Loading AI tools
יחידה ממשלתית האחראית על תחומי המינהל ומשאבי האנוש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש.
מידע כללי | |
---|---|
משרד אחראי | משרד ראש הממשלה |
סוכנות אם | משרד ראש הממשלה |
תאריך הקמה | 1950 |
תאריך כניסה | 12 בספטמבר 2018 |
ראש | הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ |
www.gov.il/he/Departments/civil_service_commission | |
הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מנהלתיים, בהם:
הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בסדרת החוקים חוק שירות המדינה, בחוקים אחרים ובתקנון שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, האגף לשוויון מגדרי ואחרות.
בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז[1]. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה[2].
הליך מינוי נציב שירות המדינה אינו מעוגן בחוק, מעבר לקביעה שהממשלה תמנה את הנציב. במהלך השנים נקבע הליך זה בהחלטות ממשלה. בהחלטת הממשלה האחרונה בעניין (החלטה 3793 מ-13 במאי 2018) הוחלט שבחירת נציב שירות המדינה הבא, לאחר פרישת פרופ' דניאל הרשקוביץ, תעשה דרך קבלת חוות דעת מוועדת מינויים מיוחדת, שתורכב מאנשי מקצוע. עד למינוי נציב חדש, מכהן ממלא מקום בתפקיד הנציב[3].
מספר | שם | תמונה | כהונה |
---|---|---|---|
1 | זאב שרף | 1950–1952 | |
2 | יצחק מלמד | 1952–1953 | |
3 | דוד רוזוליו | 1954–1959 | |
(2) | יצחק מלמד | 1959–1961 | |
4 | ראובן שרי | 1962–1968 | |
5 | יעקב ניצן | 1968–1977 | |
6 | אברהם פרידמן | 1977–1979 | |
7 | איתן יעקובסון | 1980–1981 | |
8 | אליעזר הכסטר | 1981–1983 | |
9 | אברהם נתן | 1983–1986 | |
10 | עמנואל שרון | 1986–1987 | |
11 | מאיר גבאי | 1987–1993 | |
12 | יצחק גל-נור | 1994–1996 | |
13 | שמואל הולנדר | 1996–2010 | |
14 | משה דיין | 2011–2017 | |
מ"מ | אהוד פראוור | 2017–2018 | |
15 | דניאל הרשקוביץ | 2018 ואילך |
מדינת ישראל מקדמת רפורמות בניהול ההון האנושי בשערות המדינה מאז 1989[4]. ב-1989 פורסם דו"ח קוברסקי - דו"ח הוועדה הציבורית מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה (בהובלת חיים קוברסקי), הדו"ח כלל ניסוח רפורמה המקיפה ביותר מקום המדינה ועד היום על תפקוד שירות המדינה והגופים הנתמכים.
ליישום הרפורמה בניהול ההון האנושי מונה פרופסור יצחק גל-נור, נציב שירות המדינה מינואר 1994 עד ינואר 1997 תחת ממשלת ישראל העשרים וחמש שבראשות יצחק רבין, ותחת שר האוצר אברהם בייגה שוחט (בתקופה זו נציבות שירות המדינה הייתה יחידה הכפופה למשרד האוצר). על תקופת כהונתו כנציב גל-נור מספר בספרו 'לא, אדוני הנציב'[5]
בין מטרותיה המרכזיות של הרפורמה היו הקמת בית הספר למינהל ולמדיניות ציבורית, חקיקת חוק יסוד: שירות המדינה, מיצוב הנציבות כגוף מטה מוביל, ביזור/האצלת סמכויות, קידום שילוב נשים, ערבים ודרוזים בשירות המדינה, מגילת זכויות וחובות - אמות שירות (SLA).
רכיב מרכזי בדוח קוברסקי התייחס לביזור הסמכויות והפיכת נציבות שירות המדינה לגוף מטה מצומצם ומוביל -
תהליך ביזור הסמכויות נעשה במודל של "משרדים לדוגמה" בו מספר משרדים קיבלו סמכויות לניהול מורחב ואוטונומי של ההון האנושי ביחידתם.
יישום הרפורמה היה חלקי ביותר, בין היתר בשל התנגדות חלק מעובדי הנציבות הוותיקים, התנגדות פקידי משרד האוצר וחוסר תמיכה של הדרג הנבחר.
בין הישגי הרפורמה המרכזיים היה קידום חוק להעדפה מתקנת לנשים בתפקידים בכירים[6], ייצוג מגדרי שווה בוועדת בוחנים, קידום של אמנות שירות בעשר יחידות ממשלתיות ושילוב עובדים מהחברה הערבית והדרוזית בשירות המדינה.
הישגי הרפורמה הוסגו ברובם בשל כהונתו הקצרה של פרופ' גל-נור וביטולם על ידי הנציב שמונה להחליפו שמואל הולנדר. פרופ' גל-נור הודח מתפקידו כנציב שירות המדינה בהחלטת הממשלה הראשונה של ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996 (ניתן לקרוא על העתירה לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון בנושא[7]), ההדחה נעשתה לצמצום השפעת הנציב על מינוי הבכירים ועובדי המדינה בממשלה החדשה. ההדחה נעצרה בשל העתירה לבג"ץ ותוארה בכתב התביעה -
החלטה מספר 1517 של ממשלת ברק מיום 9 באפריל 2000 על הקמת המטה לניהול ציבורי חדש[8] בראש הוועדה מונה ד"ר יורם טורבוביץ' ובראש המטה ליישום הרפורמה מונה אברהם בן-שושן. הוועדה תוכננה להגיש את המלצותיה עד סוף אוקטובר 2000, ותפקידה היה לבחון ולהמליץ באשר למבנה, היקף ואופי הרפורמה הדרושה. על תהליך הניהול הציבורי החדש להתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:
פעילות המטה לא התקדמה ויושמה בשל פירוק הממשלה.
לפי החלטה מספר 2241 של ממשלת אולמרט מיום 12 באוגוסט 2007[9], מונה צוות לבחינת דרכים לייעול הליכי קליטת עובדים לשירות המדינה ולקידומם. לראש הצוות מונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושותפים בו היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, נציב שירות המדינה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
הרפורמה שהוצעה בעקבות דיוני הצוות כללה התייחסות לניהול מתקדם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך באמצעות רוויזיה בשיטת התקצוב הציבורי, ניהול על פי יעדים ותוכניות עבודה, הקמת סוכנויות ניהול ממשלתיות, קידום איכות ומצוינות, תוך הטמעת מנגנונים לשיפור מתמיד וכן פיתוח הסגל הניהולי הבכיר בשירות המדינה. הצעה זו אושרה על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אך מסיבות שונות לא יושמה.
בהמשך לדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג"), קיבלה ממשלת נתניהו את החלטת ממשלה 3993 ב־18.12.2011 אשר מינתה ועדה בראשות נציב שירות המדינה משה דיין לגיבוש תוכנית מפורטת לביצוע רפורמה מקיפה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה[10].
מטרות הרפורמה - כפי שהוגדרו בהחלטה 3993 -
הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה[11]. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה[12]. נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב, משה דיין; הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר; קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח[11].
ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה בהחלטה 481 את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה[13][12]. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 – בעת שפורק מטה הרפורמה[14][15]. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה. בדוח ביקורת על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה[16], יישום הרפורמה הוגדר כחלקי ובו סעיפים רבים לא יושמו. על פי דוח המוניטור של המרכז הישראלי להעצמת האזרח כ-29% מסעיפי הרפורמה יושמו, 50% ביישום חלקי ו-21% לא יושמו כלל[17].
בהמשך לפיילוט משנת 2017, הנציבות השיקה רפורמה שתעביר סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לכל הגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. הגופים יחולקו לשלוש קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות[18].
אגף משרדי הממשלה, בריאות וביטחון של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך[19]. בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון וותק – בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצורכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה[20].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.