פרשת וארא
פרשת השבוע השנייה בספר שמות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת השבוע השנייה בספר שמות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על התגלות האל למשה והבטחת הגאולה, על שושלת משה ואהרן, ועל שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.
לפי החלוקה לפרקים, הפרשה מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט', פסוק ל"ה. את פרשת וארא קוראים בין התאריכים כ"ה בטבת – ג' בשבט.
בתקופת הגאונים נהגה בבבל חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (בשמות, ט', י"ב), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה. התיעוד האחרון למנהג זה הוא מקהילת קונסטנטין במאה ה-16, בספר "עיבור שנים" לרבי יששכר בן סוסאן.[1]
אלוהים מגלה בפני משה את השם המפורש, ומציין שלאבות הוא נודע רק בשם אל שדי. הוא מטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת. ההבטחה כוללת את ארבע לשונות הגאולה. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה משתי סיבות: "מקוצר רוח[2] ומעבודה קשה"[3].
ה' מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, ולומר לו שישלח את ישראל ממצרים. משה מקשה מקל וחומר[4]: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?" והוא מוסיף להקשות על כך: הרי אני "ערל שפתים"?! ה' חוזר על הציווי פעם נוספת אך הפעם הוא מצווה על משה ועל אהרון ביחד – לדבר עם בני ישראל ועם פרעה על יציאת בני ישראל ממצרים.
בשלב זה, התורה מביאה תיאור מפורט של שושלת משפחת משה ואהרן. התיאור מתחיל בראובן ובניו, שמעון ובניו, ולאחר מכן שושלת לוי, בניו גרשון קהת ומררי, ובניהם. בשושלת לוי, התורה מפרטת גם את נכדיו של קהת, בהם אהרן ומשה, בניו של עמרם. התורה מפרטת את גם את נישואיו של אהרון לאלישבע בת עמינדב, את הולדת בניו ונכדו פינחס, וכן את בני קורח. בניגוד לכך התורה לא מתייחסת לנישואי משה ולהולדת בניו, שתוארו כבר בפרשת שמות.
ה' נותן למשה ואהרן אותות ומופתים כדי לשכנע את פרעה ואת בני ישראל בשליחותם, אך מסביר כי פרעה יקשה את ליבו מתוך כוונה אלוהית להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים ולהוציא "אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים".
משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי הוראת ה' מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין[5]. חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.
ערך מורחב – עשר המכות
המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות, והן:
השבת בה קוראים את פרשת וארא יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:
מפטירים בנבואתו של יחזקאל על פרעה ומצרים: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים (=התנין) הגדול הרובץ בתוך יאוריו". ההפטרה היא בספר יחזקאל, מפרק כ"ח, פסוק כ"ה (למנהג יהדות תימן מתחילים פסוק כ"ד, ולמנהג ק"ק פוזנא התחילו פרק כ"ט, פסוק א') עד פרק כ"ט, פסוק כ"א.
בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק מ"ב, פסוק ח' עד פרק מ"ג, פסוק ה'.
בכ-30% מהשנים, בשנים מסוג בחג, זשג, בחה וזשה, פרשת וארא נקראת בשבת ראש חודש שבט וקוראים את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה, ובנוסח רומניא, הפטירו כבכל שבת ראש חודש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח.
הטקסט:
פרשת וארא, באתר ויקיטקסטפרשנות:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
