים הראשונים של 2019 המכירות קטנו בעוד 5.8%. בדצמבר 2019, יצרנית הסמארטפונים היחידה שבתקופה חיובית בסין הייתה וואווי, שזכתה לתמיכה לאומית בשל היותה מושא ההתקפות של הממשל האמריקאי.^[94] בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" ב-2019.^[95]

לאחר שהמשא ומתן בין ארצות הברית לסין לא הצליח לפתור את הסכסוך המסחרי, טראמפ איים במאי 2019 להטיל מכסים על עוד סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר.^[96] ביוני 2019, החליטו הנשיא טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג להמשיך במשא ומתן.^[97] בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות. ב-2020 החלה מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה. הנשיא היה מעורב בגיבוש ההסכם שסיים את המלחמה.^[98] במקביל החל משבר כלכלי עולמי בעקבות ההגבלות שהוטלו על פעילות ותנועה אזרחית עקב התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם.

ב-1 ביוני 2017 הודיע טראמפ על כוונתו לפרוש מהסכם פריז.^[99] ב-4 בנובמבר 2019 הודיעה ארצות הברית באו"ם על כוונתה לפרוש מההסכם. לפי ההסכם מדינה יכולה לפרוש מההסכם שנה לאחר מסירת הודעה רשמית על כוונתה לפרוש.^[100]

מדיניות הגירה

ערכים מורחבים – צו נשיאותי 13769, גבול ארצות הברית – מקסיקו

טראמפ חותם על צו מספר 13769 בפנטגון. מאחוריו מזכיר ההגנה ג'יימס מאטיס וסגן הנשיא מייק פנס. 27 בינואר 2017

כפי שהתחייב לאורך קמפיין הבחירות, הוציא טראמפ צווים שנועדו להקשיח את מדיניות האכיפה בתחום ההגירה הבלתי חוקית,^[101] בהם צו המקצץ במימון הפדרלי לערי מקלט למהגרים (Sanctuary Cities), וכן צו המונע כניסת אזרחים משבע מדינות מוסלמיות מעודדות טרור: איראן, סוריה, עיראק, תימן, סומליה, סודאן ולוב.^[102] אך ימים ספורים לאחר חתימת הצו הקפיא בית משפט פדרלי לערעורים את תקפותו. לאחר כמה הליכים שבהם השעו בתי משפט את הצו, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית ביוני 2017 את מרבית חלקיו, וקבע כי הוא תקף עד לדיון שיתקיים באוקטובר 2017, ובו יוכרע מעמדו. בדצמבר של אותה השנה, אישר בית המשפט העליון, ברוב של שבעה מול שתיים, את צו ההגירה בגרסתו השלישית.

לנוכח הפריצות ההמוניות של מהגרים בלתי-חוקיים דרך גבול ארצות הברית – מקסיקו, טראמפ הציע במסע הבחירות ב-2016 לבנות חומת הפרדה לאורך הגבול. הוא הכריז שעם היבחרו לנשיאות הוא יאלץ את מקסיקו לשלם את עלויות הבנייה.^[103][104] ב-25 בינואר 2017, ימים ספורים לאחר השבעתו של טראמפ ויומיים לפני פגישתו המתוכננת בוושינגטון די. סי. עם נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי לבניית החומה.^[105] פניה נייטו הכחיש שמקסיקו תשלם עבור החומה וכתוצאה מכך בוטלה הפגישה.^[106] ב-8 בנובמבר אותה שנה הודיע ממשל טראמפ על כללים חדשים לדחיית בקשות למקלט לכל מי שחוצה את הגבול באופן בלתי חוקי ללא קשר לאזרחותו. הוראה זו ניתנה על בסיס פסק הדין של בית המשפט העליון "טראמפ נגד הוואי" (Trump v. Hawaii) ועל סמך סמכות הנשיא על פי חוק ההגירה והאזרחות של 1965.^[107] למחרת היום חתם הנשיא על הכרזה על פיה הוגדר שאנשים החוצים את הגבול עם מקסיקו באופן בלתי חוקי לא יהיו זכאים לקבל מקלט.

בעקבות משבר המהגרים הבלתי-חוקיים בארצות הברית, במהלכו הופרדו אלפי ילדים ממשפחותיהם,^[108] חתם טראמפ על צו המורה לשמור משפחות יחד ודורש מרשות ההגירה לדאוג להם למגורים.^[109] בקמפיין הבחירות שלו לנשיאות, הבטיח טראמפ לבנות חומה בגבולה הדרומי של ארצות הברית עם מקסיקו, כדי לבלום את ההגירה הבלתי חוקית ממקסיקו לארצות הברית. ב-22 בדצמבר 2018 הממשל הפדרלי הושבת חלקית אחרי שדרישתו של טראמפ להקצאת 5.6 מיליארד דולר למימון החומה נדחתה על ידי הדמוקרטים ששולטים בבית הנבחרים.^[110] טראמפ אמר כי הוא לא יחתום על שום הצעת חוק אשר לא תכלול את מימון החומה, והדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים הודיעו מצדם כי לא ייתמכו בשום הצעת חוק מטעמו. הרפובליקנים בסנאט אמרו כי לא יקדמו חקיקה שטראמפ לא יחתום עליה.^[111] במשא ומתן מוקדם יותר עם מנהיגי הדמוקרטים, ננסי פלוסי וצ'אק שומר, אמר טראמפ כי הוא "גאה להשבית את הממשל עבור ביטחון הגבול".^{[112][113][114]} ב-12 בינואר 2019, הפכה ההשבתה לארוכה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.^[115] ב-25 בינואר 2019, הגיע להסכמה עם הדמוקרטים על הפסקה זמנית של ההשבתה עד ל-15 בפברואר.^[116]

בריאות: אובמה-קר ומגפת הקורונה

ערכים מורחבים – חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, מגפת הקורונה בארצות הברית

במהלך מסע הבחירות שלו התחייב טראמפ שוב ושוב לבטל ולהחליף את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (אובמה-קר).^[117][118] זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד הוא אכן דחק בקונגרס לבטל ולהחליף את האובמה-קר. במאי 2017, בית הנבחרים האמריקאי הצביע על ביטול התוכנית,^[119] ואולם, למרות מאמץ של כמה חודשים לא הצליח הסנאט להעביר את כל הצעת ביטול האובמה-קר.^[120] הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין היה הקול המכריע בהצבעה שהפילה את התוכנית הרפובליקנית להחלפת אובמה-קר. יחד עם הסנאטורים סוזן קולינס ממיין וראנד פול מקנטקי,^[121] הצביע מקיין נגד ביטול רפורמת הבריאות של אובמה ובכך הכשיל את יוזמתו של טראמפ, שנוא-נפשו, שביניהם התפתחה יריבות חריפה מאז התמודדותו של טראמפ למועמדות הרפובליקנית לנשיאות.^[122] בסוף יוני 2020, עתר ממשל טראמפ לעליון כדי לבטל את אובמה-קר.^[123]

בסוף 2019 התפרצה בסין מגפת הקורונה ובהמשך התפשטה משם לשאר העולם. ב-20 בינואר 2020 התגלה מקרה ההידבקות הראשון בארצות הברית. ב-31 בינואר הודיע טראמפ על סגירת טיסות מסין. בתחילה הפחית מחומרת הסכנה והתעלם מאזהרות מומחים בממשלו, והעדיף שיקולים כלכליים. ב-6 במרץ חתם טראמפ על העברת כ-8 מיליארד דולר כסיוע חירום למניעת התפשטות המחלה ולמחקר מדעי. ב-13 במרץ הכריז על מצב חירום לאומי. מאמצע מרץ החל טראמפ לקיים מסיבות עיתונאים יומיות, לצד מומחים רפואיים ופקידים בממשלו. למרות זאת, נכון לינואר 2021, מתו מהמגפה מעל 400 אלף אמריקניים, במקום ה-10 בין המדינות עם שיעורי המוות הגבוהים בעולם.^[124] הדבר גרם לכעס גדול נגד הנשיא בפרט ונגד הממשל בכלל.

ב-1 באוקטובר 2020 הודיע טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא ואשתו מלניה נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה.^[125] למחרת הוא קיבל טיפול נסיוני ופונה לבית החולים הצבאי המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד.^[126]

מדיניות החוץ

טראמפ הבטיח ליישם את דוקטרינת "אמריקה תחילה". הוא התחייב לבטל הסכמי סחר "בלתי הוגנים" ולכפות על בעלות הברית של ארצות הברית לשלם יותר על ברית ההגנה המשותפת שלהן^[127] טראמפ פרש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF), הסכם שנחתם בין ארצות הברית לבין רוסיה ב-1987, בשלהי המלחמה הקרה. הוא סירב גם לחדש את אמנת הגרעין New START, שנחתמה בין שתי המדינות ב-2010 ומגבילה ל-1,550 את כמות ראשי הקרב הגרעיניים שארצות הברית ורוסיה יכולות לפרוש באופן מבצעי.^[128] טראמפ ערך את המסע הראשון שלו מחוץ לארצות הברית כנשיא בערב הסעודית, ישראל ואיטליה.

טראמפ חותם על עסקת נשק במהלך ביקורו בערב הסעודית יחד עם המלך סלמאן

המסע החל ב-20 במאי 2017 בביקור בן יומיים בערב הסעודית, בו חתם עם המלך סלמאן על עסקאות בשווי 350 מיליארד דולר, מתוכם עסקת נשק בשווי של כ-110 מיליארד דולר. טראמפ נשא נאום בפני מנהיגים מוסלמים רבים שהוזמנו לריאד לרגל ביקורו, בו הביע תקווה כי יתאחדו למטרת המלחמה בטרור האסלאמי ונגד המשטר האיראני. ב-22 במאי 2017 החל טראמפ ביקור בזק בישראל. במהלך הביקור פגש את נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה נתניהו ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. ב-23 במאי המשיך טראמפ לרומא, שם נפגש עם האפיפיור פרנציסקוס וראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני. למחרת נפגש עם מנהיגי נאט"ו, במטרה לאחד את המנהיגים במלחמה נגד הטרור, וכן במאמץ לשכנע אותם לשלם תשלום גבוה יותר לארגון. ב-25 במאי השתתף טראמפ בפסגת ה-G7 בסיציליה. לאחר מכן נאם בפני חיילים אמריקנים המשרתים באזור.

ישראל, "תוכנית המאה" והסכמי אברהם

ערכים מורחבים – יחסי ארצות הברית–ישראל, הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן, תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הסכמי אברהם, הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל, הסכם בחריין–ישראל, הסכם ישראל–סודאן, הסכם ישראל–מרוקו

הנשיא טראמפ מארח את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ורעייתו שרה, בבית הלבן.

הנשיא טראמפ לוחץ את ידו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בביקורו הרשמי בישראל, 2017

הנשיא טראמפ נפגש עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין במשכן נשיאי ישראל בעת ביקורו בישראל, 22 במאי 2017.

תחת הנהגתם של טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו היחסים בין ארצות הברית לישראל התחזקו וטראמפ נקט במדיניות חוץ פרו-ישראלית. ב-15 בפברואר 2017 נפגש טראמפ עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן על מנת לדון בנושאים העומדים על הפרק, בהם המאבק בטרור, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית והסכסוך הישראלי-פלסטיני.^[129] במהלך מסיבת העיתונאים הצהיר טראמפ כי אינו רואה בתוכנית שתי מדינות לשני עמים את הפתרון היחיד לסכסוך, ואמר כי "נאהב את מה שהצדדים יאהבו".^[130] ב-6 במרץ 2017 הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן שממשל טראמפ העביר מסר לפיו סיפוח יהודה ושומרון יגרום למשבר עם הממשל.^[131]

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז טראמפ על הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, וכן על כוונתו להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.^[132] טקס העברת השגרירות לירושלים נערך ב-14 במאי 2018 בנוכחות בתו, איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר. ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית כי היא פורשת ממועצת זכויות האדם של האו"ם, בטענה שהיא מוטית נגד ישראל.^[133] ב-17 בנובמבר הצביעה שגרירת ארצות הברית ניקי היילי לראשונה נגד הצעת גינוי לישראל באו"ם בנוגע לשליטת ישראל ברמת הגולן,^[134] לאחר שלאורך כל השנים נהגה ארצות הברית להימנע בהצבעה. ב-25 במרץ 2019 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי שבו ארצות הברית מכירה באופן רשמי בריבונות ישראל על רמת הגולן.^[135]

ב-18 בנובמבר 2019 הודיע מזכיר המדינה של טראמפ, מייק פומפאו, על שינוי עמדת ממשלו של ברק אובמה, שלפיה ההתנחלויות מפרות את החוק הבין-לאומי. ב-11 בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי, שקובע כי יהדות מוגדרת כלאום, דבר שיאפשר למשרד החינוך להקפיא תקציב למוסדות חינוך שינהגו באפליה כלפי יהודים או שיעודדו את פעילות החרם על ישראל.^[136]

ממשל טראמפ שקד על גיבוש תוכנית שלום בין ישראל לפלסטינים, שזכתה לכינוי "עסקת המאה". בתגובה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים הכריזו הפלסטינים כי ארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, וסירבו לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם ארגון הסיוע לפליטים פלסטינים אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים.^[137]

ממשל טראמפ דחף לקדם יחסי שלום ונורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות תוך דילוג על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתיווך של ממשל טראמפ הגיעו ישראל ואיחוד האמירויות הערביות להסכם נירמול היחסים ביניהן, כפי שפורסם לציבור ב-13 באוגוסט 2020. אחרי חודש סוכם הסכם דומה עם בחריין. בהמשך, סוכמו הסכמים דומים במסגרת הסכמי אברהם עם סודאן ומרוקו.

איראן ומשבר המפרץ

ערכים מורחבים – העימות בין ארצות הברית לאיראן (2019–הווה), התקיפה בנמל התעופה הבין-לאומי בבגדאד (2020), מבצע השהיד סולימאני

ב-1 בפברואר 2017, לאחר שאיראן ערכה ניסוי בטיל בליסטי, הודיע יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין כי איראן "תחת אזהרה".^[138] יומיים לאחר מכן, ב-3 בפברואר, לראשונה מאז ההסכם עם איראן, הטילה מחלקת האוצר האמריקאית עיצומים על 12 ארגונים ו-13 אישים מאיראן, סין, איחוד האמירויות הערביות ולבנון הקשורים לתעשיית הטילים האיראנית.^[139] ב-18 ביולי 2017 הטיל ממשלו עיצומים נוספים על אישים וחברות איראניות, כולם עוסקים בפיתוח מערכות נשק, בהם טילים בליסטיים. ב-13 באוקטובר הודיע טראמפ על אי-אשרור הסכם הגרעין עם איראן (כפי שדורש ממנו הקונגרס לבצע מדי 90 יום), ועל העברת העניין לקונגרס: אם הקונגרס לא יחוקק תנאים טובים יותר לפיקוח על איראן, בתיאום עם המדינות הנוספות החתומות על ההסכם, יחתום הנשיא על יציאתה של ארצות הברית מההסכם.

הנשיא דונלד טראמפ (בראש השולחן), וצוות הביטחון הלאומי שלו, בחדר המצב של הבית הלבן, בדיון בשל ההתקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק על ידי משמרות המהפכה הרפובליקה האסלאמית של איראן.

נוסף על כך, הכריז טראמפ על שינוי מדיניות נרחב כלפי המשטר האיראני, אשר יכלול בין היתר עיצומים על משמרות המהפכה והתייחסות אליה כאל ארגון טרור, פיקוח הדוק של ארצות הברית ובעלות בריתה על הפרת היציבות של איראן באזור, ומניעתה מלבצע ניסויים נוספים בטילים בליסטיים. ב-8 במאי 2018 הודיע טראמפ בנאום מיוחד על פרישתה של ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן, ועל הטלתן מחדש של כל העיצומים שהוסרו במסגרת ההסכם.

ב-20 ביוני 2019, איראן הפילה בטיל נ"מ מל"ט של הצי האמריקאי מסוג MQ-4C Triton מעל מצרי הורמוז במימי המפרץ הפרסי. למחרת ב-21 ביוני דווח בניו יורק טיימס כי הנשיא טראמפ אישר לצבא ארצות הברית תקיפות נגד איראן בתגובה להפלת מל"ט הביון. כמו כן דווח כי טראמפ אישר תקיפה נגד מגוון מטרות כמו מכ"מים וסוללות טילים. לפי "ניוזוויק", ארצות הברית עמדה לתקוף בין היתר את סוללת הנ"מ מדגם S-125 Neva/Pechora (המוכרת במערב כ-SA-3 Goa). סוללה זו של משמרות המהפכה האיראניים הפילה כנראה את המל"ט. בסופו של דבר התקיפה לא יצאה אל הפועל.^[140]

ב-3 בינואר 2020, לאחר הסלמה משמעותית ביחסים עם איראן ותקיפות של מיליציות פרו-איראניות נגד שגרירות ארצות הברית בבגדאד ובסיסים אמריקאיים, הורה טראמפ על חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני. כוח אווירי של צבא ארצות הברית ביצע תקיפה אווירית סמוך לנמל התעופה הבין-לאומי של בגדאד, שבה נהרגו לפחות 8 אנשים, בהם סולימאני, ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי (כוחות ההתגייסות העממית).^[141] בתגובה לסיכול הממוקד ביצעו משמרות המהפכה התקפה על בסיסי חיל האוויר האמריקאי בעיראק. וושינגטון ביקשה באוגוסט להחזיר את העיצומים על איראן, בשל הפרת הסכם הגרעין,^[142] אולם רוב חברות מועצת הביטחון התנגדו לכך.^[143] היא הטילה מחדש את כל הסנקציות.^[144]

ב-17 בנובמבר 2020, דווח "בניו יורק טיימס" כי הנשיא טראמפ בחן אפשרויות לתקוף באיראן כדי לפגוע בתוכנית הגרעין שלה במיוחד במתקן בנתנז, זאת לאחר שפקחים בין-לאומיים של הסוכנות לאנרגיה אטומית דיווחו על עלייה של ממש בכמות האורניום המועשר במתקן הגרעין בנתנז, לרמה שגבוהה פי 12 מהכמות המותרת על פי הסכם הגרעין, שארצות הברית פרשה ממנו. עוד הוסיפו הפקחים שאיראן לא איפשרה גישה לאתרים נוספים שבהם הופיעו ריאיות בעבר לפעילות גרעינית.^[145]

סוריה וטורקיה

במרץ 2017, לראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה,^[146] נחתו בסוריה כוחות אמריקניים יבשתיים, ובהם כוחות ארטילריה, מארינס וריינג'רס במטרה לסייע בכיבוש בירת דאעש בסוריה, א-רקה.^[147] ב-6 באפריל הורה טראמפ על תקיפה משמעותית ראשונה נגד המשטר הסורי: 59 טילי טומהוק^[148] נורו מספינות חיל הים האמריקני לעבר הבסיס הצבאי הסורי שממנו המריאו מטוסים שתקפו בסארין אזרחים במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה ימים ספורים קודם לכן. כתוצאה מהתקיפה האמריקאית הושמד הבסיס כמעט לחלוטין.^[149]

ב-8 ביולי 2017 לאחר פגישתם של טראמפ ופוטין, הכריזה ארצות הברית יחד עם רוסיה על הפסקת אש בסוריה הדרומית. ב-13 באפריל 2018, בתגובה למתקפה הכימית של משטר אסד בדומא במהלך המלחמה במורדים, הורה טראמפ על התקפה משולבת על דמשק וחומס יחד עם צרפת ובריטניה. בתקיפה שוגרו למעלה ממאה טילים לעבר יעדים שונים, בהם אתרי פיתוח ואחסון של נשק כימי. ב-19 בדצמבר 2018 הכריז טראמפ על תחילת החזרת כוחותיה של ארצות הברית מסוריה.^[150]

הנשיא דונלד טראמפ מקבל תדרוך על תקיפה צבאית בסוריה מצוות הביטחון הלאומי שלו, כולל ועידת וידאו טלפונית עם מזכיר ההגנה, הגנרל ג'יימס מאטיס, ויו"ר המטות המשולבים, גנרל ג'וזף פ. דנפורד, ביום חמישי. 6 באפריל 2017, במיקום מאובטח במאר-א-לאגו בווסט פאלם ביץ', פלורידה

באוקטובר 2019 החליט טראמפ לא להתערב במתקפה צבאית של טורקיה על רצועה הסמוכה לגבולה באזור הכורדי בצפון סוריה. חיילי ארצות הברית באזור נסוגו כדי למנוע חיכוך. הבית הלבן הצהיר גם כי האחריות על חיילי המדינה האסלאמית השבויים באזור זה תעבור לטורקיה.^[151] לגבי יחסה של טורקיה לכורדים בשטח הכבוש הודיע טראמפ כי אם היא תעבור תנהג בחוסר אחריות, לפי שיקול דעתו, הוא יחריב את כלכלתה של טורקיה.^[152] ב-26 באוקטובר 2019 הורה הנשיא טראמפ על מבצע קיילה מולר לחיסולו מנהיג ארגון הטרור המדינה האסלאמית. על פי תוצאות המבצע נהרג אבו בכר אל-בגדאדי ושלושה מילדיו איתם נמלט.^[153][154]

ב-1 באוגוסט 2018 הטיל טראמפ עיצומים כלכליים על טורקיה, לאחר שכלאה את הכומר האמריקני אנדרו ברנסון באשמת שותפות בארגון טרור. ב-12 באוקטובר 2018, לאחר כשנתיים בהן שהה במעצר, קבע בית המשפט הטורקי כי ברנסון ישוחרר ויחזור לארצות הברית. על ברנסון נגזרו 3 שנות מאסר, אך אלה יקוזזו עם הזמן שכבר ישב בכלא. בכלי התקשורת פורסם כי טורקיה נענתה להסכם עם ארצות הברית בתמורה לכך שממשל טראמפ יקל בעיצומים הכלכליים שהטיל על המדינה, שחלקן המכריע הוטל בתגובה למעצר והסירוב של טורקיה לשחרר את ברנסון. ב-2019 בעקבות רכישתה מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400 הטיל טראמפ עיצומים על טורקיה והשהה את חברותה במיזם מטוס הקרב F-35 לייטנינג II והחל בצעדים לסילוקה מהפרויקט.^[155] העסקה של רכישת 100 מטוסי F-35 מארצות הברית בוטלה.

הסלמה והרגעה עם קוריאה הצפונית

בתחילת הקדנציה של טראמפ חלה החרפה ביחסי ארצות הברית-קוריאה הצפונית. ב-11 באפריל 2017 איימה קוריאה הצפונית כי הגעת ספינות חיל הים האמריקני לאזורה מצדיקה התקפה בנשק גרעיני. איום זה הגיע בהמשך לחימוש מתמשך של דרום קוריאה על ידי צבא ארצות הברית. בתגובה לאיום צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי "קוריאה הצפונית מחפשת צרות. אם סין לא רוצה לעזור, נפתור את הבעיה בלעדיה".^[156] למחרת בבוקר צייץ שוב כי שוחח בטלפון עם נשיא סין שי ג'ינפינג והגיע איתו להסכמים בנושא קוריאה הצפונית. ב-7 באוגוסט 2017, לאחר שנחשף כי המודיעין האמריקני חיבר דו"ח הקובע כי קוריאה הצפונית הצליחה להרכיב ראש נפץ גרעיני על טיל בליסטי המסוגלים להגיע לשטחה של ארצות הברית, הצהיר טראמפ כי הוא ממליץ לקוריאה הצפונית לא לאיים יותר על ארצות הברית, משום שהיא "תפגוש אש וזעם כפי שהעולם לא ראה מעודו".

הנשיא טראמפ ושליט צפון קוריאה קים ג'ונג און בוועידת פסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית סינגפור, יוני 2018

בנאומו באו"ם ב-19 בספטמבר 2017, אמר טראמפ כי אם ארצות הברית תצטרך, היא תשמיד כליל את קוריאה הצפונית. בתגובה, אמר המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און, כי דברי טראמפ הם הכרזת מלחמה.^[157] ב-10 במאי 2018 הודיע טראמפ שייפגש עם קים ג'ונג-און בפסגת ארצות הברית – קוריאה הצפונית בסינגפור ב-12 ביוני, בניסיון להגיע להסכם לפירוז חצי האי קוריאה מנשק גרעיני. באותו יום, במהלך ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו במסגרת ההכנות לפגישת המנהיגים, שחררה קוריאה הצפונית שלושה אסירים אמריקנים כמחווה. בעקבות התבטאויות צפון-קוריאניות נגד סגן הנשיא מייק פנס הודיע טראמפ ב-24 במאי על ביטול הפגישה.^[158] למרות זאת נערכו מאמצים לקיום הפסגה כמתוכנן. ב-1 ביוני נפגש טראמפ עם הבכיר הצפון-קוריאני קים יונג צ'ול (אנ') בבית הלבן וקיבל ממנו מכתב מקים.^[159] לאחר הפגישה הודיע טראמפ על חזרה בו מההחלטה על ביטול הפסגה.^[160] הפגישה בין השניים נערכה כמתוכנן ב-12 ביוני בסינגפור. הם חתמו בטקס פומבי על מסמך הבנות שבו התחייבה קוריאה הצפונית לפרק את הנשק הגרעיני ברשותה.^[161]

מדינות נוספות

ב-16 ביוני 2017, הודיע טראמפ כי הוא מבטל את עסקאות ממשל אובמה עם קובה.^[162][163] ב-8 בנובמבר 2017, הידק ממשל טראמפ את כללי הסחר עם קובה, ובכך ביטל את הסרת ההגבלות של ממשל אובמה על מדינה זו. שינויים אלה נועדו "להרחיק פעילויות כלכליות מהצבא הקובני, המודיעין הקובני ושירותי הביטחון הקובניים".

עד 2018, עלה מספר החיילים האמריקאים באפגניסטן מכ-8,500 לכ-14,000.^[164] בסוף כהונתו, ירד המספר ל-2500.^[165] ב-29 בפברואר 2020 חתמו ארצות הברית והטליבאן על הסכם לסיום המלחמה באפגניסטן אחרי 18 שנה.^[166] כחלק מההסכם, נפתחו שיחות שלום בין אפגניסטן לטליבאן.^[167] ההסכם נקרא ההסכם להבאת השלום לאפגניסטן כחלק מהשאיפה לנסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן.

כיכר על שם דונלד טראמפ ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה

ב-11 ביוני 2020 הוציא טראמפ צו נשיאותי המורה על הטלת עיצומים כלכליים על גורמים בבית הדין הפלילי הבין-לאומי שחוקרים אם ארצות הברית ביצעה פשעי מלחמה באפגניסטן.^[168] הסכם הנורמליזציה בין סרביה וקוסובו נחתם בתיווכו של טראמפ. בהסכם נקבע כי סרביה תעביר את שגרירותה לירושלים וגם נרמול היחסים בין ישראל וקוסובו הכולל הכרה הדדית, והכרה של שתי המדינות החתומות על ההסכם בחזבאללה כארגון טרור.

שיעורי תמיכה ודירוג נשיאותו

לפי אתר שקלול הסקרים FiveThirtyEight, נכון לאמצע ספטמבר 2020 היה שיעור התמיכה הממוצע של טראמפ הנמוך ביותר מבין כל נשיאי ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה.^[169] שיעור התמיכה בו נע בין 36% (בתום שנת כהונתו הראשונה) ל-48% (בימי כהונתו הראשונים). שיעורי התמיכה והדחייה שלו היו יציבים באופן חריג מבחינה היסטורית.^[170][171] מחאות נגד דונלד טראמפ החלו בשנת 2015, כאשר הכריז על מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, ונמשכו ביתר שאת לאחר שנבחר לנשיא. ההפגנות נערכו בארצות הברית ובמדינות נוספות.

בארצות הברית נהוג לבצע סקרים בין מומחים לפוליטיקה נשיאותית, היסטוריונים וחוקרים מתחום מדע המדינה, בהם מדורגים נשיאי ארצות הברית לדורותיהם לפי קטגוריות שונות.^[172] בשנת 2018 נכלל טראמפ לראשונה בסקר כזה, אשר נערך בין 170 מומחים על ידי האגודה האמריקאית למדע המדינה (אנ'), והגיע למקום האחרון עם ניקוד של 12 מתוך 100. בין החוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-40 מתוך 44, עם 25 נקודות.^[173] בסקרי המומחים של מכון המחקר של מכללת סיינה (אנ') מהשנים 2019 ו-2022 הוא דורג שלישי מהסוף,^[174][175] ובסקר של ערוץ C-SPAN משנת 2021 דורג במקום הרביעי מהסוף.

בסקר שנערך בפברואר 2024 בין 154 היסטוריונים ומומחים לנשיאות ארצות הברית, דורג טראמפ במקום האחרון עם 10.92 נקודות מתוך 100. בין חוקרים המזדהים כרפובליקנים הוא דורג במקום ה-41 מתוך 45, ובין חוקרים המזדהים כשמרנים במקום ה-43. בסקר זה דורג טראמפ גם כנשיא המפלג ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.^[176][177]

שערוריות במהלך כהונתו הראשונה ואחריה

חקירות נגד טראמפ ואנשיו והליך הדחה ראשון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערכים מורחבים – ההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016, דו"ח מולר, פרשת טראמפ-אוקראינה, הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2019–2020)

נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות.^[178] בינואר 2018 טענה שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס כי קיימה רומן עם טראמפ בשנת 2006, בעודו נשוי למלאניה טראמפ.^[179] לטענתה הוא שילם לה כ-130 אלף דולר כדמי שתיקה. טראמפ מנגד טוען שלא קיים עמה יחסי מין, אך הודה שהעביר לה את התשלום.^[180] נגד טראמפ ואנשיו נפתחו במהלך הכהונה חקירות משפטיות רבות.^[178] בעקבות החשדות להתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2016, נערך דו"ח מולר, הוא דו"ח רשמי של החוקר המיוחד רוברט מולר, ראש ה-FBI לשעבר, המתעד את הממצאים והמסקנות של החקירה למעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, הטענות לקנוניה שנרקמה בין אנשי הקמפיין של טראמפ, וטענות על שיבוש חקירה מצד הנשיא. חלקים מהדו"ח צונזרו מטעמי סיווג.

חברי בית הנבחרים מצביעים בעד הדחתו של טראמפ, 18 בדצמבר 2019

בשנת 2019 נטען כי טראמפ ואחרים בממשלו שידלו את ראש ממשלת אוקראינה לפתוח בחקירה נגד המועמד המוביל לנשיאות בפריימריז הדמוקרטיים, ג'ו ביידן. חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, המהווים את רוב חברי הבית, פתחו בעקבות כך בהליך הדחה נגד טראמפ.

בספטמבר 2019 החליט הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של ארצות הברית לפתוח בהליך הדחה של הנשיא טראמפ מתפקידו, וב-18 בדצמבר הצביע בית הנבחרים ברוב של 197–230 בעד הדחת הנשיא (כשההצבעה עוברת בבית הנבחרים, מקביל ההליך לכתב אישום) בגין ניצול סמכות לרעה ושיבוש עבודת הקונגרס.^[181] ובכך היה טראמפ לנשיא השלישי בהיסטוריה האמריקאית העובר הליך זה, אחרי אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון. לטענת אנשי המפלגה הדמוקרטית, בעקבות חקירה שנוהלה בראשות אדם שיף, עודד טראמפ התערבות זרה בבחירות לנשיאות 2020 במסגרת פרשת טראמפ–אוקראינה כדי לסייע למסע הבחירות שלו. לדבריהם, טראמפ התנה סיוע צבאי לאוקראינה ועיכב את הזמנתו לבית הלבן של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי במטרה לגרום לממשלת אוקראינה להכריז על חקירה נגד יריבו הדמוקרטי המוביל, ג'ו ביידן, וכן שיבש מהלכי חקירה כשהורה לפקידי הממשל שלו להתעלם מזימונים להגשת מסמכים ולהעיד. אנשי המפלגה הרפובליקנית שללו את טענות הדמוקרטים ואמרו שלא הוצגה עדות ישרה לטענות שלהם.

בהצבעה בבית הנבחרים תמכו כמעט כל הדמוקרטים, והתנגדו לה כל הרפובליקנים ושניים מהדמוקרטים. ב-15 בינואר 2020 העבירה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי את ההליך לסנאט, שבו התנהל משפט ההדחה (הליך המקביל לבית המשפט). סיכויי המהלך היו נמוכים, משום שלרפובליקנים רוב ועל מנת להדיח נשיא דרוש רוב של שני שלישים מהסנאט. המשפט שנערך בסנאט הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו של טראמפ משני סעיפי האישום. עם זאת, באחד מהסעיפים הצביע נגדו סנאטור רפובליקני, מיט רומני מיוטה.

מסע הבחירות לנשיאות 2020

ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיד לאחר השבעתו לנשיא, הודיע טראמפ על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות ב-2020. בעצרת בפלורידה ב-18 בפברואר 2017 הודיע על תחילת הקמפיין הנשיאותי שלו. ב-27 בפברואר 2018 מינה את בראד פרסקייל למנהל הקמפיין שלו לנשיאות ב-2020,^[182] וב-11 במרץ 2018, הצהיר כי סיסמת הקמפיין שלו בבחירות תהיה "לשמור על אמריקה גדולה" ("Keep America Great").^[183] ביוני 2019 השיק את קמפיין הבחירות שלו במהלך עצרת באורלנדו.^[184]

הפסד בבחירות וקידום ניסיון הפיכה

ערך מורחב – ניסיון הפיכת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020

עוד לפני הבחירות, טראמפ טען מספר פעמים כי אם יפסיד לא בטוח שהוא יפנה את מקומו. לפי תוצאות הבחירות, יריבו ג'ו ביידן זכה ברוב האלקטורים. טראמפ ועוזריו נקטו צעדים רבים להטות את הבחירות לכיוונם. טראמפ ובני בריתו השתמשו בטכניקת תעמולה המכונה "שקר גדול" כדי לקדם טענות שווא ותיאוריות קונספירציה רבות. אלו כללו טענות לפיהם הבחירות נגנבו באמצעות מכונות הצבעה מזויפות, הונאה בבחירות, קנוניה קומוניסטית בין-לאומית ועוד.

טרמאפ לחץ ואף איים בחשיפת פלילים על מזכיר המדינה של ג'ורג'יה, בראד רפנספרנגר, חבר המפלגה הרפובליקנית, לספור מחדש את הקולות במדינתו כך שטראמפ ינצח, אך זה ענה לו שהספירה נכונה.^[185] טראמפ טען לזיופים שהשפיעו על התוצאות, ואף עתר למספר בית משפט מדינתיים אך עתירותיו נדחו וטראמפ מעולם לא הציג ראיות התומכות בטיעוניו.

נאמני טראמפ, כולל ראש הסגל שלו, מארק מדוז, עורך דינו האישי רודי ג'וליאני וכמה מחוקקים רפובליקנים ניסו להשאיר את טראמפ בשלטון. ברמת המדינות, הטקטיקות שלהם כוונו לבתי המחוקקים של המדינות מתוך כוונה לשנות את התוצאות או לעכב את אישור ההצבעה האלקטורלית בקפיטול.^[186] ברמה הפדרלית, הם קידמו רעיון לפיו סגן הנשיא מייק פנס, יוכל לסרב לאשר את תוצאות הבחירות ב-6 בינואר 2021. כתוצאה מכך, מאות רפובליקנים נבחרים, כולל חברי קונגרס ומושלים, סירבו להכיר בזמנו בניצחונו של ביידן.^[187] מאז כמה מהם הכירו בניצחונו.^[188][189]

הצוות המשפטי של טראמפ חיפש דרך להביא תיק משפטי לבית המשפט העליון, אך אף אחת מ-63 התביעות שהגישו לא הצליחה. הם תלו תקוותיהם במיוחד בתיק טקסס נגד פנסילבניה, אך ב-11 בדצמבר 2020, בית המשפט העליון סירב לדון בתיק זה. לאחר מכן, שקל טראמפ, על פי הדיווחים, מספר דרכים להישאר בשלטון, כולל התערבות צבאית, החרמת מכונות הצבעה, איומים על בכירים במערכת המשפט ועוד.

לקראת אישור האלקטורים בגבעת הקפיטול, קוימה עצרת נגד האישור בה נאם עם מקורביו, ונוכחים בה פרצו למבנה הקונגרס, השחיתו ובזזו ואף גרמו למוות של קצין במשטרת הקפיטול.^[190][191] לאחר אישור האלקטורים בקונגרס, הודיע טראמפ כי יעביר את השלטון בצורה מסודרת, אך הוסיף שהוא חולק על התוצאות.

הליך הדחה 2021

ערך מורחב – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)

הליך ההדחה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהחל ב-11 בינואר 2021 היה הליך ההדחה השני שנפתח כנגד הנשיא והיה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שכנגד נשיא מכהן נפתחו שני הליכי הדחה, אם כי שניהם הסתיימו בזיכויו. בתאריך זה הגיש בית הנבחרים של ארצות הברית כתב אישום בגין סעיף "הדחה למרד" בעקבות סירובו להכיר בתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, ובטענה כי עודד בטוויטר, בנאומים מתוקשרים ובעצרת בבית הלבן לההסתערות על מבנה הקפיטול כדי להטות את תוצאות הבחירות. סעיף נוסף מתייחס לניסיונו של טראמפ להפעיל לחץ על מזכיר המדינה של מדינת ג'ורג'יה "למצוא" קולות נוספים לטובתו כדי לשנות את תוצאות הבחירות במדינה.

למחרת בהליך בזק, ב-12 בינואר 2021 קבע בית הנבחרים ברוב של 231 קולות להדיח את הנשיא טראמפ בפעם השנייה, והעביר את ההכרעה לסנאט. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית בו הודח נשיא ארצות הברית בפעם השנייה בידי בית הנבחרים.^[192] גם מהמפלגה הרפובליקנית תמכו בהליך ההדחה עשרה חברים, הכמות הגבוהה ביותר אי פעם שתמכו בהליך הדחה ממפלגתו של הנשיא המכהן.

ב-13 בפברואר זוכה טראמפ בידי הסנאט, זאת מפני שהורשע על ידי 57 סנאטורים (שבעה מהם רפובליקנים), 10 פחות מהרף הנדרש של שני שלישים,^[193] לאחר שעורכי הדין של טראמפ טענו כי מבחינה חוקתית לא ניתן להדיח נשיא שאינו מכהן, וכי הסרטונים שההגנה הציגה מפריכים את הטענות בכתב האישום, שהוגש מטעמים פוליטיים.

לאחר נשיאותו הראשונה

אחרי נשיאותו עבר טראמפ להתגורר באחוזתו במאר-א-לאגו בפלורידה והקים שם משרד. בנאומו בכנס CPAC 2021 הכריז טראמפ שהוא שוקל להתמודד בבחירות לנשיאות בשנת 2024 והוא קרא לאחדות במפלגה הרפובליקנית.

ב-21 במרץ 2021 הכריז דוברו של טראמפ כי הוא עומד להקים רשת חברתית משלו כדי להתחרות ברשתות האחרות שחסמו את החשבונות שלו.^[194]

במאי 2021 נפתחה בניו יורק חקירה פלילית נגד ארגון טראמפ.^[195] הארגון הורשע בהונאת מס ובפשעים כלכליים נוספים. במקביל, התנהלה חקירה אזרחית שנפתחה בשנת 2019, אחרי שמייקל כהן, עורך הדין האישי של טראמפ לשעבר, העיד בפני הקונגרס שטראמפ ניפח את שווי נכסיו.^[196] טראמפ תושאל באוגוסט 2022 והחליט לשמור על זכות השתיקה.^[197] בספטמבר 2022 הוגשה תביעה אזרחית נגד טראמפ ובני משפחתו בנושא הניפוח.^[198]

בפברואר 2022 דווח כי הארכיון הלאומי למסמכי הממשל ביקש ממשרד המשפטים האמריקני לפתוח בחקירה כדי לברר אם טראמפ הפר בהתנהלותו את החקיקה הפדרלית הנוגעת לשימור מסמכים רשמיים. באוגוסט 2022 ביצע ה-FBI פשיטה על אחוזתו הפרטית בפלורידה, מאר-א-לאגו, כחלק מחקירה של משרד המשפטים האמריקני, ונמצאו בה כ-11,000 מסמכים, בהם יותר מ-100 מסמכים המסומנים כמסווגים, בכלל זה עם הסיווג "סודי" ו"סודי ביותר". על פי צו החיפוש, טראמפ נחשד כי הפר את חוק הריגול במדינה.^[199][200]

כתבי האישום

ביוני 2023 פורסם שהוגש נגדו כתב אישום פדרלי. הוא הואשם בשלושים ושבעה סעיפים, הכוללים הסתרת מסמכים ממשלתיים מסווגים ושיבוש הליכי משפט.^[201][202]

ב-27 ביולי 2023 נוספו שלושה סעיפי אישום חדשים לכתב האישום נגד טראמפ בפרשת המסמכים המסווגים. בשניים מהם מואשמים טראמפ ושניים מעובדי מאר-א-לאגו, וולט (וולטיין) נאוטה וקרלוס דה אוליביירה כי תכננו למחוק את צילומי מצלמות האבטחה במקום שהראו כי נאוטה ודה אוליביירה העבירו קופסאות מסמכים ממקום למקום במטרה להסתירן. זאת לאחר שטראמפ נדרש על ידי ה-FBI למסור להם את צילומי האבטחה במסגרת החקירה. בנוסף הואשם טראמפ בהחזקה ביודעין של מסמך מסווג נוסף (המסמך המסווג ה-32 במספר שמצוין בכתב האישום), שלפי דיווחים בתקשורת עסק בתוכניות לתקיפה אפשרית באיראן.^[203][204]

טראמפ המשיך לטעון שהוא ניצח בבחירות ושכהונתו השנייה כנשיא נגנבה ממנו במרמה, והוא אף הציע שלאור זאת יש לבטל את חוקת ארצות הברית.^[11]

ועדה מיוחדת של בית הנבחרים לבדיקת האירועים ב-6 בינואר 2021 זימנה את טראמפ לתת עדות, לאחר שמסמכים ועדויות אחרות שנגבו ביססו לדברי הוועדה, את הטענה שהוא "ניהל באופן אישי, ופיקח על, מהלך רב-שלבים להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020 ולחבל בהעברת השלטון בדרכי שלום".^[205] טראמפ סירב להעיד. ב-19 בדצמבר 2022 הגישה הוועדה את מסקנותיה, בכללן המלצה למחלקת המשפטים של ארצות הברית לחקור ולהאשים את טראמפ בהמרדה, קשירת קשר להונאה של ארצות הברית, שיבוש הליכים רשמיים ועוד. מחלקת המשפט אינה מחויבת לפעול על פי ההמלצה.^[206]

ב-9 במאי 2023 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה נגדו ג'יין קארול לגבי אירוע שקרה ב-1996. בתביעתה טענה קארול שטראמפ אנס אותה ופגע בה מינית, וכן שהוציא עליה דיבה כשיצאה לתקשורת. חבר המושבעים זיכה את טראמפ מטענת האונס, והרשיע אותו בהתעללות מינית ובנגיעה בכפייה בקארול. בנוסף, טראמפ הורשע בהוצאת דיבה על שאמר לגבי האשמותיה של קארול שהן "תרמית ושקר".^[207] חבר המושבעים פסק שעל טראמפ לשלם לה פיצויים בגובה של כ-5 מיליון דולר.^{[208][209][210]} טראמפ ועורכי דינו פתחו בהליך לערעור על פסק הדין.^[211] הערעור שהוגש נדחה ב-19 ביולי 2023, לאחר שהשופט לואיס קפלן דחה את טענתו של טראמפ כי ההתעללות המינית בה נמצא אשם במשפט האזרחי אינה משתווה לאונס. קפלן הבהיר כי המעשה אותו ביצע טראמפ אמנם אינו נחשב לאונס לפי חוקי מדינת ניו יורק, אולם נחשב לאונס לפי הגדרות מחלקת המשפטים של ארצות הברית והאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה.^[212] בינואר 2024, חבר המושבעים בבית המשפט במנהטן פסק כי על טראמפ לפצות את קרול בסכום של 83.3 מיליון דולר בגין הכפשת שמה והוצאת דיבתה ברשתות החברתיות ובנאומים - לאחר שהאשימה אותו באונס.^[213] טראמפ אמר שיערער.^[214]

ב-2 באוגוסט 2023, הוגש כתב אישום פדרלי נגד טראמפ באשמת ניסיונות להטות את תוצאות הבחירות בשנת 2020. טראמפ הואשם בקשירת קשר להונאת ממשלת ארצות הברית, בהדחת עדים ובקשירת קשר נגד זכויות אזרח.^[15]

ב-14 באוגוסט 2023 הוגש כתב אישום במדינת ג'ורג'יה נגד טראמפ ו-18 נאשמים נוספים. כתב האישום הוא מסוג RICO לפי נוסח חוק RICO המקומי של מדינת ג'ורג'יה, שהוא נרחב יותר בהשוואה למקבילו הפדרלי. אישום RICO משמעותו שטראמפ והנאשמים האחרים הנזכרים בכתב האישום מואשמים כולם בחברות במיזם פלילי מאורגן. לטענת התביעה, מטרת המיזם הפלילי הייתה להטות את תוצאות הבחירות במדינה לטובת טראמפ.^[215] טראמפ כפר באישומים נגדו בכתב אישום זה, כפי שנהג גם בנוגע לאישומים בשלושת כתבי האישום נגדו שקדמו לזה שהוגש בג'ורג'יה.^[216]

ב-27 בספטמבר 2023, בית משפט בניו יורק קבע בתביעה אזרחית כי טראמפ הונה בנקים וחברות ביטוח, כשהפריז משמעותית במשך שנים בערך נכסיו – ושיקר בדוחות הכספיים שהגיש.^[217] טראמפ מסר באמצעות עורך דינו כי בכוונתו לערער.^[218]

ב-30 במרץ 2023 הצביע חבר מושבעים גדול בניו יורק על הגשת כתב אישום נגד טראמפ, בגין עברות הונאה על רקע ניסיונו לטשטש את דמי השתיקה ששילם לסטורמי דניאלס שקיימה איתו יחסי מין. בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על ידי משרד התובע הכללי של מנהטן.^[219] זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית בה הוגש כתב אישום נגד נשיא ארצות הברית לשעבר.^[220] המשפט התנהל כסדרו וב-30 במאי טראמפ הורשע בכל 34 סעיפי האישום על ידי חבר המושבעים וזו הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי אי פעם הורשע בפלילים. ב-10 בינואר 2025 נגזר הדין של טראמפ, שחרור ללא תנאים (אנ').^[221]

לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות בשנת 2024, התביעה הפדרלית בארצות הברית הודיעה על ביטול האישומים במשפטו של הנשיא הנבחר טראמפ בפרשת ניסיון הטיית הבחירות לנשיאות בשנת 2020.^[222] גם ובוטלו באישומים פרשת לקיחת המסמכים המסווגים מהבית הלבן.^[223] ג'ק סמית', התובע המיוחד אמר שמדיניות משרד המשפטים אוסרת עליו להמשיך בתיק לאחר השבעתו הקרובה של טראמפ משום שהעמדה של משרד המשפטים הייתה שהחוקה האמריקנית אסרה על הגשת כתב אישום פדרלי והעמדה פלילית לדין של נשיא מכהן.^[224]

מסע הבחירות לנשיאות 2024

לוגו הקמפיין של טראמפ בחירות 2024

ערכים מורחבים – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024, ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בפנסילבניה (יולי 2024)

בנובמבר 2022 הודיע טראמפ כי הוא מתכוון להתמודד לבחירות לנשיאות ארצות הברית והשיק את קמפיין הנשיאות שלו ל-2024.^[225] ב-19 בדצמבר נפסל טראמפ על ידי בית המשפט העליון של מדינת קולורדו מריצה לנשיאות תחת סעיף 3 בתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית באשמת מרידה בעקבות חלקו באירועי הקפיטול.^[226] לאחר מכן, אישר בית המשפט העליון של ארצות הברית את מועמדותו של טראמפ גם בקולורדו בטענה שרק בית הנבחרים מוסמך לפסול מועמד לנשיאות בשל אשמות אלו. מסע הבחירות של טראמפ החל בינואר 2024 עם בחירות באיווה, המהוות התמודדות ראשונה בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית 2024. ב-18 ביולי נבחר למועמד הרשמי לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית.

ב-13 ביולי 2024, במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה התרחש ניסיון התנקשות בטראמפ כאשר נורו לעברו כ-8 כדורים והוא נפצע במצב קל. הוא פונה לבית החולים כשהוא נצפה כשאוזנו מכוסה בדם.^[227]

ב-15 ביולי 2024 בחר טראמפ בג'יי. די. ואנס כמועמדו לתפקיד סגן הנשיא.^[228]

ב-15 בספטמבר 2024, בוצע שוב ניסיון התנקשות לכאורה בטראמפ, בעת ששהה במתחם גולף בפלורידה. סוכני השירות החשאי ירו לעבר אדם כשראו קנה מבצבץ בין השיחים, החשוד נמלט ברכב ונעצר לאחר מכן. במקום בו עמד נמצאו רובה, תרמילים ומצלמה.^[229]

אחד הגורמים לניצחונו של טראמפ במדינת המפתח מישיגן, היה תמיכה של הקהילה הערבית והמוסלמית, שבעבר נטו להצביע למפלגה הדמוקרטית, אך הצביעו עבור טראמפ במחאה על תמיכת ביידן בישראל בזמן המלחמה. את המהפך ארגן ד"ר בישארה ביחבח, פלסטיני-אמריקני.^[230]

ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן שחשף כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו טראמפ במהלך מערכת הבחירות לנשיאות.^[231]

ימים ספורים לפני הטקס השיקו טראמפ ואשתו מלניה מטבעות קריפטו הנושאים את שמם.^[232] במהלך הכהונה השנייה, בנו השיק רשת תקשורת סלולרית.^[233][234]

כהונתו השנייה כנשיא ארצות הברית (2025–הווה)

ערכים מורחבים – צו נשיאותי 14203, תוכנית המכסים של טראמפ, טראמפ תמיד משתפן

ב-20 בינואר 2025 הושבע לנשיא על ידי נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ג'ון רוברטס, ונכנס רשמית לתפקיד.^[235] לאחר מכן, חתם על שורת צווים, בהם הכרזה על מצב חירום בגבול עם מקסיקו וחידוש בניית חומת הגבול, ביטול התאזרחות מתוקף לידה, חנינה לכ-1,500 המורשעים בהסתערות על הקפיטול, עזיבת ארגון הבריאות העולמי והסכם פריז, ביטול הכרה בטרנסג'נדרים ועוד.^[236]

בינואר 2025 חתם טראמפ על צו לגירוש סטודנטים זרים, שהשתתפו בהפגנות נגד ישראל בקמפוסי אונבירסיטאות בארצות הברית וביטאו מסרים שהוגדרו כ"בעד חמאס",^[237] מאז טבח שבעה באוקטובר.^[238] כמו כן, הוא הורה לסוכנויות הממשל הפדרליות להגביר את המאמץ נגד אנטישמיות, ולמצוא דרכים חדשות לגרש "פעילים אנטי-יהודים", שעברו על החוק. הוצאת צווים אלה, הייתה קיום הבטחת בחירות שלו, שבה אמר: "אם הגעתם לכאן ממדינה אחרת וניסיתם להביא ג'יהאדיזם, אנטי-אמריקניות או אנטישמיות לקמפוסים שלנו – אנחנו נגרש אתכם מיד".^[239] צווי גירוש אלו אותגרו ועוכבו בבתי משפט, ועוררו דיון ציבורי רב בעניין הגבול שבין חופש ביטוי לתמיכה בטרור.^{[240][241][242]}

מדיניות פנים

סחר בין-לאומי ומדיניות מכסים

"יום השחרור": טראמפ מציג את המכסים שיוטלו על כל מדינה

בתחילת אפריל 2025 הכריז על תוכנית מכסים פרוטקציוניסטית, על סחורות שמיובאות לארצות הברית מרוב מדינות העולם, במה שכינה "יום השחרור". התוכנית כללה הטלת שורה של מכסי יבוא גבוהים, כולל מכס יבוא אוניברסלי של 10% על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית. בנוסף, הטיל שיעורי מס גבוהים יותר על 60 מדינות, כמו 46% על וייטנאם, 34% על סין ו-20% על האיחוד האירופי. הצהרה זו הייתה בבחינת חידוש מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין ואיום בפתיחה על מלח^[243]מת סחר עם מדינות נוספות, במיוחד קנדה ומקסיקו. המדיניות התקבלה בבהלה בוול סטריט וחלו ירידות חדות במסחר.^[244] לאחר מכן, הכריז טראמפ על דחייה של 90 יום בהטלת המכסים, מה שהוביל להתייצבות מסוימת בשוקי המסחר.^{[245][246][247][248]}

ב־2 במאי 2025 פג תוקפו של פטור ממכס על חבילות שמחירן נמוך מ־800 דולר, מהלך שהשפיע על צרכנים של אתרי סחר אלקטרוני זרים כדוגמת Shein ו-TEMU. טראמפ תיאר את הפטור כ"תרמית נגד עסקים קטנים".

ב־12 במאי הוכרז על הסכם עם סין להפחתת המכסים ההדדיים למשך 90 יום. במסגרת ההסכם, המכסים האמריקאיים על סחורות סיניות הופחתו מ־145% ל־30%, והמכסים הסיניים על סחורות אמריקאיות הופחתו מ־125% ל־10%.

בסוף מאי הוכפלו המכסים על פלדה מיובאת מ־25% ל־50%. במקביל, אישר ממשל טראמפ את מכירת חברת U.S. Steel לתאגיד היפני ניפון סטיל, תוך החלת מנגנוני פיקוח, לרבות שמירת רוב אמריקאי בדירקטוריון ומינוי נציגים על ידי הממשלה באמצעות "מניית זהב". העסקה עוררה התנגדות מצד איגוד עובדי הפלדה.

ביולי 2025 הודיע טראמפ על סדרת הסכמי סחר חדשים עם יפן, אינדונזיה והפיליפינים. ההסכם עם יפן כלל השקעות בהיקף של 550 מיליארד דולר בארצות הברית ופתיחת השוק היפני לתוצרת חקלאית ותעשייתית אמריקנית. אינדונזיה והפיליפינים התחייבו להסרת מכסים כמעט מלאה על מוצרים אמריקניים, לצד שמירה על מכסים של 19% על ייצוא ממדינותיהן. ההסכמים נחתמו לאחר שהוקפאה תוכנית קודמת להטלת מכסים גבוהים על שלוש המדינות.^[249]

מדיניות קריפטו ומטבעות דיגיטליים

במהלך קמפיין 2024 הבטיח טראמפ להסיר רגולציה על תעשיית הקריפטו ולהפוך את ארצות הברית ל"עיר הבירה של הקריפטו בעולם". לאחר ניצחונו בבחירות, מחיר הביטקוין הגיע לשיא כל הזמנים. בינואר 2025, ימים לפני השבעתו, השיק טראמפ מטבע ממים בשם $TRUMP, שערכו הגיע לשווי שוק של 5 מיליארד דולר תוך שעות ספורות. על פי דיווחים, טראמפ הפיק רווח אישי משמעותי מהמסחר במטבע.

במרץ 2025 מינה טראמפ את דויד א. סאקס ל"צאר הקריפטו" של הממשל, ואת פול ס. אטקינס ליושב ראש הרשות לניירות ערך (SEC). בהנחייתם, הגישה הרשות בקשות לביטול או עיכוב של הליכים משפטיים נגד חברות קריפטו גדולות ובהן Coinbase, Binance, ויזם הקריפטו הסיני ג'סטין סאן. הרשות הודיעה כי לא תפעיל סמכות רגולטורית כלפי "מטבעות ממים" (memecoins).

במקביל, הכריז טראמפ על הקמת "רזרבת ביטקוין אסטרטגית" בארצות הברית, המבוססת על מטבעות שהוחרמו בעבר והוחזקו בידי משרד האוצר. כמו כן, הוקם מאגר לאומי נוסף של נכסים דיגיטליים שאינם ביטקוין. נכון ל־2025, ארצות הברית היא המחזיקה הממשלתית הגדולה ביותר בעולם של ביטקוין.

הגירה ולחימה בפשיעה

הנשיא טראמפ במהלך סיור במתקן מעצר שב"חים "Alligator Alcatraz", פלורידה, לצד מזכירת ביטחון המולדת קריסטי נואם, מושל פלורידה רון דה־סנטיס, מ"מ ראש ICE טוד מ. ליונס, ביולי 2025.

בתחילת כהונתו השנייה מינה הנשיא טראמפ את טום הומן ל"מנהל גבולות" ולראש רשות ההגירה ואכיפת המכס (ICE). בשיתוף פעולה עם מחלקת ביטחון המולדת, החלה ICE לקיים מבצעי אכיפה רחבי היקף בערים רבות בארצות הברית, לרבות אזורים המאוכלסים בקהילות מהגרים. כחלק מהמדיניות החדשה, בוטלה הנחיית "המיקומים הרגישים", שאסרה בעבר על פעולות אכיפה במוסדות כגון בתי ספר, בתי תפילה ובתי חולים.

בינואר 2025, הושקה תוכנית האכיפה "Operation Safeguard", שמטרתה הייתה לעצור ולגרש מהגרים בלתי חוקיים, במיוחד בערים גדולות ובמהגרים בעלי עבר פלילי חמור

במרץ 2025 הנחתה התובעת הכללית פאם בונדי להתיר לכוחות אכיפה להיכנס לבתי מהגרים ללא צו, ובמקביל ננקטו צעדים משפטיים מול גורמים שהתנגדו למדיניות ההרחקה. לפי נתוני הממשל, עד יוני 2025 גורשו מעל ל־200,000 מהגרים בלתי חוקיים.

טראמפ עם שריפים בטקסס, 2025

הנשיא טראמפ הנחה להכין את מתקן המעצר של גואנטנמו לקליטת מהגרים, ובפועל נשלחו אליו כמה מאות שהועברו בהמשך למדינות אחרות. במקביל, נחתמו הסכמים עם ממשלות אל סלוודור וקוסטה ריקה לאכלוס מגורשים במתקני מעצר זמניים בשטחן, תוך מימון אמריקאי.

במרץ 2025 נעשה שימוש בחוק Alien Enemies Act משנת 1798 לצורך הרחקת מהגרים אשר, לפי הרשויות, היו קשורים לפעילות פלילית. ממשל טראמפ טען כי החוק מאפשר גירוש מהיר של אזרחים זרים המהווים סיכון ביטחוני. חלק מהגירושים בוצעו אף לאחר צו עיכוב זמני של בית משפט, בטענה כי הצו ניתן לאחר שהטיסות כבר יצאו משטח ארצות הברית.

הממשל גם בחן אפשרות להעברת אזרחים אמריקאים שנדונו למאסר למתקנים מחוץ לגבולות המדינה, במסגרת הסכמים בילטרליים. האפשרות עוררה דיון משפטי וציבורי, בעיקר בשאלת התאמתה לחוקה ולחוקים פדרליים קיימים. לפי גורמים בממשל, המהלך נבחן בשל עלויות הכליאה הגבוהות בתוך ארצות הברית והוצג כאמצעי הרתעתי.

במאי 2025, הממשל הציע מענק של 1,000 דולר למהגרים בלתי חוקיים שיבחרו לעזוב את ארצות הברית מרצונם, תוך הבטחה להקלות בתהליך הגירוש.

חוק "One Big Beautiful Bill"

הנשיא דונלד טראמפ חותם על חוק "One Big Beautiful Bill" ,יולי 2025.

ב-4 ביולי 2025 חתם הנשיא טראמפ על "החוק הגדול והיפה", אשר קיבע לצמיתות את הקיצוצים במיסים שנכללו בחוק המיסים מ־2017 (Tax Cuts and Jobs Act), והוסיף הקלות מס נוספות בהיקף כולל של כ־4.5 טריליון דולר, שרובן היטיבו עם בעלי ההכנסות הגבוהות. מנגד, על פי הערכות, החוק גרע בממוצע כ־1,600 דולר לשנה ממשקי בית במדרגת המס הנמוכה ביותר.^[250]

החוק כלל גם הגדלת תקציבי הביטחון, מימון גידול בהיקף הגירוש והאכיפה בגבול, בניית קטעים נוספים בגדר הגבול, ופיתוח מערכת מגן טילים. במקביל, בוטלו הטבות מס לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ולרוכשי כלי רכב חשמליים. בנוסף, צומצם מימון תוכניות Medicaid ו-SNAP (תלושי מזון), ונקבעו תנאי זכאות מחמירים, לרבות דרישות תעסוקה חדשות ותשלום השתתפות עצמית של 35 דולר בחלק משירותי Medicaid – צעדים שייכנסו לתוקף לאחר הבחירות הכלליות של 2026.

על פי הערכת משרד התקציב של הקונגרס (CBO), החוק צפוי להגדיל את הגירעון הפדרלי ב־3.4 טריליון דולר עד 2034, להביא לאובדן כיסוי Medicaid עבור כ־11.8 מיליון בני אדם, ולשלול את זכאותם של כשלושה מיליון איש לתוכנית SNAP.

ביטחון סוציאלי

במרץ 2025 הודיע מינהל הביטוח הלאומי (SSA) על החמרת נוהלי אימות זהות למבקשי קצבאות זקנה, שארים ותלוויים, הכוללת חובת הגעה פיזית לסניפים עבור מי שאינם מגישים בקשה באופן מקוון. הבקשות לקצבאות SSDI, Medicare ו־SSI הוחרגו מהנוהל. מועד היישום נדחה מ־31 במרץ ל־14 באפריל. המדיניות נכנסה לתוקף במקביל לסגירת סניפים ולפיטורי עובדים ברשות.

חינוך והשכלה

הנשיא דונלד טראמפ חותם על צו נשיאותי לפירוק מחלקת החינוך, 2025

במהלך הקדנציה השנייה, נקט ממשל טראמפ מדיניות תקיפה כלפי אוניברסיטאות שנחשדו באי־התמודדות עם גילויי אנטישמיות, במיוחד בעקבות הפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוסים לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023. ביולי 2025

נחתם הסכם תקדימי עם אוניברסיטת קולומביה, במסגרתו שילמה האוניברסיטה 221 מיליון דולר לממשל הפדרלי והתחייבה לרפורמות מקיפות. ההתחייבויות כללו החלה של ההגדרה הפדרלית לאנטישמיות גם בהליכים משמעתיים; סקירה מחדש של תוכניות הלימוד בנושאי המזרח התיכון; הפסקת תוכניות המבוססות על גיוון אתני או מגדרי; דרישה למידע על הליכים משמעתיים נגד סטודנטים זרים; ותשאול מועמדים בין-לאומיים על מניעיהם ללמוד בארצות הברית. ממשל טראמפ ראה במהלך "מודל לרפורמה" והרחיב את המדיניות לאוניברסיטאות נוספות, בהן הרווארד, פרינסטון וקורנל, באמצעות הקפאת מענקים פדרליים והפעלת לחץ רגולטורי.^[251]

ב־3 במרץ 2025 מונתה לינדה מקמהון לשרת החינוך של ארצות הברית. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי יעדה המרכזי של מקמהון הוא להביא לסגירת המחלקה, באומרו כי הוא מצפה "שתוציא את עצמה ממקום עבודה". מקמהון אישרה את עמדתו כשנשאלה האם יש צורך במחלקת החינוך, והשיבה בשלילה.

ב־11 במרץ 2025 הודיעה מחלקת החינוך על פיטורים של כמעט מחצית מעובדיה – צמצום של כ־2,000 משרות – כחלק ממהלך רה-ארגון מקיף שכלל את מינהל הסיוע הפדרלי לסטודנטים (FSA) ואת המשרד לזכויות האזרח. ב־20 במרץ חתם טראמפ על צו נשיאותי להוביל את סגירת המחלקה "במקסימום המותר לפי חוק", אף שאין ביכולתו לבטלה כליל ללא אישור הקונגרס.^[252]

ביוני 2025 נדחתה עתירת ממשל טראמפ על ידי בית משפט לערעורים, אך ב־14 ביולי התיר בית המשפט העליון ברוב של 6 נגד 3 את קיום גל הפיטורים. בהמשך הודיע הממשל כי סמכויות המחלקה יועברו למשרדים אחרים: ניהול הלוואות סטודנטים יועבר לסוכנות העסקים הקטנים (SBA), ותוכניות מיוחדות בתחומי חינוך ותזונה יועברו למחלקת הבריאות ושירותי האנוש (HHS).

המהלך עורר ביקורת ציבורית בשל השפעותיו האפשריות על הסיוע לסטודנטים, זכויות אזרח במערכת החינוך, והאיסוף הסטטיסטי במערכת החינוך הפדרלית. המהלך ספג ביקורת מצד מחוקקים דמוקרטים וארגוני זכויות אזרח. הסנאטורים אליזבת וורן וברני סנדרס, לצד סנאטורים נוספים, קראו לשרת החינוך מקמהון להשיב את העובדים שפוטרו. חבר הקונגרס בובי סקוט טען כי פירוק המחלקה יעמיק פערים קיימים, יפגע באחריותיות ויאיים על תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, בהם תלמידים עניים, תלמידים עם מוגבלות ודוברי אנגלית כשפה שנייה.

התמודדות עם אסונות טבע

הנשיא טראמפ בביקור באזורי השיטפונות בטקסס, יולי 2025

בפברואר 2025 חתם הנשיא טראמפ על צווים נשיאותיים שמנעו שימוש בכספי הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום FEMA לסיוע למהגרים בלתי מתועדים בערי מקלט, מה שהוביל להקפאת מענקי שיקום שנועדו לתמוך באזורים שנפגעו מהוריקן הלן. באפריל נדחו בקשות מקרוליינה הצפונית וג'ורג'יה להאריך את תקופות הזכאות לסיוע פדרלי בעקבות ההוריקן.

במהלך גל שריפות בלוס אנג'לס, ולאחר צו נשיאותי, חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית החל לשחרר כ-2.2 מיליארד גלון מים ממאגרי מים פדרליים בקליפורניה. בתחילה דווח כי המים נועדו לתמיכה במאמצי הכיבוי, אולם השחרור הופסק לאחר שהועלו חששות לגבי יכולת הניצול של המים וקיים סיכון להצפות באזורים במורד הזרם.

הנשיא טראמפ והגברת הראשונה מלאניה טראמפ יחד עם מושל קלפורניה גאווין ניוסם במהלך ביקור בזמן השרפות בלוס אנג'לס (2025)

במרץ 2025 פגע טורנדו בדרום מיסיסיפי. ב־1 באפריל ביקש מושל המדינה הכרזה על אזור אסון. ב־23 במאי אישר הממשל סיוע פדרלי לשמונה מדינות, בהן מיסיסיפי, נברסקה, איווה, מיזורי, קנזס, ארקנסו, אוקלהומה וטקסס.

ביולי 2025 פקדו שיטפונות קיצוניים את מדינת טקסס, במיוחד באזורי Texas Hill Country ובפרט מחוז Kerr, לאחר גשמים עזים שהובילו לעלייה חדה של 26 רגל במפלס נהר גואדלופה בתוך 45 דקות בלבד. האירוע נחשב לאסון ההצפה היבשתי הקטלני ביותר בארצות הברית מאז שנות ה־70, עם למעלה מ־135 הרוגים וכ־200 נעדרים. בתגובה לאסון, חתם הנשיא טראמפ ב־6 ביולי על הכרזת אסון פדרלית עבור מחוז Kerr, אשר הורחבה בהמשך וכללה גם אזורים נוספים בטקסס. סוכנות FEMA הופעלה למבצעי חילוץ ושיקום, לרבות פתיחת מרכזי סיוע והפעלת תוכניות עזרה לשיקום בתים ותשתיות. בהמשך, פנה מושל טקסס גרג אבוט בבקשה להוסיף מחוזות נוספים לתוכנית הסיוע הפדרלית, ובקשתו נענתה בחיוב.

מדיניות חוץ

הנשיא דונלד טראמפ מברך את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במהלך ביקורו בבית הלבן בתאריך 7.4.2025

ישראל

שלט מחאה נגד בנימין נתניהו בהפגנה בתל אביב עם הכיתוב "מה עוד טראמפ צריך לעשות כדי שתחזיר את כולם?"

בדצמבר 2024 שיגר טראמפ איום לעבר החמאס: "אם בני הערובה לא ישוחררו לפני 20 בינואר 2025, התאריך שבו אכנס בגאווה לתפקידי כנשיא ארצות הברית, ייפתח הגיהנום במזרח התיכון, עבור אלו האחראים שביצעו את הזוועות הללו נגד האנושות".^[253] ערב החתימה על הסכם חמאס–ישראל (2025), איים טראמפ שוב על חמאס, אם העסקה לא תיחתם: "אם היא לא תקרה הם יחוו צרות שהם לא חוו מעולם".^[254]

במהלך פברואר 2025, הגיע משלוח חימושים כבדים מסוג MK-84 לישראל, זאת לאחר שהנשיא טראמפ הסיר את האמברגו שהטיל הנשיא ביידן על משלוח פצצות כבדות לישראל.^[255]

במאי 2025 ביקר טראמפ במזרח התיכון, מבלי לבקר בישראל. צעד זה הוביל לחשש בצד הישראלי מהידרדרות היחסים בין ארצות הברית לישראל ובין טראמפ לראש הממשלה נתניהו.^{[256][257][258][259]}

הנשיא טראמפ נפגש עם החייל החטוף עידן אלכסנדר בחדר הסגלגל, יולי 2025

תימן

במרץ 2025, ארצות הברית, הורה טראמפ,על מבצע פרש קשוח (Operation Rough Rider) נגד משטר החות'ים בתימן. המבצע, שכלל תקיפות אוויריות ופשיטות ממוקדות, נועד להגיב לפגיעות החות'ים בנתיבי השיט סביב מפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב. תגובת החות'ים הייתה הכרזת מלחמה על ארצות הברית ואיום בתגובה על כל תקיפה נוספת. ניסיונות גישור מצריים בין הצדדים נכשלו. ב-6 במאי 2025, הודיע טראמפ כי משטר החות'ים בתימן הביע נכונות להפסיק את הלחימה ולהיכנע. טראמפ הצהיר כי ממשלו יכבד את הבטחתם, ובתמורה, החות'ים יתחייבו להפסיק לאלתר את כלל התקיפות על ספינות בים האדום.

איראן

ערך מורחב – תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן

הצהרת הנשיא דונלד טראמפ לאחר תקיפת שלושה מתקני הגרעין באיראן מהחדר המזרחי של הבית הלבן

באפריל 2025 החלו שיחות משא ומתן עקיפות בין איראן לארצות הברית בנושא הגרעין במוסקט, בירת עומאן.^[260][261] לאחר מספר סבבי שיחות, הודיע טראמפ במאי 2025 כי הוגשה טויטת הסכם לאיראן.^{[262][263][264]} איראן הודיעה כי היא מתנגדת לטיוטה המוצעת וכי תגיש טיוטה נגדית, שמועד הגשתה נדחה מספר פעמים. היא הייתה אמורה להגיש את הטיוטה ב-15 ביוני, אולם ב-13 ביוני פתחה ישראל במבצע עם כלביא במטרה לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית ושיחות המשא ומתן הושהו. לאורך השבוע הראשון נידונה בהרחבה השאלה האם ארצות הברית תצטרף למבצע, על מנת להשמיד את המתקן הגרעיני בפורדו, מה שאין ביכולתה של ישראל לבצע לבדה.^{[265][266][267]} ב-19 ביוני אמרה דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט בשם טראמפ, כי הוא יקבל את ההחלטה "בתוך שבועיים".^[268][269] ב-22 ביוני הורה טראמפ על תקיפת שלושה מתקני הגרעין באיראן, המתקן בפורדו, בנתנז ובאספאהן.^[270]

מלחמת אוקראינה–רוסיה

בסוף מרץ 2025 החלו בסעודיה שיחות משא ומתן בין ארצות הברית לרוסיה להשגת הפסקת אש במלחמה בין רוסיה לאוקראינה.^[271] השליח הדיפלומטי סטיב ויטקוף ייצג את ארצות הברית במגעים אלו.^[272][273]

אפריקה

במהלך כהונתו השנייה של הנשיא טראמפ, שינתה ארצות הברית את גישתה המדינית כלפי יבשת אפריקה, תוך מעבר ממדיניות של "כוח רך" מבוסס דיפלומטיה והשקעות, לעבר מערכת יחסים "טרנזקציונית" וממוקדת תועלת הדדית ברורה.^[274] מדיניות זו באה לידי ביטוי בין היתר ביוזמה אמריקאית לתיווך בסיום הסכסוך המזוין בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לבין רואנדה, שהתנהל במזרח קונגו. ביוני 2025, הוביל ממשל טראמפ את המשא ומתן המדינות לסיום הסכסוך המזוין. לאחר שלושה ימי שיחות במטה מחלקת המדינה וושינגטון, גובש הסכם שלום ראשוני בין המדינות, שאומץ על ידי נציגיהן ונקבע להיחתם רשמית בוושינגטון בשבוע שלאחר מכן, בנוכחות נשיאי קונגו ורואנדה ובמעמד מזכיר המדינה מרקו רוביו.^[274][275]

בתחילת פברואר 2025 הודיע מזכיר המדינה מרקו רוביו כי לא ישתתף בוועידת ה־G20 ביוהנסבורג, בשל חוק הלאמת הקרקעות בדרום אפריקה. בעקבות זאת, הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי להשעיית סיוע לדרום אפריקה ולקידום מסלולי מקלט והתאזרחות מואצים לאפריקנרים. במהלך זה עורר מתיחות דיפלומטית בין שתי המדינות, והוביל לגירוש שגריר דרום אפריקה מארה״ב. במאי 2025 התקיים מפגש בבית הלבן בין טראמפ לנשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, שעסק ברפורמות קרקע ובזכויות קניין. בהמשך החודש הגיעו לארה״ב ראשוני מבקשי המקלט במסגרת התכנית החדשה.

הממלכה המאוחדת

מאז השבעתו של דונלד טראמפ בינואר 2025, יחסי ארצות הברית–בריטניה שמרו על אופי חיובי אך זהיר. בפברואר התקיים מפגש ראשון בינו לבין ראש הממשלה קיר סטארמר, במהלכו הביעו מחויבות ל"חיזוק הקשר המיוחד". לאחר תקופה של מתיחות סביב מכסים הדדיים, חתמו המדינות במאי 2025 על הסכם סחר חלקי ראשון, שכלל הפחתות מכסים בענפים נבחרים.

ביולי 2025, טראמפ ערך ביקור בסקוטלנד, במסגרתו ביקר בנכסי הגולף שברשותו ב־Turnberry (איירשייר) ו־Aberdeenshire, והתקיים מפגש עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, בכדי לדון בהרחבת הסכם הסחר החלקי, תוך שבריטניה מבקשת הקלות ביצוא פלדה ואלכוהול.^[276] טראמפ הדגיש כי הוא רואה בבריטניה שותפה מועדפת על פני האיחוד האירופי.. במהלך הביקור גם נפגש עם השר הראשון של סקוטלנד.^[277]

צרפת

הנשיא טראמפ בפגישה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בחדר הסגלגל, 2025

במהלך כהונתו השנייה של טראמפ, נשמרו קשרים דיפלומטיים פורמליים בין ארצות הברית וצרפת, תוך שיח זהיר על רקע גישתו האנטי-גלובליסטית של טראמפ ומדיניות הסחר האגרסיבית של ממשלו. הנשיא עמנואל מקרון קרא לאיחוד האירופי לחזק את עצמאותו הביטחונית והכלכלית נוכח שינויים במדיניות האמריקנית, תוך שמירה על בריתות אסטרטגיות עם וושינגטון.

בחודשים הראשונים לכהונתו, טראמפ לא ביקר בצרפת, אך נציגים בכירים משתי המדינות קיימו מגעים בנושאי סחר, ביטחון ורגולציה דיגיטלית. בעקבות הצהרות טראמפ על העלאת מכסים על סחורות אירופיות, צרפת פעלה לקידום משא ומתן מסחרי כולל בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, במטרה למנוע הסלמה כלכלית.

בסוף יוני 2025, הציע שר האוצר הצרפתי להאריך את השיחות בין האיחוד לארצות הברית על הסכם סחר חדש, בתגובה למכסים שיזם ממשל טראמפ, ובמסגרת ניסיון לשמר את האיזון הכלכלי בין הגושים. הממשל האמריקני מצדו הביע נכונות לבחון הסדרים ממוקדים, אך דחה יוזמות גלובליות שנוגדות את מדיניות "אמריקה תחילה".

ביולי 2025, צרפת הודיעה באופן רשמי על הכרה במדינה פלסטינית. ממשלת צרפת הציגה את המהלך כחלק מיוזמה אירופית לקידום פתרון שתי המדינות, על רקע קיפאון מדיני מתמשך בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ממשל טראמפ הגיב בחריפות למהלך. בהודעה שפרסמה דוברת הבית הלבן ביום ההכרזה, נאמר כי "ארצות הברית מתנגדת להכרזות חד-צדדיות שאינן תורמות לשלום". בהמשך, גורמים אמריקאיים רמזו כי ייבחנו השלכות דיפלומטיות ותקצוביות על מוסדות בין-לאומיים המקדמים את ההכרה.

גרמניה

טראמפ עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בוועידת G7, יוני 2025

במהלך כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ חלה התחממות ביחסים בין וושינגטון לברלין, לאחר תקופה מתוחה בין הממשלים הקודמים. בפברואר 2025, ביקר סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, את מנהיג מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), ובמהלך ביקורו הביע ביקורת על יחס מפלגות הממסד כלפי המפלגה.

במרץ 2025, הציע הקנצלר המיועד של גרמניה, פרידריך מרץ, להעלות באופן משמעותי את תקציב הביטחון של המדינה, תוך שהוא מצדיק את המדיניות בשינויים המהירים בזירה הבין-לאומית – במיוחד לאחר העימות הפומבי בין הנשיא טראמפ לבין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בבית הלבן. זמן קצר לאחר מכן אישר הפרלמנט הגרמני תיקון לחוק היסוד, אשר אפשר לממשלת מרץ לקדם את תוכנית ההתחמשות המקיפה ביותר של גרמניה מאז מלחמת העולם השנייה.

אסיה והפאסיפיק

ב־23 ביולי 2025 הכריז הנשיא דונלד טראמפ על חתימת סדרת הסכמי סחר חדשים עם יפן, אינדונזיה והפיליפינים, שתוארו על ידו כ"ניצחון ענק" עבור הכלכלה האמריקנית. ההסכמים נחשפו בפוסטים ברשת החברתית Truth Social, והוגדרו על ידי טראמפ כצעדים ש"ישנו את פני הכלכלה האמריקנית".

ההסכם המרכזי נחתם עם יפן, במסגרתו התחייבה יפן להשקיע 550 מיליארד דולר בארצות הברית, כאשר 90% מהרווחים יופנו, על פי ההסכם, לארצות הברית. במסגרת ההסכם ייפתח השוק היפני לייבוא כלי רכב, משאיות, אורז ומוצרים חקלאיים אמריקניים, ואילו יפן תשלם מכס של 15% על סחורותיה המיובאות לארצות הברית. בעקבות ההכרזה, בורסת טוקיו זינקה ב־3.5% – העלייה היומית החדה ביותר מאז יולי 2024.^[14]

בהסכם עם אינדונזיה סוכם על ביטול של 99% מהמכסים שהוטלו על ייבוא מארצות הברית, כאשר ארצות הברית תמשיך לגבות 19% מכס על מוצרים אינדונזיים. כמו כן, אינדונזיה התחייבה לספק לארצות הברית מינרלים קריטיים ולחתום על עסקאות לרכישת מטוסי בואינג, מוצרי חקלאות ואנרגיה אמריקניים.

במקביל, נחתם הסכם דומה עם הפיליפינים, הכולל מכס אפס על ייצוא מארצות הברית ומכס של 19% על מוצרים פיליפיניים. בהודעה נמסר כי המדינות יחזקו גם את שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון.^[14]

שבועיים לפני ההכרזה הודיע טראמפ על כוונתו להטיל מכסים של 32% על אינדונזיה, 30% על יפן ו־25% על הפיליפינים, לאחר תום תקופת הקפאה שהוקצתה למדינות במסגרת מדיניות סחר חדשה. בעקבות מגעים עם הממשלות המעורבות, עוכבה תוכנית זו, והוסכם על התנאים החדשים. טראמפ רמז כי גישה דומה תיושם גם מול מדינות נוספות.^[14]

ב־8 באוגוסט 2025, תיווך טראמפ בהסכם שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן, שנחתם בבית הלבן.^[278] ההסכם נועד להביא לסיום הסכסוך ארוך השנים סביב נגורנו־קרבאך, וכלל בין היתר הסכמה ארמנית לאפשר מעבר תחבורה, אנרגיה ותקשורת בין אזרבייג'ן למובלעת נחצ'יבאן דרך שטחה, במסגרת מסלול שכונה "נתיב טראמפ לשלווה ופרוספריטה בין-לאומית" (Trump Route for International Peace and Prosperity – TRIPP).^[279] לארצות הברית הוענקו זכויות פיתוח בלעדיות לאורך המסלול, לתקופה ארוכה, במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים, טכנולוגיים וביטחוניים באזור. ההסכם נתפס כהישג דיפלומטי בולט של טראמפ וכפגיעה בהשפעתה של רוסיה בקווקז, אך עורר ביקורת בארמניה על ויתורים טריטוריאליים ופגיעה פוטנציאלית בריבונות המדינה.^[280]

ארגנטינה

ב־14 בנובמבר 2024, היה נשיא ארגנטינה חאווייר מיילי לראש המדינה הזרה הראשון שנפגש עם דונלד טראמפ לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות. השניים נפגשו במעון מאר-א-לאגו שבפלורידה, והביעו רצון לחזק את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים בין המדינות. טראמפ כינה את מיילי "הנשיא האהוב עליו", לפי דיווחים. מיילי, הידוע בגישתו הכלכלית הליברטריאנית, נאם בוועידת CPAC במיאמי, ונפגש עם אילון מאסק וויווק ראמאסוואמי – שתוכננו לעמוד בראש "המשרד לייעול ממשלתי" (Department of Government Efficiency) – ויעץ להם בנושא הפחתת רגולציה וצמצום ממשלתי.

ברזיל

לפי דיווחים, נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו הוזמן להשתתף בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ בינואר 2025. עם זאת, בית המשפט העליון של ברזיל מנע ממנו לצאת מהמדינה בשל חקירות פליליות מתמשכות, והורה על החרמת דרכונו. השופט אלשנדרה דה מוראיש קבע כי בולסונארו אינו נושא בתפקיד רשמי ומהווה סיכון בריחה. ערעור שהגיש בולסונארו על ההחלטה נדחה.

ב־2025, איים הנשיא טראמפ להטיל מכס של 50% על יבוא מברזיל, במחאה על העמדתו לדין של הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו.

ביולי 2025 הטיל ממשל טראמפ סנקציות על שופטים בבית המשפט העליון של ברזיל - והקפיא את אשרות הכניסה שלהם למדינה, בעקבות הצעדים שנקטו נגד נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונרו. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הודיע כי בין היתר הוקפאו האשרות של שופט בית המשפט העליון בברזיל אלכסנדר דה מוראס. "מדובר בציד מכשפות פוליטי". רוביו הוסיף כי מלבד הקפאת הוויזה של דה מוראס, יוקפאו גם אשרות הכניסה של "בעלי בריתו בבית המשפט" ושל בני המשפחה שלהם. בברזיל דווח כי בסך הכול יוקפאו אשרות הכניסה של שמונה שופטים בבית המשפט העליון של ברזיל.

נשיא ברזיל הנוכחי לולה דה סילבה דחה את מה שהגדיר "התערבות במערכת המשפט הברזילאית", והאשים כי מדובר ב"מתקפה חריפה על הריבונות הלאומית".

עמדות פוליטיות

לפני כניסתו לפוליטיקה

דונלד טראמפ לוחץ את ידו של נשיא ארצות הברית בזמנו, רונלד רייגן, בביקור בבית הלבן, 1987

טראמפ נמנה ב-1979 עם התורמים לקרן קיימת לישראל לפרויקט יצירת התשתיות לישובי חבל שלום, שהוקמו בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים.^[281] ב-1983 הוענק לו "פרס עץ החיים" (אנ') של קרן קיימת לישראל על תרומתו יוצאת הדופן למען יחסי ארצות הברית–ישראל.^[282][283]

הוא היה חבר במפלגה הדמוקרטית עד 1987. לאחר מכן היה חבר במפלגה הרפובליקנית עד שנת 1999. מאז עד שנת 2001 תמך במפלגה הרפורמיסטית האמריקאית. בשנת 2001 שב למפלגה הדמוקרטית עד 2009. ב-2008 אף הביע תמיכה בהדחתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.^[284] לאחר מכן שב להיות תומך של המפלגה הרפובליקנית, למעט תקופה קצרה בשנים 2011–2012 שבה הפך לעצמאי.

בינואר 2013 פרסם טראמפ סרטון תמיכה בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במהלך הקמפיין שלו לבחירות לכנסת ה-19, ובו אמר טראמפ כי "ראש ממשלה חזק זו ישראל חזקה".^[285]

מדיניות פנים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משפחה ומגדר

טראמפ מתנגד להפלות, למעט הריונות שנוצרו במצבי אונס או גילוי עריות או בנסיבות המסכנות את בריאות האם.^[286][287] ב-24 בינואר 2020 נאם בעצרת השנתית נגד הפלות "March for life" (אנ'), והפך לנשיא הראשון שעשה זאת.^[288] לדבריו, היה מחויב למנות שופטים "פרו-חיים", והתחייב בשנת 2016 למנות שופטים שיהפכו "אוטומטית" את פסק הדין רו נגד וייד הקובע כי כל חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית בשל הפגיעה בזכות להליך הוגן.^[289]

טראמפ מתנגד לנישואים חד-מיניים,^[290] ובמרץ 2017 ממשלו ביטל את מרכיבי המפתח להגנה במקום העבודה של ממשל אובמה כלפי אפליית אנשי להט"ב בתעסוקה.^[291]

בריאות ורווחה

טראמפ התחייב לבטל את חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה (המכונה אובמה-קר), מפעלו המרכזי של הנשיא הקודם ברק אובמה, ולהחליפו בתוכנית ביטוח בריאות אחרת.^[292]

הוא הבטיח לבצע קיצוץ נרחב במיסים לכל שכבות האוכלוסייה, יחד עם השקעה נרחבת בתשתיות.

סביבה ואנרגיה

טראמפ תומך במדיניות של שימוש עצמאי במקורות אנרגיה, ומתנגד לתלות אמריקאית באנרגיה של מדינות אחרות, וזאת במטרה ליצור משרות חדשות עבור העם האמריקני.

מדיניות האנרגיה של טראמפ תומכת בתמיכה בתעשיות המקומיות, במטרה לרסן את ההסתמכות על הנפט מהמזרח התיכון, ואולי להפוך את ארצות הברית ליצואנית אנרגיה מובילה.^[293] יועציו המיועדים מעדיפים שוק אנרגיה פחות מוסדר, ומכיוון שהם אינם רואים בשינויי אקלים איום, הם לא חושבים כי יש צורך בפעולה מיידית.^[294] טראמפ דוחה את הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים.^[295][296] הוא כינה את הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) "חרפה" ואיים לקצץ בתקציבה.^[297] טראמפ התחייב במהלך קמפיין הבחירות שלו לסגת מהסכם האקלים בפריז, הקורא להפחתת פליטת הפחמן ביותר מ-170 מדינות.^[298]

פשיעה

טראמפ מתנגד ללגליזציה של סמים קלים, למעט קנאביס רפואי. ממשלו נקט עמדה מתנגדת לקנאביס וביטל את המדיניות מתקופת אובמה שסיפקה הגנה על מדינות המאפשרות חוקי לגליזציה.^[299]

הוא תומך בעונש מוות ובשיטות עינויים מסוימות.^[300][301]

הגירה

טראמפ מתנגד להגירה בלתי חוקית לארצות הברית, במיוחד הגירה מגבול מקסיקו ושל מהגרים ופליטים מוסלמים ממדינות ערב, כגון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה.^[302] על מנת למנוע חדירה, הוא התחייב לבנות חומה לאורך הגבול עם מקסיקו,^[303] שמקסיקו תשלם על בנייתה (המכונה "חומת טראמפ").

מדיניות חוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טראמפ דוגל בהגדלת התקציב של צבא ארצות הברית, ובהגדלת הסיוע לחיילים משוחררים.

לפני בחירתו לנשיאות, טען טראמפ מספר פעמים כי על ארצות הברית להתמקד בעיקר בבעיותיה הפנימיות ולא להיות "השוטר של העולם". במהלך קמפיין הבחירות שלו אמר טראמפ כי יצפה מהמדינות המקבלות סיוע כספי מארצות הברית להחזיר את הכסף וכשנשאל לגבי ישראל ענה: "אפילו ישראל".^[304] מאוחר יותר חזר בו מדבריו לגבי ישראל. המודאגות העיקריות מהתבטאות זו היו קוריאה הדרומית, שנתמכת כלכלית וצבאית על ידי האמריקנים כנגד אויבתה מצפון, ומדינות המפרץ הפרסי שמהוות בעלות ברית ומוצב קדמי עבור ארצות הברית.

רוסיה

במהלך קמפיין הבחירות שלו, אמר טראמפ כי הוא מאמין בשיתוף פעולה עם רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין. בעקבות התבטאות זו, האשימו מתנגדיו של טראמפ כי הוא מיודד עם פוטין וכי רוסיה עושה מאמצים לסייע לבחירתו לנשיאות. הן רוסיה והן טראמפ דחו טענות אלה.

סין

טראמפ הביע רצון בהקשחת המדיניות כלפי סין, ואמר שהוא רואה בה איום גדול על ארצות הברית.

איראן ומדינות ערב

טראמפ הביע התנגדות להסכם הגרעין האיראני וסגנו מייק פנס אף טען כי טראמפ יקרע אותו אם ייבחר לנשיאות.

בהתאם לעמדתו כי ארצות הברית אינה צריכה להתערב בנעשה מדינות זרות, אמר כי התערבות ארצות הברית בעיראק הייתה טעות. עם זאת, הבהיר כי לאחר שכוחות אמריקאיים כבר היו שם, אסור היה להם לצאת מבלי להותיר ולו חייל אחד על הקרקע, ובכך ליצור ואקום שלטוני חמור.

ישראל

הנשיא טראמפ מתפלל בכותל המערבי בעת ביקורו הנשיאותי בישראל במאי 2017.

הנשיא דונלד טראמפ נפגש עם חטופים ישראלים ששוחררו מהשבי בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל במרץ 2025

במרכז התמונה - פוסטר של דונלד טראמפ הקורא להפסקת המלחמה

טראמפ נחשב לתומך נלהב של ישראל.^[17][18][19] כנשיא אמריקאי, הוביל קו פרו-ישראלי מובהק ותמך בישראל בקנה מידה היסטורי. מבין מהלכיו: הכרה בירושלים כבירת ישראל, הכרת הריבונות הישראלית ברמת הגולן, הובלת הסכמי אברהם.

ב-2015 הוענק לטראמפ "פרס החירות" בטקס הגאלה של העיתון היהודי אמריקאי "אלגמיינר ג'ורנל", לאות הוקרה על תרומתו של טראמפ ליחסי ארצות הברית–ישראל, שם נאם "יש לי חברים רבים בישראל".^[305] באותו טקס נשאל טראמפ גם על נכדיו היהודים, וענה "לא רק שיש לי נכדים יהודים, גם יש לי בת יהודייה (איוונקה) ולכבוד גדול הוא לי [...] זה לא היה מתוכנן מראש, אך אני מאוד שמח שזה קרה".^[306]

טראמפ הביע את תמיכתו בישראל כשאמר שהוא מחויב לה והבטיח להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים שאותה כינה "בירתו הנצחית של העם היהודי".^[307] טראמפ לא הביע בפומבי התנגדות לבנייה בהתנחלויות או תמיכה ברעיון שתי המדינות לשני עמים, אדרבא, הוא התגאה בכך שסעיפים אלו הורדו ממצע המפלגה הרפובליקנית לבחירות, אך מנגד השתמע מדבריו כי ייגש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה נייטרלית. הוא חזר בו לאחר ביקורת שנמתחה עליו מצידה של קלינטון ואמר כי יתמוך בישראל באופן בלתי מסויג.

במרץ 2016 נאם טראמפ בוועידת איפא"ק והכריז על כך שבכל הסכם בנוגע לישראל יש להכיר בה כמדינת העם היהודי. לאחר מכן התחייב שיעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, שאותה הגדיר "בירת הנצח של העם היהודי", הבטחה שקוימה ב-14 במאי 2018. באותו יום אמר גם כי ישראל צריכה לשלם עבור הסיוע הביטחוני.^[308] ביולי באותה שנה הכריז טראמפ כי המצע של מפלגתו הוא "הכי פרו-ישראלי אי פעם".^[309] בדצמבר 2019 חתם טראמפ על צו נשיאותי המאמץ הגדרה רחבה יותר של אנטישמיות, הכוללת גם ביקורת לא הוגנת כלפי ישראל. הגדרה זו אמורה להנחות גורמים פדרליים בבואם לקבוע אם מעשה מסוים הוא אנטישמי, ובכך יכולה להשפיע, בין השאר, על החלטות למימון ממשלתי לאוניברסיטאות אם ייקבע שלא עשו מספיק למיגור אנטישמיות.^[310]

היחסים בין טראמפ לבנימין נתניהו עלו על שרטון זמני לאחר שנתניהו בירך את ג'ו ביידן על זכייתו בנשיאות בבחירות 2020 בעיצומו של ניסיון תהליך ערעור התוצאות על ידי טראמפ.^[311] לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל טען טראמפ שישנם בישראל אחרים, שהיו יכולים לעשות עבודה טובה יותר.^[312] כעבור חודשים אחדים תוקנה מערכת היחסים בין השניים ובביקור שערך בנימין נתניהו בארצות הברית במהלך מלחמת חרבות ברזל, לצורך נאומו בפני הקונגרס האמריקאי, נפגשו טראמפ ונתניהו באחוזתו של טראמפ במאר א-לאגו שבפלורידה. טראמפ אמר כי "מערכת היחסים עם נתניהו מעולם לא הייתה רעה", ואף הגדיר את הגב' שרה נתניהו כ"נשק הסודי שלו".^[313]

בספטמבר 2024, בזמן מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, נאם טראמפ בפני ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית ואמר "אם אפסיד בבחירות, ליהודים יהיה חלק גדול בזה" וכי אם יפסיד, ישראל תפסיק להתקיים בתוך שנתיים.^[314] קהילות של יהודי ארצות-הברית ביקרו בחריפות את דבריו, וכינו אותם "מסוכנים ואנטישמיים".^[315]

בכהונה השנייה של טראמפ מינה תומכים גדולים של ישראל, לבעלי תפקידים בכירים בממשל - מרקו רוביו מונה כמזכיר המדינה של ארצות הברית, מייקל וולץ כיועץ לביטחון לאומי. מאוחר יותר פיטר את וולץ.

במסגרת המאבק של הממשל נגד אנטישמיות בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטאות בפרט, דרש הממשל מהאוניברסיטאות, לבצע רפורמות ושינוי מדיניות ביחס למחאות שגלשו לא פעם לאלימות, למעשי הפחדה ולרדיפת יהודים וישראלים. כמו כן, הוא קיצץ והקפיא מענקים בסך של מיליארדים, לאוניברסיטאות שסירבו לשתף פעולה עם מדיניותו וגירש מאות סטודנטים זרים שהובילו את המחאות האנטישמיות ברחבי הקמפוסים.^[316][317]

פרופיל תקשורתי

ערך מורחב – חסימתו של דונלד טראמפ בטוויטר

טראמפ החל לקדם את עצמו בעיתונות בשנות השבעים.^[318] מגיש פוקס ניוז ברט בייר והרפובליקני יושב ראש בית הנבחרים לשעבר פול ראיין תיארו את טראמפ כ"טרול" שמביע אמירות שנויות במחלוקת כדי לראות כיצד ראשים של אנשים "מתפוצצים".^[319][320]

נוכחותו של טראמפ ברשתות החברתיות משכה תשומת לב עולמית מאז הצטרף לטוויטר במרץ 2009. הוא פרסם ציוצים רבים במהלך מערכת הבחירות ב-2016 והמשיך להשתמש בערוץ זה במהלך נשיאותו. מאז הושבע לנשיאות גדלה תשומת הלב לפעילותו באופן משמעותי. טראמפ השתמש בטוויטר לעיתים קרובות כאמצעי תקשורת ישיר עם הציבור.^[321] מאז תחילת נשיאותו, הציוצים שלו נחשבו כהצהרות רשמיות של נשיא ארצות הברית,^[322] ושימשו להכרזת שינויים במדיניות ובסגל הבית הלבן. במרץ 2018 פיטר טראמפ את שר החוץ שלו רקס טילרסון בציוץ בטוויטר.^[323]

רבות מהטענות שצייץ הוכחו כשגויות.^{[324][325][326]} במאי 2020 החלה טוויטר לתייג כמה מציוציו של טראמפ עם אזהרות בדיקת עובדות^{[327][328][329]} ותוויות בגין הפרות כללי האתר.^[330] טראמפ הגיב באיום "להטיל רגולציה חזקה" או אפילו לסגור פלטפורמות מדיה חברתית.^[331] ב-9 בינואר 2021 סגרה טוויטר את החשבון שלו, יממה אחרי שפייסבוק השעתה את חשבונותיו עד 20 בינואר.^[332] לאחר תום נשיאותו, החליטה המועצה המפקחת של פייסבוק להאריך את השעיית חשבונו עד לינואר 2023, אז תיבחן האפשרות לבטל את השעייתו.^[333]

כנשיא, טראמפ השמיע לעיתים קרובות הצהרות כוזבות בנאומים פומביים ובהתבטאויות אחרות.^{[324][325][334]} המידע השגוי תועד על ידי בודקי עובדות. על פי הניו יורק טיימס, בעשרת החודשים הראשונים לכהונתו השמיע טראמפ כמעט פי 6 שקרים וטענות כוזבות מאשר ברק אובמה בכל 8 שנות כהונתו.^[335] הוושינגטון פוסט העריך כי טראמפ טען 30,573 טענות שקריות או מטעות במהלך ארבע שנות כהונתו, כלומר בממוצע כ-21 טענות מסוג זה ביום.^[336]

אקדמאים וכלי תקשורת תיארו בהרחבה את התופעה כחסרת תקדים בפוליטיקה האמריקאית.^{[337][338][339]} דפוס דומה נצפה כשהיה מועמד לנשיאות.^[340][341] כלי תקשורת רבים אף תיארו אמירת כזבים כחלק מובהק מזהותו הפוליטית.^[342] שר החוץ לשעבר של ג'ורג' וו. בוש, קולין פאוול, שלדבריו מעולם לא השתמש במילה בהתייחס לאף נשיא קודם, אמר ביוני 2020 שטראמפ "משקר כל הזמן".^[343]

ג'ון קלי, שכיהן כשר לביטחון המולדת וכראש סגל הבית הלבן בתקופת נשיאותו של טראמפ, טען כי טראמפ אמר לו שהיטלר "עשה כמה דברים טובים", ובהמשך, בניסיון להבהיר את דבריו, הסביר טראמפ כי מנהיג גרמניה הנאצית "שיפר את הכלכלה". קלי טען עוד, שטראמפ שיבח את היטלר על כך שהצליח לשמור את קציני הצבא הנאצי "נאמנים".^[344][345]

לפני ובמהלך כהונתו, טראמפ קידם תיאוריות קונספירציה רבות, כולל התיאוריה שהנשיא הקודם, ברק אובמה, לא נולד בארצות הברית, ולכן לא היה יכול להיבחר לנשיאות, תיאוריות לפיהן כמה מיריביו הפוליטיים היו מעורבים ברציחות של יריביהם, ותיאוריות לפיהן אוקראינה התערבה בבחירות שלו לנשיאות כדי לחבל בסיכוייו.^{[346][347][348][349][350][351]}

האינטראקציות של טראמפ כנשיא עם העיתונות הפכו למה שמקורות מסוימים כינו "יחסי אהבה-שנאה".^{[352][353][354]} בקמפיין, טראמפ נהנה מכמות שיא של סיקור תקשורתי חינמי, שלכאורה העלה את מעמדו בפריימריז הרפובליקניים.^[355] כלי תקשורת רבים הסבירו חלק מהמשיכה של טראמפ בדומיננטיות התקשורתית שלו, שלדבריהם מרתקת את הציבור. כתבת הניו יורק טיימס איימי צ'וזיק טענה כי כשטראמפ מספק לציבור ולתקשורת שערוריות חדשות "כל לילה", לסיקור התקשורתי עליו יש אופי של "אסור לפספס אף פרק", בדומה לתוכנית ריאליטי.^[356]

במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2016 ולאורך נשיאותו, האשים טראמפ שוב ושוב את התקשורת בפירוש מוטעה במזיד של דבריו ובהיותה מוטה פוליטית, וכינה אותה כ"פייק ניוז" ו"אויבי העם".^[357][358] מגישת "60 דקות" לסלי סטהל סיפרה שלאחר ניצחונו בפריימריז, טראמפ אמר לה שהוא משפיל ומפקפק בתקשורת בכוונה, "כדי שכשתכתבו עלי סיפורים שליליים אף אחד לא יאמין לכם."^[359]

הוקרה

בשנת 1983 קיבל טראמפ את פרס עץ החיים של קרן קיימת לישראל, לאחר שסייע במימון שני גני שעשועים, פארק ומאגר מים בישראל.^[360][361] בשנת 1986 הוא קיבל את עיטור הכבוד של אליס איילנד כהוקרה על "פטריוטיות, סובלנות, אחווה ומגוון",^[362] וב-1995 הוענק לו אות הנשיא מטעם קרן החירויות (אנ') על תמיכתו בתוכניות נוער.^[363] הוענקו לו חמישה תוארי דוקטור לשם כבוד, אף שאחד מהם בוטל בשנת 2015 לאחר שטראמפ קרא ל"סגירה מוחלטת וגורפת של ארצות הברית בפני מוסלמים".^[364]

בדצמבר 2016 נבחר כאיש השנה של המגזין טיים.^[365] באותו חודש נבחר לאיש השנה של הפייננשל טיימס ודורג על ידי פורבס כאדם השני החזק ביותר בעולם, מייד אחרי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כנשיא, טראמפ קיבל ב-2017 את צווארון מסדר עבד אל-עזיז אאל סעוד – הפרס בדרגה הגבוהה ביותר במסדר ושמוענק על ידי סעודיה לראשי מדינה לא-מוסלמים.^[366]

ב-16 ביוני 2019 הודיעה ממשלת ישראל כי לאור תמיכתו הרבה בישראל ופעילותו למען הכרה בין-לאומית של ירושלים כבירתה יוקם יישוב חדש ברמת הגולן שייקרא על שמו. בהמשך נודע כי היישוב ייקרא "רמת טראמפ", וב-14 ביוני 2020 אושרה ההצעה להקמתו.^[367] באפריל 2021 עברה המשפחה הראשונה ליישוב.^[368] בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין טיים, טיים 100.^[369]

בדצמבר 2024 נבחר בפעם השנייה כאיש השנה של המגזין טיים.^[370] באפריל 2025 נכלל ברשימת "טיים 100" לשנת 2025 בשל השפעתו החריגה והמרחיקת לכת על מוסדות השלטון והפוליטיקה האמריקאית במהלך כהונתו השנייה כנשיא, שבמהלכה נקט צעדים דרסטיים ששינו את יחסי הפנים והחוץ של ארצות הברית.^[371]

חיים אישיים

ערך מורחב – משפחתו של דונלד טראמפ

אשתו הראשונה הייתה איוונה זלניצ'קובה. להם שלושה ילדים משותפים:

• דונלד טראמפ ג'וניור - איש עסקים אמריקאי. גרוש מאיוונה טראמפ ומוונסה טראמפ.^[372][373]
• איוונקה טראמפ, אשר התגיירה בגיור אורתודוקסי לפני נישואיה לג'ארד קושנר.^[374] היא מילאה את מקום אביה בעסקי הקבוצה במהלך המירוץ לנשיאות 2016. איוונקה סייעה גם לניהול הקמפיין ונשאה נאומי תמיכה בו במספר מדינות בארצות הברית.
• אריק, משמש כסגן מנהל בחברה של אביו, נשוי ללארה טראמפ.

אשתו השנייה הייתה מרלה מייפלס. בתם המשותפת^[375] היא:

• טיפאני טראמפ - נישאה בנובמבר 2022 למיליארדר מייקל בולוס.^[376]

אשתו השלישית היא מלאניה טראמפ, דוגמנית עבר אמריקאית-סלובנית ילידת יוגוסלביה. בנם המשותף הוא:

• בארון טראמפ - יליד 2006.

פרד טראמפ פרד טראמפ

מרי טראמפ מרי טראמפ

מריאן טראמפ בארי מריאן טראמפ בארי

רוברט טראמפ רוברט טראמפ

איוונה טראמפ איוונה טראמפ

דונלד טראמפ דונלד טראמפ

מרלה מייפלס מרלה מייפלס

מלאניה טראמפ מלאניה טראמפ

ונסה קיי היידון ונסה קיי היידון

דונלד טראמפ ג'וניור דונלד טראמפ ג'וניור

איוונקה טראמפ איוונקה טראמפ

ג'ארד קושנר ג'ארד קושנר

אריק טראמפ אריק טראמפ

טיפאני טראמפ טיפאני טראמפ

מייקל בולוס מייקל בולוס

בארון טראמפ בארון טראמפ

ספריו

• טראמפ: האמנות שלי - איך לעשות עסקים Trump: The Art of the Deal), 1988) יחד עם טוני שוורץ
• טראמפ: להישרד בצמרת, 1991 (Surviving at the Top)
• טראמפ: אמנות הקאמבק,1997 (Trump:The Art of the Comeback)
• אמריקה שמגיעה לנו, 2000 (The America We Deserve)
• תחשוב כמו מיליארדר: כל מה שצריך לדעת על הצלחה, על נדל"ן ועל החיים, (Think Like a Billionaire: Everything You Need to Know About Success, Real Estate, and Life) 2004
• הדרך לפסגה, 2004
• איך להתעשר, מאנגלית: אמה ברוורמן, הוצאת מטר, 2004 (How to Get Rich). (הספר בקטלוג ULI)
• רוצים שתהיו עשירים: [שני אנשים - מסר אחד], (אנ') יחד עם רוברט קיוסאקי, 2006 (Why We Want You to be Rich: Two Men– One Message). (הספר בקטלוג ULI)
• לחשוב בגדול - להצליח בגדול: בעסקים ובחיים, 2009 (Think Big And Kick Ass in Business and Life)
• תחשוב כמו מנצח, הוצאת סלע מאיר (הופיע באנגלית ב-2009 ובעברית ב-2017) (Think Like a Champion: An Informal Education in Business and Life). (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת

• מייקל וולף, אש וזעם: בתוככי הבית הלבן של טראמפ, הוצאת מודן, 2018. (הספר בקטלוג ULI)
• נעמי קליין, לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, ספרי נובמבר, 2018.
• בוב וודוורד, פחד: טראמפ בבית הלבן, תרגם מאנגלית: עמנואל לוטם, ידיעות ספרים, 2019. (הספר בקטלוג ULI)
• קובי ברדה, המפתח להבנת דונלד ג'יי טראמפ, הוצאת סיפור פשוט, 2019. (הספר בקטלוג ULI)
• ברק רביד, השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון, ידיעות ספרים, 2021.
• אורלי אזולאי, הקרב על אמריקה, ידיעות ספרים, 2022.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דונלד טראמפ
טקסט בוויקיטקסט: דונלד טראמפ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דונלד טראמפ

• אתר האינטרנט הרשמי של דונלד טראמפ (באנגלית)

• דונלד טראמפ, ברשת החברתית פייסבוק
• דונלד טראמפ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דונלד טראמפ, ברשת החברתית אינסטגרם
• דונלד טראמפ, ברשת החברתית טיקטוק
• דונלד טראמפ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דונלד טראמפ, ערוץ באתר Twitch.tv
• דונלד טראמפ, הבלוג הרשמי
• דונלד טראמפ, ברשת החברתית Goodreads
• דונלד ג'ון טראמפ (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
• כתבי דונלד טראמפ בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• דונלד טראמפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

רשמי

• נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, באתר הבית הלבן
• ביוגרפיה, trump.com
• דונלד טראמפ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אתר המעבר הנשיאותי של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ

אחר

• יובל דרור, ספר פולחן (עצמי), באתר הארץ, 6 במאי 2009
• טלי שמיר, דונלד טראמפ, האיש והמותג, לא עוצר גם במשבר, באתר כלכליסט, 26 בנובמבר 2009
• עמית קוטלר, לתפוס טראמפ, באתר ynet, 5 בפברואר 2010
• יהודית הספל בן-דק, "ניצחנו את אובמה", באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2010
• צח יוקד, הפה הגדול של דונלד טראמפ: ראיון מיוחד, באתר nrg‏, 25 במאי 2012
• עמית לוינטל‏, למי קראתם גימיק?, באתר וואלה, 17 ביולי 2015
• פול לואיס, הגרדיאן, 24 שעות בדרכים עם המועמד לנשיאות דונלד טראמפ, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2015
• אילנה דיין, ‏כשאילנה דיין פגשה את דונלד טראמפ, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2016
• נטעלי ויינר בניה, כוכב הריאליטי שהגיע הכי רחוק שיש. דונלד טראמפ - פרופיל, באתר ynet, 9 בנובמבר 2016
• טראמפ כנשיא נבחר מתראיין ל-"60 דקות", 13 בנובמבר 2016 (באנגלית)
• עמית ולדמן, ‏מהמתמחה ועד להתמודדות לנשיאות נוספת: סיכום הכהונה של טראמפ, באתר ‏מאקו‏, 11 בספטמבר 2020
• איתן גלבוע‏, הנשיא ששבר את כל המוסכמות: סיכום הכהונה הראשונה של טראמפ, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2020
• מהריקוד עם מלניה עד הפריצה לקונגרס: אלבום כהונת טראמפ, 18 בינואר 2021
• יונה לייבזון, ‏החיים החדשים של משפחת טראמפ: מעבר לאחוזה בפלורידה וצרות משפטיות, באתר ‏מאקו‏, 28 במאי 2021
• ברק רביד, האכזבה של טראמפ מנתניהו: "הסרטון לביידן היה נוראי, כאילו מתחנן לאהבה", באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
• הארץ, רויטרס וניו יורק טיימס, מדינת ניו יורק נגד דונלד טראמפ: כל מה שצריך לדעת על המשפט הראשון של נשיא ארה"ב לשעבר, באתר הארץ, 11 באפריל 2024
• לאקלן קרטרייט, ניו יורק טיימס מגזין, הייתי עורך בכיר בנשיונל אינקוויירר. האם אוכל לסלוח לעצמי על מה שעשינו בשביל טראמפ?, באתר הארץ, 18 באפריל 2024
• קדחת טראמפ (קובץ מאמרים), הזמן הזה, נובמבר 2024
• רוני דורי, "טראמפ הוא כמו ילד שאומר 'זה מה שאני רוצה'. הבלם היחיד שלו הוא דמיונו המוגבל מאוד", באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2024

נאומיו

• מערכת האתר, "מעכשיו הכל משתנה". נאום טראמפ במלואו, באתר ynet, 20 בינואר 2017

ביאורים

1. בין יוזמותיו המפורסמות כמה ספרי עסקים שהוציא ומספר גורדי שחקים הנושאים את שמו, בהם "בניין טראמפ", "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" במנהטן שבניו יורק.
2. ברוב הסקרים הובילה קלינטון במניין האלקטורים אף יותר משהובילה במניין הקולות הארצי, במהופך לתוצאות הבחירות.