סוציולוגיה

סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.[1] הסוציולוגיה מתמקדת בדפוסי הקשרים החברתיים, הגורמים וההשלכות שלהם על התנהגות האדם. בנוסף לכך, הסוציולוגיה מתבוננת גם בהיבטים התרבותיים של יחידים וקבוצות הקשורים בחיי היומיום[2][3].[4][5]

הסוציולוגיה היא תחום משתנה שאינו שוקט על שמריו ומתפתח תדיר[2]. בעוד מוקדי המחקר המסורתיים של הסוציולוגיה כללו לרוב נושאים כמו ריבוד חברתי, מעמד חברתי, ניידות חברתית, דת, חילון, חוק, מיניות, מגדר וסטייה חברתית. מכיוון שהפעילות האנושית הכוללת מושפעת מיחסי הגומלין שבין המבנה החברתי ובין האדם הפרטי, הרחיבה הסוציולוגיה באופן הדרגתי את טווח העיסוק שלה גם אל נושאים נוספים כמו בריאות ורפואה, צבא, משטר וממשל, ענישה, תקשורת, חינוך, הון חברתי, תרבות ומדע.

מבחינה מתודולוגית, שימוש בשיטות של מחקר אמפירי יחד עם ניתוח פרשני וביקורתי מאפשר את יצירת גוף הידע הסוציולוגי באשר למבנה החברתי, הסדר החברתי והשינוי החברתי. בעוד חלקים מהמחקר הסוציולוגי הם בעלי השלכות ישירות ומעשיות על הדיון והעשייה הפוליטית, ישנם חלקים אחרים הממוקדים בהבנה והמשגה של התהליכים והמבנים החברתיים. מושאי המחקר הסוציולוגי יכולים לנוע בטווח שבין רמת המיקרו, כמו האינטראקציה החברתית של האינדיבידואל, ועד רמת המאקרו העוסקת במחקר המערכות החברתיות הכוללות. יתרה מזאת, שיטות מחקר בתחום הסוציולוגיה הן רבות ומגוונות. ההתמקדות הרעיונית והמחקרית בשפה ובתרבות שהחלה לתפוס תאוצה באמצע המאה ה־20, פתחה שער לגישות פרשניות, הרמנויטיות ופילוסופיות יותר ויותר כלפי לחקר החברה. לעומת זאת, המאה ה־21 הביאה לפריחה של כלי מחקר חדשים ומדויקים אנליטית, מתמטית וחישובית, כגון מודלים מבוססי סוכנים (ABM)[hebrew 1] וניתוח של רשתות חברתיות.

מעבר לעיסוק אינטלקטואלי טהור, יש לסוציולוגיה ולמחקר הסוציולוגי השפעה רחבה על הפעילות האנושית – החל מבניית בסיס שיקולים וההחלטות של פוליטיקאים, בעלי תפקידים ומוסדות ציבוריים כמו ביצוע מחקרי הערכה[hebrew 2] כדי להעריך מראש את היעילות והמחיר של כל תוכנית או מדיניות ציבורית שבכוונתם לנקוט בה[6] ועד תכנון וביצוע של תוכניות מדיניות המשפיעות על חייהם של מילוני בני אדם; הכשרה למקצועות העוסקים ביחסים עם בני אדם[hebrew 3] מגוון גדול של משרות בתחומים רבים דורש כיום הכשרה בנושאים סוציולוגיים: חינוך, בריאות, אכיפת חוק, פרסום, יחסי ציבור ותקשורת; עידוד של מודעות חברתית – בנקודה זאת קיימת מחלוקת בתוך הסוציולוגיה עד כמה הסוציולוגים אמורים לפעול בעצמם למען רפורמות חברתיות או שינוי חברתי[3].